רציתי לכתוב מילים טובות על צופית גרנט, אבל אז הגיעה הכתבה הדוחה בתולדות הטלוויזיה
בהמשך המאמר הזה תמצאו ביקורת קצרה, אך מפרגנת למדי לתכנית פתיחת העונה של “אבודים”. יהיו שם מילים חמות על צופית גרנט, וסוג של הכאה על חטא על ביקורת שכתבתי עליה בעבר. למעשה, כל כך נהניתי מהצפייה בפרק אתמול, עד שנשארתי לצפות גם בהצצה לפרק הבא ובריאיון של גרנט בתכנית “הצינור” ששודרה מיד אחרי הפרק. כמה חבל שעשיתי את זה.
הצפייה בטלוויזיה בתקופה הזאת משונה למדי. כל מה שאינו דיווח חדשותי מרגיש אסור, על סף החטא. התחושה היא כמו לצפות בטלוויזיה ביום כיפור. אתה יודע שאתה לא עושה שום דבר לא בסדר, אבל אתה בכל זאת מחליש את הטלוויזיה כדי שהשכנים לא ישמעו. במידה מסוימת יש תחושה של בני נוער שצופים בפורנו בזמן שההורים שלהם בחדר הסמוך.
פורנו. תכל’ס פורנו. הצפייה אמש במשדר הקצר של “הצינור” עם גיא לרר (20 דקות מלאות, נטולות פרסומות) הרגישה כמו לצפות בפורנו. לא בגלל האוננות הקבועה של לראיין טאלנטים מתכניות אחרות של רשת (“אבודים”, “האח הגדול” וכו’) אלא בגלל כתבה קצרה על “ליווי” של מודחת מבית האח הגדול שהייתה הלכה למעשה פורנו מוות. ספר השיאים של גינס חייב לבדוק אם לא נשבר כאן איזה שיא של ציניות. פורנו מוות. פורנו חטופים. פורנו שכול. הכל באייטם שכל שנייה ממנו הרגישה יותר מדי, ובסופו גיא לרר המליץ לגולשים להיכנס לעמוד הפייסבוק של “הצינור” כדי לצפות בכתבה המלאה. ייתכן שמדובר בשיתוף פעולה מסחרי עם חברה לייצור שקיות הקאה?
Post Comment