מתי לא משלמים על שבירת מוצרים בחנות כלים ומתנות?
אווירת החגים בבתי המדרש בשיאה ואת ההכנה לימים הנוראיים ניתן למשש בידיים – אך גם ברחובה של עיר ניתן לראות אנשים מתרוצצים מהכא להתם בקניות לקראת החגים הבעל”ט: בגדים, כלים, מתנות, כולם ממהרים לרכוש ולמהר אל היעד הבא.
כמעט לכל אחד קרה בעבר ששבר בטעות דבר מה בחנות כזו או אחרת. על פניו נדמה שהלקוח צריך לשלם “כפי שמורה השלט “שברת שילמת”. אך כפי שתכף נראה אין הדבר פשוט כלל ועיקר.
דיני נזקין הם כמים שאין להם סוף, וכאן רק נציג את עיקרי הצדדים ויר”ש יעשה שאלת רב.
תחילה נביא את סיכום ההלכות
אם מוצר נשבר לאחר שהאדם כבר קנה אותו – בוודאי שהרוכש חייב לשלם על המוצר שכבר רכש. אמנם יש לעיין מתי חל הקניין על החפץ כאשר אדם נמצא בתוך חנות, ומסתבר שכיום הכוונה לקנות היא רק בזמן התשלום בקופה.
אם המוצר נשבר לפני שנעשה בו מעשה קניין – אי אפשר לחייב את האדם על פשיעה שגרמה לנזק בצורה עקיפה, שהרי אין הלקוח שואל או שומר, אך כן אפשר לחייב אותו על נזק ישיר, כדין כל אדם המזיק. אם הלקוח הרים את המוצר ושם אותו בעגלה שלו – מסתבר לומר שהוא יחשב לפחות כשומר חינם החייב על פשיעה, ולכן יהיה חייב במקרה של נזק (אפילו עקיף) שנגרם כתוצאה מרשלנות.
שיעור התשלום במקרה כזה יהיה הסכום הנקוב על המוצר, או הסכום המקובל באותו סוג חנויות באזור זה, הנמוך משניהם.
החיוב הוא רק כאשר הנזק לא נגרם באשמת המוכר. במקום שהמוכר לא פשע לגמרי אך כן תרם להיווצרות הנזק – נראה שיש לנהוג לפי מנהג המקום, ואם המנהג שחייב לשלם (כמו עיקר הדין) ראוי לא לחייב יותר מהמחיר הסיטונאי בו המוכר קנה את המוצר.
כמובן שבמקום שבעל החנות מוחל – אין הלקוח חייב לשלם. כמו כן במקרה שיש מדיניות של החזרת מוצרים שניזוקו ובעל החנות לא הפסיד – הלקוח בדרך כלל יהיה פטור מלשלם
שובר משום מה חייב?
נחלקו הראשונים בהגדרת לקוח שהגיבה מוצר טרם שילם עליו. האם דינו ‘כשואל’ או כלקוח.
הצד שלקוח כשואל (תוס’) – הוא משום המוצר אותו הגביה יכול להימכר לאנשים נוספים ואין הנאה ספציפית למוכר שאותו לקוח יקנה את אותו מוצר. לכן דינו כשואל שחייב באונסים.
ברם ראשונים אחרים סוברים (רמב”ם) שטעם חיוב התשלום הוא משום שהגדרת מגיבה מוצר בחנות דינו ‘כלקוח’ שהמחיר קצוב והמגיהה מוכן לקנותו – “ומעתה שהגביהו נעשה ברשותו” כלשון הרמב”ם.
ויש לעיין
אחר שהנחנו את יסודות המחלקות בהגדרת הלקוח יש לעיין בכמה אופנים
1. לקוח שלא הרים את המוצר ללא מטרת לרכוש אותו (לבדוק מחירו או טיבו) מדין שואל חייב ומדין לקוח פטור כי לא הגיבה למטרת קניין.
2. מוצר שיש לו ביקוש אך דמיו לא קצובים – שואל חייב כי יש לו הנהאה גם אם דמי המוצר לא קצובים, אך לדעת הרמב”ם יש צורך בדמים קצובים.
3. לאחר שהלקוח הגיבה את המוצר האם המוכר יכול לחזור בו מהמכירה, ולהחליט למכור את המוצר ללקוח אחר. אם דינו כלקוח הרי שהוא הגיבה קנה את המוצר, ואם דינו כשואל יכול המוכר לחזור בו.
– הדברים נכתבו במאמרים שכתבו ע”י הרבנים מנשה צימרמן ישועה רטבי שליט”א
Post Comment