ההטרלה של לוין: כל שופטי העליון מועמדים לנשיא העליון

שר המשפטים יריב לוין, מפרסם הערב (ראשון) את רשימת המועמדים שלו לתפקיד נשיא העליון. הצצה חטופה ברשימה שסיפק לוין לפי דרישת הבג”ץ, מעלה כי השר כלל את כל רשימת שופטי העליון ברשימת המועמדים שלו לתפקיד הבכיר כשבכך הוא מוציא את העוקץ מהכרעת הבג”ץ.
לפני שבועיים, הכריעו שופטי בית משפט העליון, שלמרות כי מדובר בתפקיד הנוגע ישירות אליהם – לא פסלו את עצמם מלדון בעתירת התנועה לאיכות השלטון שעתרה לבג”ץ כנגד לוין שמתעכב עם מינוי הנשיא לעליון, כי על שר המשפטים יריב לוין לפרסם בתוך שבועיים את רשימת המועמדים שלו לתפקיד.
היום – הוא היום האחרון בדד ליין שקבעו שופטי הבג”ץ ובסביבתו לא מסרו עד לרגע האחרון, האם בכוונתו של לוין לציית לפסיקת הבג”ץ או לסרב לה בצעד שיהווה הכרזת מלחמה מצדו של שר המשפטים כנגד בית משפט העליון.
הערב כאמור, הוא “מציית” לפסיקת הבג”ץ באופן יבש, אך באופן שלא מקדם את העותרים ואת שופטי הבג”ץ ליעדם, כאשר לוין כולל למעשה את כל רשימת שופטי העליון ברשימת המועמדים שלו לתפקיד נשיא העליון. שר המשפטים לוין, התייחס מאוחר יותר למהלך המבריק. הוא תקף אץ בג”ץ וטען כי שופטי העליון נגועים בניגוד עניינים חריף: “שלחתי לפני זמן קצר מכתב לחברי הוועדה לבחירת שופטים. אנו מצויים בתקופה של מלחמת קוממיות עצימה, ואסור שנעסוק בעת הזו בהליך מינוי כה שנוי במחלוקת”.
“למרות זאת” הוסיף לוין, “דחו שופטי בית המשפט העליון את כל הצעות הפשרה שהוצעו על ידי, וכפו בצו את העיסוק בנושא זה דווקא בימים אלה. כל זאת, במחשבה שיוכלו לכפות את מינוי נשיאם באמצעות הליך הנגוע בניגוד עניינים חריף והפסול מעיקרו. זו חוליה נוספת ברצף של החלטות משפטיות כחניות, העומדות בסתירה לרוח האחדות והאחריות שלוחמינו והציבור כולו מצפים לה”.
“מי שמנסה ליטול את הכתר ושם אותו בכח על ראשו, לא יזכה לאמון הציבור ולא יוכר כמי שנבחר כדין ובדרך מקובלת” כתב שר המשפטים. זו העת שהציבור יאמר את דברו: מכח סעיף 11 ב(ב) לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הוועדה לבחירת שופטים) תשמ״ד-1984, כל אדם רשאי, בתוך 20 יום ממועד פרסום שמות המועמדים, לפנות לוועדה בבקשה מנומקת שלא לבחור במועמד מסוים”. ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר תקף את לוין. בפוסט שפרסם בכר בחשבון ה-‘X’ שלו הוא כתב: “הודעתו של שר המשפטים הינה הודעה מבישה, של אדם שאיבד את הצפון ואת דרכו. ההודעה מבזה את פסק הדין של בג״ץ ואת שופטי העליון. התנהגותו תיזכר לדיראון עולם. לא נירתע ולא נעצור עד מינוי נשיא קבע לבית המשפט העליון!”.
‏”הימנעותו של לוין לקביעת מועד לכינוס הוועדה כמקובל” כתב בכר, “בצירוף עם התנהלותו הבלתי חוקית עד כה ואמירותיו ההזויות ששיאן בהודעה שפרסם הערב, מבהירות שכוונתו האמיתית של השר הייתה ונותרה לסכל את פסק הדין ולהמשיך בניסיון לריסוק עצמאות מערכת המשפט והדמוקרטיה”.
‏בכר הוסיף: “לשכת עורכי הדין דורשת משר המשפטים להודיע על המועד לכינוס הוועדה לבחירת שופטים כפי שעולה באופן ברור מצו בית המשפט העליון, שאם לא כך לא יהיה מנוס מבחינת הצעדים משפטיים נדרשים להבטחת קיום פסק הדין במלואו”.
לסיום, כתב יו”ר לשכת עורכי הדין: “אני מציע לשר המשפטים לחזור לדבריו של מורו ורבו ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין ז״ל, בעת ששריו סערו עם פרסום פסק הדין של בית המשפט על פינוי אלון מורה נכנס מר בגין ז״ל לישיבה, הרעים בקולו וקבע: ״בית משפט פסק, הממשלה תבצע״. כזכור, וכפי שדווח בהרחבה ב’כיכר השבת’, בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ פרסם לפני שבועיים בדיוק, ביום ראשון, ה’ אלול התשפ”ד, 08.09.2024 את החלטתו, לחייב את שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לצורך בחירת נשיא לעליון. לפי בית המשפט, על השר לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד הנשיא תוך 14 יום. ולכנס את הוועדה בסמוך
פסק הדין, שניתן בהרכב של שלושה שופטים – יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין – קבע כי מדיניותו של השר לוין, לפיה לא יכנס את הוועדה עד להשגת הסכמה רחבה על זהות הנשיא, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות החוק ועם תכליתו.
השופטת וילנר, שכתבה את פסק הדין העיקרי, קבעה כי “מדיניות זו אינה מביאה בחשבון את תכליתו העיקרית של סעיף 7(א) לחוק ואינה מעניקה לה כל משקל”. היא הוסיפה כי “קשה להלום שמינוי נשיא בית המשפט העליון, אשר משמש כאמור גם כראש הרשות השופטת ומהווה אחד מ’סמלי השלטון’ של מדינת ישראל, יסוכל משך למעלה משנה רק משום שהשר אינו משלים עם מנגנון הבחירה שקבע המחוקק בעניין זה”.
השופט שטיין הדגיש בחוות דעתו כי “השר רשאי אמנם להימנע מכינוס הוועדה לפני השגת הפשרות וההסכמות הטובות בעיניו כפוליטיקאי, אולם זאת – בטרם כלו כל הקיצין וכל אימת ששיתוק המערכות אינו עומד על הפרק. בהגיענו לנקודה של שיתוק המערכות, השר חייב לכנס את הוועדה”. השופט גרוסקופף הוסיף כי “לא יכולה להיות מחלוקת כי לעת הזו, משחלפו 11 חודשים בהם מערכת המשפט מתפקדת ללא נשיא לבית המשפט העליון ובחסר של שני שופטים בבית המשפט העליון, קיים צורך מערכתי אקוטי במינוי נשיא לבית המשפט העליון ובהשלמת מכסת שופטיו”.
שר המשפטים לוין הגיב לפסק התקדימי: “הצו שניתן לפני זמן קצר, שאין לו אח ורע באף דמוקרטיה מערבית, לא הפתיע איש. הצו, שמנוגד לחוק מפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק.
“הצו הוא המשך ישיר לדרך המינויים הפסולה במערכת המשפט, כפי שראינו בעניין מינוי היועץ המשפטי לממשלה. בדיוק בשל כך, פעלתי עם הקמת הממשלה לשינוי המצב. עם פרוץ המלחמה, החלטתי לעצור את החקיקה ולעסוק בעת הזו בנושאים שיש לגביהם הסכמה רחבה. אלא שבמקום לחבק את ההחלטה הזו, היא נוצלה על ידי השופטים באופן ציני, כדי לפסול חוק יסוד, וכדי להתערב בנושאים ביטחוניים תוך דאגה מופלגת לתנאי המחבלים”.
לדברי לוין, “הפשרה ההוגנת שהצעתי לביצוע מינויים בבית המשפט העליון, נדחתה בבוז על ידי ראשי מערכת המשפט דקות לאחר שהוצעה. כי מבחינתם, למה להתפשר כשאפשר להשתלט על הליך המינוי בכוח, גם במחיר יצירת משבר חוקתי?
“הצו שהוצא היום אינו מכוון כלפיי באופן אישי. זוהי סטירה בפרצופם של כ-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה הנוכחית, ושל רבים נוספים שדורשים את גיוון מערכת המשפט. הצו זורק את קולותינו לפח, הופך אותנו לאזרחים סוג ב׳, ומותיר באוויר את ידנו המושטת לפשרה.
“נשיא בית המשפט העליון שמתמנה באופן כוחני ופסול, מדרדר לשפל עמוק עוד יותר את האמון הפוחת בבית המשפט. לא אוכל לעבוד עם נשיא שמונה באופן בלתי חוקי בידי חבריו, ושאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום. הצו חסר האחריות רומס את הדמוקרטיה ואת דרך ההסכמות שנסללה בחודשים האחרונים, ומחזיר את ישראל אחורה”, סיכם לוין.