הדף היומי בקיצור ובתמצות | בבא בתרא דף צא

דף צ”א.
אין משתכרים בארץ ישראל לקנות מבעה”ב ולמכור לאחרים בדברים שיש בהם חיי נפש (כנ”ל) כיון שגם בעה”ב יכול למכור בעצמו בלא טורח, (אמנם מותר לקנות חיטים ולעשות פת, כיון שהמוכר טורח בדבר), ורבי אלעזר בן עזריה היה משתכר ביין כריב”ב דהלואי שיוקיר ולא יקנו ממנו, ובשמן מפני שבמקומו היה השמן מצוי.
אין משתכרים פעמיים בביצים, י”מ שלא ימכור במחיר כפול [אבל פחות מותר אף שבעלמא אין משתכרים יותר משתות] לפי שאין בהם חיי נפש כ”כ, וגם זה טורח מרובה ורווח מועט לעני המחזר בעיירות לקנות ולמכור ביצים, וי”מ שסוחר לא ימכור לסוחר אחר שמא יתייקרו יותר מדאי, אבל בשאר דברים אין חוששים שיתייקרו, דאם אחד ייקר יקנו בזול מאחר.
מתריעין בתפילה על פקרמטיא שהוזלה אפילו בשבת, כגון כלי פשתן בבבל שאין הפסד לעניים אם יוקירו, ויין ושמן בארץ ישראל, והיינו כשקונים עשר במחיר של שש שהוזלו קרוב למחצה.
יציאה לחו”ל- אין יוצאים לחו”ל מפני שמפקיע עצמו מן המצוות אא”כ עמדו סאתים בסלע, ולר”ש אם מוצא לקנות לא יצא אפי’ אם עמדה סאה בסלע. וכל זה כשנתייקרו הפירות, אבל אם נתייקרו המעות (צ”א:), אפילו אם ד’ סאין נקנים בסלע, מותר לצאת לחו”ל, שמא לא יהיה לאנשים מעות.
בועז ורות- אותו היום שבאה רות המואביה מתה אשתו של בועז, דעד דלא שכיב שיכבא קיימא מנו ביתיה, ואתא לאשמועינן שהקב”ה מקדים רפואה למכה, ויש לו לאדם לבטוח בקב”ה.
אבצן שהיה מן השופטים זה בועז, שהיו לו ל’ בנים ול’ בנות, ועשה לכל אחד ב’ משתאות סעודת אירוסין שהיא מצוה, וסעודת נישואין, וכל שבעת ימי המשתה נחשבים לסעודה אחת, ולא זימן את מנוח מפני שאין לו מה להחזיר לו, וכולם מתו בחייו, ולא עמד לו אלא מה שהולידה לו רות והיינו עובד שיצא ממנו דוד מלך ישראל. ובועז נשא את רות אע”פ שהיו לו עדיין הרבה בנים, לאשמועינן שאם נשא אשה בבחרותו ישא אשה בזקנותו כמו שעשה בועז לפי שהיה ירא שימותו הבנים מאשתו הראשונה בחייו ולא יהיה לו בן זכר, וכתיב “בבוקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך”.
אלימלך ושלמון אבי בועז ופלוני אלמוני שהיה הגואל ואבי נעמי כולם מבני נחשון בן עמינדב, וקמ”ל שזכות אבות של אלימלך בן נחשון שהיה נשיא וחסיד ג”כ אינה עומדת למי שיוצא לחו”ל.
שם אמהות- אמתלאי בת כרנבו אמו של אברהם אבינו, ושל המן אמתלאי בת עורבתי, ושל דוד נצבת בת עדאל, ושל שמשון צללפונית ואחותו נשיין, ונ”מ לתשובת המינים.
אברהם אבינו נחבש י’ שנים ע”י נמרוד, וי”א ע”י תרח אביו לפי שהיה מאבד צלמיו, ג’ בכותא וז’ בקרדו, וי”א איפכא, להודיע חיבתו של אברהם אבינו, ועיברא זעירא שבכותא זהו אור כשדים, והרואה מקום זה צריך לברך ברוך שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה.
כשנפטר אברהם אבינו עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו, ואוי לה לספינה שאבד קברניטה.

דף צ”א:
והמתשנא לכל לראש – אפי’ הממונה על השקאת השדות שהיא שררה קטנה הקב”ה מעמידו.
מחלון וכליון- לרשב”י (צ”א.) מחלון וכליון נענשו מפני שיצאו לחו”ל, וי”א שודאי לא היו יוצאים אם היו מוצאים אפי’ סובין, ונענשו מפני שהיו צריכים לבקש רחמים על בני דורם ולא ביקשו. וי”א שיואש ושרף שמם, וכונו מחלון וכליון מפני שעשו גופם חולין ונתחייבו כליה למקום, וי”א שמחלון וכליון שמם וכונו יואש ושרף, מפני שנתייאשו מן הגאולה ונתחייבו שריפה למקום, וכן מבואר בברייתא דהא דכתיב “ויוקים ואנשי כוזיבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב וישבי לחם והדברים עתיקים, המה היוצרים ויושבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם” ויוקים זה יהושע שהקים שבועה לאנשי גבעון, ואנשי כוזיבא אלו אנשי גבעון שכזבו ביהושע, ויואש ושרף אלו מחלון וכליון וכנ”ל, אשר בעלו למואב שנשאו נשים מואביות, וישבי לחם זו רות המואביה ששבה ונדבקה בבית לחם יהודה, והדברים עתיקים -דברים הללו עתיק יומיא אמרן, דכתיב “מצאתי דוד עבדי” וכתיב “שתי בנותיך הנמצאות”. המה היוצרים אלו בני יונדב בן רכב שנצרו שבועת אביהם שלא לשתות יין ולא לבנות בתים, יושבי נטעים זה שלמה שדומה לנטיעה במלכותו, וגדרה זו סנהדרין שגדרו פרצותיהן של ישראל לעשות סייג לתורה, עם המלך במלאכתו ישבו שם זו רות המואביה שראתה במלכות שלמה בן בנו של בן בנה, שנאמר “וישם כסא לאם המלך” זו אמה של מלכות שיצאו ממנה כל המלכים.
אמר רבי יוחנן נהירנא זכורני שלא היו פועלים משכירים עצמם לעבוד במזרח העיר, מפני שהיו מתים מריח הפת שהיתה מגיעה לשם מהעיר ע”י רוח מערבית, ומתוך ריח טוב מרובה היו מתים, וי”מ שהיו מתים מתוך תאות רעבון. ונהירנא שתינוק היה חותך חרוב והיה נוטף חוט דבש על שתי זרועותיו. (ורבי אלעזר אמר נהירנא שעורב היה נוטל בשר והיה נוטף חוט שמן מראש החומה עד הארץ). ונהירנא שהיו מטיילים (-משחקים) בשוק נער ונערה בני שש עשרה שבע עשרה ולא היו חוטאים. ונהירנא שהיו אומרים בבית המדרש שהמודה לדברי הגויים נופל בידיהם אלא יסתור כל דבריהם, והבוטח בהם שלו שלהם שהם לוקחים את מה שגילה להם.

ביאור ברכות מפרשת בחוקותי-
ואכלתם מן התבואה ישן- בלא סלמנטון שאינו מניח ליישן את התבואה מפני שהוא מרקיבה, י”מ שלא תבוא תולעת ויצטרכו לקצור את התבואה לפני הזמן, וי”מ שלא יהיה שדפון ויצטרכו להמתין לתבואה החדשה.
ואכלתם ישן נושן- שכל המיושן מחבירו יפה מחבירו, ואפי’ דברים שאין דרך לישנם כגון מיני פירות שהם מרקיבים יתקיימו. כל מילי עתיקא מעליתא, חוץ מתמרים ושיכר והרסנא -דגים קטנים.
וישן מפני חדש תוציאו- שתגיע תבואה חדשה לפני שסיימו את הישנה, ויוציאו את הישנה מפני שהחדשה ראויה להתיישן יותר מהישנה.
המוכר פירות
אם הולכים בממון אחר הרוב
התורה מלמדת שבאיסורים הולכים אחרי הרוב, אמנם לענין ממון נחלקו רב ושמואל אם גם בזה הולכים אחר הרוב, או שמתי שיש מוחזק אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה, ולפעמים אומרים יחלוקו לפי סומכוס, ולפעמים אומרים הדמים מודיעים. הגמרא מביאה כמה נפקא מינות במחלוקת זו.