“אויס געפוילט אלעס גוט” – היציאה לחו”ל לפקוד קברי צדיקים מותרת על-פי הלכה?
לומדי הדף היומי עסקו השבוע באיסור היציאה מארץ ישראל לחו”ל לצורך הגירה וכן מחלון וכליון נענשו על כך בטעם האיסור כתב הרשב”ם שאסור לעשות כן משום ‘שמפקיע עצמו מן המצוות’ כלומר בארץ ישראל ישנם מצוות ‘התלויות בארץ’ ושעה שהאדם עובר להשתקע בחו”ל הרי הוא משיל מעליו עול מצוות אלו.
היציאה לחו”ל המותרת
אך הרמב”ם הביא להלכה שישנם יציאות לחו”ל המותרותאך לצורך זמן מועט. כמו ללמוד תורה, לשאת אשה, להצלת ממון מן הנכרים ולעיסוק במסחר.
במגן אברהם (או”ח סימן תקל”א ס”ק ז’ והובא ב”משנה ברורה” שם ס”ק י”ד), הרחיב את גבולות ההיתר שמותר לצאת לצורך כל מצווה שהיא, והרמב”ם כתב אלו לשם הדוגמה מהו צורך מצווה.
גדולים צדיקים במיתתם
כיום במחזותינו היציאה הסיבה המרכזית לצאת לחו”ל היא לפקוד קברי צדיקים בארצות השונות בימי הילולא ובשאר ימות השנה. בפשטות כן כתבו הרבים מן הפוסקים לפקוד קבר של צדיק אין מדובר במצווה, מנהג, סגולה, טובה לנפש וכדו’.
רבים מן המתירים ציינו לרבי ישראל מאיר זרחי שהיה רב בירושלים בעל שו”ת “פרי הארץ” (ס”ק ח’ הובא בחיד”א בברכי יוסף ובשערי תשובה סימן תקס”ח) שהתיר לצאת מן הארץ לצורך השתטחות על קברי צדיקים. שכן, גם אם אין מצוה בכך, מכל מקום, מנהג ישראל הוא, ואינו פחות מיציאה לצורך פרנסה. (מהגם שרבים מן המתפללים מבקשים בתפילתם על הקברים על פרנסה) וכן עולה מדברי ה”משנה ברורה” (סימן תקל”א ס”ק י”ד)
טעם נוסף שהובא להיתר (בספר בין קודש לחול עמ’ פז בשם תשובות והנהגות) הוא על פי מה שכתוב בתיקוני הזוהר שכאשר אין צדיקים אמיתיים בדור, השראת השכינה היא על צדיקים ישני עפר בקברם. כמו כן, מעידים בשם בעל הלשם זצוק”ל שקברו של צדיק אמיתי נחשב כארץ ישראל.
Post Comment