דברי הצומות | מקבץ הלכות קצר ‘לצום גדליה-נדחה’ ועשרת ימי תשובה
א. מצוה מדברי נביאים לצום ארבעה צומות זכר לדברים הרעים שאירעו בהם”, והגם שלהלכה בשעת שלום, שאין גזרות מהעכו”ם, אם רצו שלא להתענות בשלושת הצומות חוץ מתשעה באב, אין מתענים, כבר קיבלו ע”ע כל ישראל להתענות, והוי כחובה.
החיוב
א. אסור לאכול מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ואף לשטוף את פיו אסור, ככל תענית ציבור, אך במקום צער יש להקל ויפנה פיו כלפי מטה.
ב. אם שכח ובירך על מאכל ביום התענית, ונזכר קודם שטעם, לא יטעום כלום “ויאמר בשכמל”ו”.
ג. אם אכל או שתה באמצע התענית, בטעות או מחמת חולי, אם היה פחות מכשיעור (באכילה קא בכזית, ובשתייה כמלא לוגמיו), לא הפסיד את התענית, והוי כאילו צם לכל דבריו”.
ד. אם אכל או שתה יותר מכשיעור, אם היה מחמת שהגיע לידי חולי, אין צריך להשלים התענית ואינו אומר עננו.
ה. אך אם טעה ושכח, ואכל או שתה יותר מכשיעור, צריך להשלים את הצום”, ואומר ‘עננו’ במנחה.
ו. המצטער מותר לקחת תרופות בצום אם טעמם מר ובלא מים, ובשעת הדחק שקשה לו לבלוע את התרופה בלי מים מותר לקחת מעט מים שיסייעו לו בבליעת התרופה (הגרשז”א), ואם התרופה מתוקה יעטפנה בניר ויבלענה כך.
שאר עינויים
א. כתבו האחרונים שבעל נפש יחמיר ע”ע גם בשאר עינויים כבת”ב, וראוי להחמיר בזה כבר מליל התענית, וע”כ יחמיר ברחיצת כל גופו בחמין, אך בצונן וכן פניו ידיו ורגליו בחמין א”צ להחמיר. כלל, ובכל אופן לא חמור יותר מתשעת הימים.
ב. בשאר עינויים, כתבו האחרונים שא”צ להחמיר ע”ע.
ג. יש שנהגו חומרא בעצמם שלא לאכול בשר ולשתות יין בליל התענית, ויש שנהגו להחמיר מלאכול בשר ולשתות יין גם במוצאי התענית.
החייבים בצום
א. חייבים לצום אנשים ונשים בריאים, אך חולים, אפילו אין בהם סכנה, אין חייבים לצום.
ב. לעיתים כיון שקרוב ליוה”כ שבו החיוב לצום הוא מדאורייתא, ויתכן שזה יפריע לו לצום בו, מקילים בתענית זו אפילו לחלש קצת, ויעשה שאלת חכם.
ג. יש רבים הנוהגים שנשים אינם צמות, ואפילו נערות”.
ד. קטנים אינם חייבים לצום אלא מגיל י”ג בלבד.
ה. השנה שג’ תשרי חל בשבת, לכו”ע הוי צום גדליה נדחה, בעל ברית (אבי הבן המוהל והסנדק) אינו צם ויכול לאכול מיד מהבוקר”, וגם לחולה קצת יש גם המקילים יותר שלא יצטרך לצום.
ו. אף אלו שאינם צמים, ימעטו באכילתם כדי להשתתף עם הציבור בתענית, ולא יתענגו במאכלים חשובים ובבשר ויין, ואפילו קטנים, וכן ימנעו מאכילת מיני מתיקה (שלא לצורך).
אכילה לפני עלוה”ש
א. לכתחילה יתנה בלילה לפני שהולך לישון, שאינו מקבל ע”ע את התענית עד עלות השחר, ואז מותר באכילה ושתיה אם יתעורר לפני עלוה”ש.
ב. בדיעבד אם לא התנה, וקם בבוקר ורוצה לאכול ולשתות לפני עלות השחר, מותר בשתייה ואסור באכילה
ג. אם היה דעתו אתמול לקום ולאכול קודם עלוה”ש, מותר אף באכילה”, אע”פ שלא התנה בפירוש.
סדר היום
א. בשחרית ומנחה, אומר הש”ץ בחזרת התפילה יעננו’ בין גואל לרופא.
ב. אם הש”ץ שכח לומר יעננו’ והתחיל ברכת רפאנו, אם לא הגיע להשם של סוף הברכה יחזור לאומרו ויחזור לתחילת רפאנו, ואם אמר כבר את השם יאמר יעננו’ בשומע תפילה, ואם לא אמרו אינו חוזר.
ג. במנחה אומר גם היחיד יעננו’ בברכת שומע תפילה, ואם שכח יאמר לאחר אלוקי נצור לפני יהיו לרצון, ואם לא אמר אינו חוזר.
סדר התפילה
א. בתפילת שחרית, אומרים ‘אבינו מלכנו’ וקוראים בתורה ’ויחל משה’.
ב. במנחה, קוראים בתורה ו’יחל משה’ ונוהגים לומר בקריאת התורה הפסוקים ישוב מחרון, ה’ ה’, וסלחת ענוננו. ומפטירין ‘ידרשו ה’.
ג. מי שאינו מתענה מחמת חולי וכדי או בעל ברית, לא ישמש כחזן או כבעל קורא ולא ישא את כפיו, ולא יעלה לתורה, ואף אם קראוהו לעלות לתורה, בין בשחרית ובין במנחה, לא יעלה אלא יאמר שאיננו צם, אבל בהוצאה והכנסה ובהגבהה וגלילה אפשר לכבדו.
ד. אומרים ‘אבינו מלכנו’ גם במנחה, ומנהגינו לומר ספר ראשון שבתהילים לאחר מנחה.
סוף הצום
א. זמן סוף הצום הוא כ-25 דקות לאחר השקיעה, ומי שקשה לו יכול להקל מ-18 דקות לאחר השקיעה.
ב. המנהג כיום שבכל צום אוכלים לפני מעריב, כדי שיוכלו להתפלל בכוונה, ואין חשש מאכילה לפני תפילת מעריב וקייש, משום שרבים האוכלים יחד נחשבים כשומר, שמזכירים זה לזה”. ג. אך אם אוכל שלא בציבור, יעמיד שומר שיזכירנו להתפלל מעריב ולקרוא ק”ש.
*לוקט מתוך קובץ ימים נוראים – הלכות ומנהגים
Post Comment