מפתחות הגיהינום בידו עד לאחר הבדלה | עובדות והנהגות לרגל הילולת רבי אורי (השרף) מסטרליסק זצ”ל
הצדיק רבי אורי קלוגהויפט מסטְרֶלִיסְק שכונה “השרף” זי”ע, נולד ביאנוב בזקנותו של אביו ר’ פנחס בשנת תקי”ז. אבי רבינו היה עני וקיבל ברכה מהמגיד ממזריטש זי”ע שיוולד לו בן “שיהיה אור המאיר לעולם”. רבינו נשא את מרת בלומא בתו של רבי קאפיל חסיד תלמיד הבעש”ט. היה תלמידם של רבי אלימלך מליז’נסק ורבי שלמה מקרלין, וכן ראה כרבו את רבי יעקב יוסף מאוסטראה.
בתקנ”ב, עם הירצחו של רבו, רבי שלמה מקרלין החל להנהיג חסידים בלבוב, וממנה עבר לסטרליסק. כרבו רבי שלמה נודע בתפילתו הנלהבת, ומסופר כי אחרי הירצחו של רבו נסעו רעיו רבי אשר מסטולין ורבי מרדכי מלעכוויטש לרבי ברוך ממז’יבוז’ אך הוא לא הצטרף לנסיעה באמרו שאינו רואה אצלו עבודת התפילה. כמו כן נודע בהתנגדותו לשימוש במופתים.
הנהגתו את חסידיו הייתה מתוך עוני ומחסור, והיה רגיל לומר שדרכו היא עבודת ה’ מתוך העוני. אמר פעם לרבי ישראל מרוז’ין שחסידיו לא רוצים עשירות, וכשנשאלו האברכים שהיו באותה עת במקום האם אינם רוצים להתעשר ענו כאחד שלא. פרט לחסיד אחד שאמר “אשתי רוצה”, ואכן התעשר והיה אחד מנגידי החצר. חסידיו סיפרו: “כל זמן שרבי אורי לא הבדיל במוצאי שבת, היו המפתחות של גיהנום בידו, והנשמות שהיו פטורות מעונש בשבת יכלו לרחף בעולם באין מפריע”. נפטר בסטרליסק בכ”ג אלול תקפ”ו ושם נטמן.
דברי תורתו כונסו בספר “אמרי קדוש”. בנו רבי שלמה מילא את מקומו כאדמו”ר השני מסטרליסק, עם זאת רבים מחסידיו נסעו לאחר פטירתו לתלמידו רבי יהודה צבי מסטרטין וכן לרבי ישראל מרוז’ין. (דברים ערבים)
1.
“לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעותי את אחד מהם”. ויש לפרש שלפעמים צדיק יכול לקחת חסיד שלו ולרומם אותו ולהעניק לו מדרגות גבוהות והשגות נשגבות, אבל – אם הוא לא “עובד” לפני כן על החסיד שקצת יעדן את החומריות שלו, אלא הוא מנשא אותו תוך שהוא נשאר עם החומריות שלו הוא גורם לו בכך רעה נוראה ואיומה. וזאת אומר משה רבנו: “לא לא עשיתי לאף אחד מהם דבר כזה, לנשא אותו כשהוא עדיין שקוע בחומריות. נזהרתי שלא להעניק מדרגות לפני שהחומריות תלך לה. וזו מלאכת מחשבת.
2.
הרה”ק ר”ד מטשורטקוב פירש מה שהוסיפה חוה לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון על פי מעשה שהיה אצל הצדיק רבי אורי מסטרליסק זצ”ל: פעם אחת הביאו לפניו כוס תה עם קוביות סוכר. את התה שתה רבי אורי מבלי להמתיקו, ואילו את הסוכר החזיק בידו. כשהעירו לו על ששתה תה לא ממותק, חפת את ידו והראה לכולם שהסוכר פגה מתיקותו והפך לסתם עפר. הציבור כולו נדהם והשתומם על הדבר.
סח רבי אורי ופירש: לפני חטא עץ הדעת היו כל חמשת החושים שווים, וכל אחד מהם מילא את כל תפקידיו של האחרים, היינו האוזן אכלה, היד נשמה וכדומה. והנה, אחרי החטא נעשה פירוד בחושים וכל אחד קיבל תפקיד מיוחד ויחידי. אני – אמר הרבי מסטרליסק על עצמו, תקנתי את חטא עץ הדעת, לפיכך היד שלי יכולה לאכול
מהסיפור הזה, סיים הרבי מטשורטקוב, אפשר להבין את הנגיעה של חוה, כי לפני החטא היתה אכילה, אם כן לא הוסיפה מאומה. אבל ברגע שנגעה וחטאה פסקה הנגיעה מלהיות אכילה הנגיעה – ולכן לא מתה.
3.
בשם הרה”ק ר’ אורי מסטרליסק זצ”ל שאם הולכים לקבר הצדיק שהיו מכירים אותו בחייו, ארבע פעמים בשנה, ביום היארצייט, בערב ראש חודש ניסן, ובראש חודש ניסן, ובב”ח אלול, (שזה יוצא יום לפני ערב ראש השנה) נחשב כאילו הוא מדבר עמו.
4.
אמר פעם ברוב ענווה ושפלות רוח – דוד המלך חיבר ספר תהילים, ואני אף לאומרו לא אוכל. דוד אמר: ואני בער ולא אדע”, ואני מנהיג בישראל ומשיא עצות על ימין ועל שמאל…
Post Comment