הדף היומי בקיצור ובתמצות | בבא בתרא דף צב
דף צ”ב.
המוכר פירות אם הולכים בממון אחר הרוב
מחלוקת רב ושמואל במוכר שור ונמצא נגחן – המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן, אם הוא קונה תמיד לרדיא הוי מקח טעות, ואם הוא קונה תמיד לשחיטה לא הוי מקח טעות, ואם יכולים לראות לפני המחיר מבררים לפי המחיר, ואם הוא רגיל לקנות בין לשחיטה בין לחרישה, ומחיר שניהם שוה, (והנ”מ היא מי יטרח לשחוט את השור ולמכור את הבשר) לרב הרי זה מקח טעות, מפני שהרוב קונים לחרישה, ויחזיר המוכר את הדמים, ואירי ביש לו דמים, דאל”כ יקח את השור במקום המעות, ולשמואל לא הוי מקח טעות, דלא אזלינן בתר רובא בממונא אלא דווקא באיסורא.
דף צ”ב:
כתובה מאתים או מנה – אשה שנתאלמנה או נתגרשה, אם יש לה עדים שיצאה בהינומא וראשה פרוע כדרך הבתולות כתובתה מאתים, ואם לאו כתובתה מנה. הגמ’ רוצה להוכיח מכאן שאין הולכים בממון אחר הרוב, שהרי רוב הנשים נישאות בתולות, והגמ’ מתרצת שי”ל שכיון שרוב אלו שנישאות בתולות יש לזה קול, א”כ זו שאין לה קול הורע הרוב, ולכן היא צריכה דווקא עדים.
המוכר עבד לחבירו ונמצא גנב או קוביוסטוס לא הוי מקח טעות, אך אם הוא נמצא ליסטים מזוין או מוכתב למלכות בטל המקח, הגמ’ מבארת שאין ראיה מהרישא שהולכים בממון אחר הרוב, די”ל שכל העבדים הם כאלו.
Post Comment