איך אתם הבנתם את זה? | צרור קושיות על פירוש המילים בתפילת הימים הנוראים
מילות התפילה של הימים הנוראים מלווים אותנו מר”ח אלול, אלו מילות תפילה שמעבר למשמעותם הנשגבה רווית הרבדים הרי שהן מלאות קסם ומעוררות את האדם כאילו הנה הוא עומד בשעת אמירתם בימים הנוראים. אך האם אנו מבינים את כל פירוש המילים שאנו אומרים בפינו? או שמא במצב הטוב רק את רוב המילים.
טרם התקדש החג צררנו שורות תפילה מוכרות לרבים, אך משמעותם ופירושם מעט סתום ועמוק, כך שבקריאה שנייה מתקשים במשמעותם וכוונתם.
והנה הם לפניכם:
1 – תזכה למצוות? תעשה מצוות!
נתחיל אולי דווקא עם התפילה שאינה מתוך סדר התפילות, אך היא בהחלט מסממני החג או יותר נכון מסימני החג. כמפורסם בליל ראש השנה אנו עושים ‘סימנא טבא’ ומבקשים “שירבו זכיותינו” ניתן לחשוב מדוע לבקש על ריבוי זכויות הרי בידנו לקיים ולאגור עוד ועוד מצוות, מה בקשה שייכת בדבר שהיא חובת האדם בעולמו, להרבות בתורה ובמצוות שמרבים לאדם זכויות לרוב.
קושיא זו מעוררת שאלה נוספת באותו עניין בתפילת ‘אבינו מלכנו’ הנאמרת בעשרת ימי תשובה אנו אומרים ‘כותבנו בספר זכויות’. במידה ואנו מצפים שיכתבו עלינו אמת לאמיתה, מה מקום לבקשה זו, שהיא ניתנת לבחירתו של האדם. יעשה ייכתב, לא יעשה ייעדר שמו מספר הזכויות.
2 – בני קרח בתקיעות?
הרגע המרגש ביותר בראש השנה אלו אותן דקות טרם תקיעת שופר שחיל ורעדה אוחזין את הקהל טרם יערבבו את השטן בקול היבבה של השופר שמעלה זיכרונם של ישראל לפני הקדוש ברוך הוא.
והנה דווקא בדקות אלו אנו עומדים ואומרים בהתרגשות ‘למנצח לבני קורח’, מהיכן הגיעו לכאן בני קורח בשעה חשובה שכזו, כלום חסרים צדיקים אחרים שיעוררו רחמים על עם ישראל שנמצאים בעיצומו של יום הדין?
3 – כיצד מערבבים?
הנה בטעם תקיעת שופר, כתבו חז”ל (ראש השנה טז) כדי לערבב את השטן. אם ניתן את הדעת מה משמע שאותו קול ששוב ושוב נשמע מדי שנה יומיים בזה אחר זה דווקא הם יבלבלו את אותו שטן קשיש שמימי ולמוד קרבות? יש האומרים ששקול זה מזכיר לו את ביאתו של משיח ועדיין האם גם לקול זה ששמע אינספור פעמים עדיין השטן לא התרגל? ועוד הרי אמרו חז”ל שאין משיח בא לא בשת ולא ביו”ט וא”כ בלבול זה מה טיבו.
4 – כפל לשון
הנה בנוסח התפילה של ראש השנה ויו”כ אנו אומרים “מלוך על כל העולם כולו בכבודך” הנה נשים לבנו שיש כאן כפילות לשון, מאחר שכבר אמרנו את “כל העולם” מה מוסיפיה תיבת – “כולו.
אולם אין זו הכפילות (לכאורה) בתפילת הימים הנוראים הנה שוב אנו נאמר בתפילה: “וכל הרשעה כולה כעשן תכלה” ושוב ‘בשופרות’ שבמסוף – כל העולם כולו חל מפניך.
5 – אמת באמת
אחת מן התפילות הידועות ביותר היא ללא ספק ‘ונתנה תוקף’ גם המילים האדירות והסיפור המיוחד של מחבר התפילה מוסיפות הרבה לאמירתם ביום הדין. והנה שם אנו אומרים – ובו תנשא מלכותך ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת”.
באמת? וכי איך יתכן אחרת כלפי הקב”ה?
6 – מחה, העבר ומחוק
בתפילת אבינו מלכנו נאמר “מחה והעבר פשעינו וחטאתנו מנגד עניך”. מה בין למחות ולהעביר. והנה כתבו המפרשים מחה = רישומו עדיין ניכר, העבר= שה’ יתברך יעביר אותם לגמרי כאילו לא היו מעולם. אך מדוע שוב אנו אומרים בהמשך סדר אמירת ‘אבינו מלכנו’, מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו.
7 – צום קול וממון
ברוב המחזורים הובא הסימן בשם הקדמונים במחזורי התפילה “צום, קול, ממון, – ונשאלת השאלה איזו תוספת יש בסימן זה שרצו הקדמונים להוסיף על מה שנאמר כבר?
צום? – אינו מעיקר התשובה כפי שאמר הנביא: הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַה’.
קול? – הרי מחנה למדנו שאין למתפלל להגביה את קולו בשעת התפילה?
צדקה? – וכי חסד שאדם עושה בגופו ולא בממון וגומל חסדים לסובבים לו לא יחשב לו לזכות ביום הדין.
יודעים הסבר לאחת מן הקושיות לעיל? נשמח שתכתבו לנו כאן בתגובות.
Post Comment