הדף היומי בקיצור ובתמצות | בבא בתרא דף פט
דף פ”ט.
מחיקה וגדישה- אין למחוק את המידה במקום שנהגו לגדוש, וכן להיפך, אפילו אם הם מוחלים, דכתיב “איפה שלימה”, ואף אם פוחת או מוסיף על הדמים אין שומעין לו, דכתיב “וצדק”.
רמאות במידות גורמת שלא יהיה לו ממון, והמקיים דיני המידות זוכה שיהיה לו ממון.
בית דין מעמידים ממונים לבדיקת המידות, ולשערים, לשמואל אין מעמידים ממונים מפני שאם ימכור אחד ביוקר יקנו ממי שמוכר בזול ומילא גם הוא יוכרח למכור בזול, ולרב יצחק מעמידים מפני הרמאים שממתינים שיגמור למכור בזול ומוכרים ביוקר, וי”מ שמרמים לומר שהוסיפו במידה או שנותנים חיטים יפות למעלה ורעות למטה או שאר מיני רמאות.
יש משקלות של ליטרא וחצי ליטרא ורביע ליטרא, אבל לא מידות אחרות של פחות מכך שמא יבואו לרמות לומר שזה משקל של רביע ליטרא, אי נמי שלא יעשו שליש או חמישית ליטרא מפני שמטעים בהם.
הקונה ג’ רבעי ליטרא לא יאמר לשקול ג”פ רבע ליטרא, אלא יעמיד משקולת של ליטרא, כדי שלא יפסיד המוכר כיון שצריך לשקול ברווח דא”א לצמצם, ובצד של הבשר יעמיד משקולת של רבע ליטרא. והיינו במקום שאין מכריעים, דבמקום שמכריעים נמצא נותן לו הכרע של הרביע שהוסיף על הבשר, ובמקום שמכריעים נותן על המשקל ג’ משקולות של רביע.
הקונה י’ ליטראות לא יאמר לשקול אחד אחד ולתת הכרע לכל ליטרא, אלא שוקל פעם אחת ונותן הכרע אחד לכולם מפני שהמוכר מפסיד כיון שא”א לצמצם.
גודל המאזנים- בדיגרומי (צורפי נחושת וברזל נפחים ששוקלים חתיכות גדולות של מאה ליטראות יחד), המוט העליון תלוי ג’ טפחים מרחק מהתקרה, כדי שלא יתקע בתקרה כשיכריע את המאזניים, וגבוה ג’ טפחים מהקרקע, והקנה והחבלים יחד הם י”ב טפחים שליש הקנה ושליש כל אחד מהחבלים, דבפחות מכך אין המאזניים מכריעים בשביל דבר מועט. ובמוכרי צמר וזגגים -מוכרי כלי זכוכית
המוט העליון תלוי ב’ טפחים וגבוה ב’ טפחים מהקרקע, והקנה והחבלים יחד הם ט’ טפחים. ושל חנווני ובעל הבית תלוי טפח וגבוה טפח מהקרקע, והקנה והחבלים יחד הם ו’ טפחים. ושל טורטני -מאזנים של כסף וזהב תלוי ג’ אצבעות וגבוה ג’ אצבעות מהקרקע ואף שצריך להכריע טפח, בדברים אלו א”צ להכריע אלא מעט, והקנה והחבלים יחד אין שיעורם ידוע.
דף פ”ט:
מאזנים ששיעורם אינו כנ”ל אינם מקבלים טומאה דלא חשיבי כלי כיון שאסור למדוד בהם. ודבר שאין שיעורו ידוע הוי ספק טומאה. יש לעשות את המשקולות מאבן או זכוכית, ולא מבדיל או עופרת או גיסטרון (-מיני מתכות מעורבבים) או משאר מיני מתכות מפני שהם פוחתים והולכים.
דיני המחיקה- אין לעשות את המחק משל דלעת שהיא קלה ואינה נכנסת ככ”כ במידה ואינו מוחק יפה והמוכר מפסיד, ולא משל מתכת שהוא כבד, אלא מזית או אגוז או שקמה או אשברוע. ולא יעשה צידו אחד עבה והשני צר מפני שהצד הצר נכנס בתוך התבואה והוא מוחק יפה, והצד העבה אינו נכנס כ”כ בתבואה ואינו מוחק יפה, ויכול למחוק בעבה כשהוא קונה ולמחוק בצר כשהוא מוכר, אלא יעשה שניהם עבים או שניהם צרים כפי המנהג. ולא ימחוק בבת אחת -מהר בפעם אחת, מפני שהמוכר מפסיד דאינו מוחק יפה, ולא לאט לאט כגון למחוק רוחב טפח ולהגביה את המחק ולחזור ולכבוש את המחק ולמחוק עוד טפח, אי נמי בשתי פעמים כגון חצי חצי, מפני שהלוקח מפסיד.
רבי יוחנן אמר שאם ילמד מה אסור לרמות יש לחוש שילמדו הרמאים איך לרמות ויבואו לרמות יותר, אך הוא צריך ללמד דינים אלו שלא יאמרו הרמאים שהת”ח אינם בקיאים במעשיהם, ודכתיב “ישרים דרכי ד’ צדיקים ילכו בה ופושעים יכשלו בה”.
“לא תעשו עוול במשפט במדה במשקל ובמשורה”-
במידה- מדידת קרקע, שלא ימדוד בחלוקת שותפות או ירושה לאחד בימות החמה ואחד באותו חבל בימות הגשמים, לפי שהחבל מתפשט יותר בימות הגשמים. ור”ח מבאר שבימות הגשמים הקרקע מתכווצת ובימות החמה מתרחבת.
במשקל- שלא יטמון משקלותיו במלח שזה מכביד.
ובמשורה- שלא ירתיח -שלא ישפוך המוכר מהר ויהיה קצף ועי”ז כליהמידה יהיה נראה כמלא. ואם במשורה שהיא אחד מל”ו בלוג הקפידה תורה, ק”ו במשקל גדול יותר.
אסור להשהות מידה חסרה או יתירה בביתו שמא יבוא למדוד בה, אפי’ אם היא משמשת למי רגלים שמא ירחצנה וימדוד בה, אף במקום שחותמים על המידות המתוקנות, או בודקים את המידות, שמא ימדוד בהם בבין השמשות שכולם טרודים ולא רואים מה הוא עושה, אי נמי הלוקח עצמו מתוך טירדתו יבוא לשקול בזה, אלא צריך לשוברה.
Post Comment