אבי הפסיקה בהלכות טהרה | הגה”ק רבי אלחנן אשכנזי זי”ע – בעל סדרי טהרה
רבנו נולד שנת תע”ד לפ”ק לאביו הגדול אב”ד בקלוניא, ארנשבורג ומינשטר שבגרמניה הלו הוא רבי שמואל זנוויל אשכנזי זצ”ל שזכה להעמיד תלמידים הרבה שרובם ככולם עלו ונעשו מורי הוראה בישראל.
בעודו נער התברך הכישרונות מבורכים וגלה למקום תורה בעיר פראנקפורט-דמיין שם חיבר את חיברו הגדול והנפלא על כל היכלות טהרה ובגיל ח”י שנים הוכתר לאב”ד ור”מ בק”ק פארדאן שבפולין.
רבינו אלחנן, זכה שאור תורתו התפשט והאיר הרחק מעבר לגבולות מקומו ושעתו, ועדיין זורח ומאיר באהלי שם עד עצם היום הזה. חיבורו הגדול על הלכות טהרה שימש כאבן יסוד לפוסקי הדורות, וכל השואב ממעיינות ההלכה והשו”ת של רבותינו האחרונים, נוכח בעליל שהם נושאים ודנים רבות בפסקיו המכריעים.
מרן ה’חתם סופר’ זי”ע – שמכנהו פעמיים בתשובותיו (יו”ד ס’ קמג קמד) בתואר “גדול האחרונים” – שהספר ‘סדרי טהרה’ נתחבב אצלו עד מאוד ולא מש מעל שלחנו הטהור, כעדות נאמנה של תלמידו המובהק הגאון רבי אברהם שאג זצ”ל אב”ד קויברסדורף
פסיקה לדורות
הוראותיו והכרעותיו נתקבלו לדורות עולם, כפי שהעיד הגה”ק בעל ה’תפארת שלמה’ מראדאמסק’ זי”ע (עה”ת, ליקוטים חדשים) ש”כל המורים הולכים אחריו כידוע לי מכמה קהלות שמורים כדבריו”. וכך מסר הגה”ק בעל ‘ערוגת הבושם’ מחוסט זי”ע במכתב הדרכה לבנו: “וקבלתי מרבותי שהחוות דעת והסדרי טהרה הן המה הפוסקים בהלכות נדה, ודעתם היא המכרעת”. גם אם לפעמים יצאו מגדולי הפוסקים להשיג עליו, עשו זאת מתוך הערצה מופלגת, ולא פעם אנו מוצאים שחלקו עליו
להלכה אך לא לידי מעשה, כמו בשו”ת ‘דברי חיים’ להגה”ק מצאנז זי”ע (יו”ד ח”א סי’ לג) שכתב: “וגם אני בעניי הבאתי ראיה שלא כדברי הסדרי טהרה, מכל מקום קשה לעשות מעשה נגד הסדרי טהרה”
דעתו בפרשת הגט מקליווא
כמפורסם שהוכרח להתערב בפרשת ה”גט מקליווא”, לאחר הפצרת כמה מגדולי הדור שציפו לחוות דעתו, מאחר שבני משפחת המגורשת גרו באותו עת בבונא, עיר רבנותו. בפולמוס זה, שהסעיר בשעתו את עולם התורה, כתב רבינו שתי תשובות ובהן מנמק הוא את דבר התערבותו : “בהיות כי דבר זה נפל בתחומי’ דידי ואנכי מרא דאתרא דידהו, וכל מגמותי רק למען האמת והשלו’ שלא יתרבה המחלוקת ח”ו, ומה גם להפיס דעת קרובי המגורשת וסיעתם” (סיי מג). אמנם, כנראה מתוכן התשובה, צידד כדעת מכשירי הגט (ובראשם הגאונים: ה’נודע ביהודה’ ה’שאגת אריה’, ה’בנין אריאלי והגריעבייץ ועוד) שתמכו בדעת הרב מקליווא, וכנגד גאוני העיר פראנקפורט, ועל צבאם האב”ד הגאון האדיר בעל ‘ברכת אברהם’.
המצבה שהתגלתה
בשנת תשס”ט התגלתה בהשגחה עליונה מצבתו הקדושה בבית העלמים הישן בעיר דאנציג שם נמצאו שברי המצבות של קברו וקבר רבי מאיר פוזנר וחודשו על ידי הוועד להצלת בתי עלמין באירופה וארגון אבותינו, ולצידם הונחו מצבות חדשות.
Post Comment