המנהגים וקטעי תפילה שנחשדו כי חוברו לכבוד שבתאי צבי
פרק י’ ואחרון: אנו עוסקים בהגותו של הרב פרופ’ אברהם בֶּרְלִינֶר (חי ופעל בין השנים תקצ”ג (1833) – תרע”ה (1915), שכיהן כר”מ להיסטוריה בבית המדרש לרבנים בברלין בראשות הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר, וכן היה רעו וידידו של הגאון רבי דוד צבי הופמן. הרב דרש: להוציא את מנהג הכפרות – מהסידורים! ואלו הסיבותהחוקר החסידי שציטט את הרב פרופ’ אברהם ברלינר – וספג ביקורתלא רק נגד הכפרות: הביקורת של הרב הפרופ’ נגד המקובליםהתנגדותו של הרב הפרופ’ לאלמנטים קבליים בתפילהכך השפיעה הקבלה על העיצוב של סידור התפילהדברי הנודע ביהודה כנגד ה”לשם יחוד” של האריז”למחלוקת הענקים על אמירת ‘לשם יחוד’; ומה הכריע שר התורה?דעת מרן הגר”ע יוסף על אמירת “לשם יחוד” והזעם של החכמים העיראקיםשמות המלאכים שבהשפעת הקבלה נכנסו לסידור התפילה מי שלא מבין ומתמצא בתורתו של ר”א ברלינר, מבין בטעות שהתנגדותו לרפורמה ולמנהגי הקבלה חד הם, אולם ברור שלא כך. ר”א ברלינר הקדיש חלקים נכבדים מחייו לטהר את נוסח התפילה לטהור וקדוש לפני החידושים של הדורות האחרונים, וכל זה מתוך קדושה וקנאות. זכה ר”א ברלינר שקילסוהו חכמי ישראל לאורך הדורות על שליקט הבר מהתבן.
השתלשלות דפוסי הסידור, והופעת תורת הקבלה בתפוצות ישראל
כותב ר”א ברלינר:
“עם הופעת הסידור של ר’ זאב היידנהיים מתחיל תקופה חדשה בתולדות הסידור. מעתה חזרו לסידור הפשוט הקודם ושיחררוהו איפה מנטל המשא שהעמיסו עליו סדרי התפילה עבי הכרם מיסודם של המקובלים… אכן היידנהיים השתחרר יותר מן הקודמים מאותן הוספות הקבליות – אבל גם בסידורו נשארו עוד אלה שרידים כמו שאראה להלן, מתוך התחשבות עם המון הבורים, נרתעו עוד לפעמים מלהשמיט דברים מסוימים… אמנם הנוסחים הפותחים ב’לשם יחוד’ לא נכנסו עוד לסידורו, לעומת זה נשארו בו הפתיחות של הנני מכוון הריני מזומן וכך נשאר היידנסהיים בחצי הדרך”.
ממשיך וכותב ר”א ברלינר:
“גם אצל היידנהיים אינם חסרות תפילות יהי רצון ברוח הקבלה, לכניסה לסוכה לנטילת ארבעת המינים”.
לגבי התפילה ליציאה מהסוכה, כותב ר”א ברלינר:
“מי יתן, וימצא מדפיס נבון וישים במקום אותו הסיום את המילים לישב בסוכה בשנה הבאה בירושלים”.
ר”א ברלינר לאחר מחקרים שערך, הוא סילק מנהגים שבתאים שנשארו בסידורים מהתקופה הסוערת בה רבים רבים מהעולם היהודי, האמינו בשוגג במשיחיות הארורה של שבתאי צבי (כפי שהרחבנו בפרק הקודם).
ברם, ישנם עוד מנהגים וקטעי תפילה עליהם התבטאו מספר רבנים שחוברו לכבודו של שבתאי צבי, כגון תפילת ריבונו של עולם שנאמרת אחר שלוש עשרה מידות בפתיחת ספר התורה בימים נוראים. ר”א ברלינר לאחר מחקר מעמיק, ובדיקת מחזורים עתיקים, הודף את שמועה זו, ומוכיח שטעות דוברים אותם רבנים. יש לציין שיש נידון בשו”ת התקופה לגאון רבי יעקב בן רבי אהרן שׂשׂפורטשׂ שנלחם כל חייו כנגד משיח השקר שבתאי צבי, שהתדיין האם לבטל מנהגים טובים שהנהיג שבתאי צבי. בסוגיית אמירת ‘לכה דודי’ בערב שבת מתפלמס ר”א ברלינר ארוכות ומצטט התנגדויות לתפילה זו, שנכנסה לתפילה ע”י מקובלי צפת. לבסוף מסכם ר”א ברלינר את הוויכוח שהוכרע לאומרו בבימה ולא לפני העמוד, כיון שהוא אינו חלק מהתפילה. (ראה עוד שו”ת שמש צדקה לרבי שמשון מורפורגו סימן יא דף יזע מ 3).
לגבי תפילת ‘מודה אני’ כמובא בחז”ל (מסכת ברכות ס ב) שכל אדם מישראל יברך את תפילת ההודיה “אלהי נשמה”, ר”א ברלינר מציין שבתקופת הגאונים נמצאו עוררין שאמרו שאין להזכיר את שם ה’ לפני נטילת ידיים, ולכן העבירו לתחילת התפילה.
כתשלום לאותה תפילה שהועברה מהשכמת הבוקר אל תוך התפילה, נקבע לומר את תפילת ‘מודה אני’ מיד לאחר ההשכמה, כפי שייסד רבי משה בן מכיר שחי בתקופת המקובלים בצפת.
את פולמוס זה על ‘מודה אני’ ו’אלוהי נשמה מסכם ר”א ברלינר בלהט קדושה:
“על כל אם דתית להתחיל לשנן אותה תפילה – הן במקורה העברי והן בלשון תרגום – לילדיה כבר בגיל הרך, וכך תתרגל נפש הילד לכוון מחשבתו – תיכף עם היקיצה – לאלהים!”. לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
Post Comment