מדאיג: כך פועלת האנטשימות ברשתות החברתיות

מדאיג: כך פועלת האנטשימות ברשתות החברתיות | סקירה

מאז שמחת תורה, עם מתקפת הטרור של חמאס על ישראל, חלה עלייה מדאיגה באירועים אנטישמיים ברחבי העולם.
תופעה זו קיבלה ביטוי נרחב ברשתות החברתיות, שבהן מובילי דעת קהל ותוכן מסית משפיעים על השיח הציבורי ומגבירים את השנאה נגד יהודים וישראלים. נתונים שפורסמו על ידי גופים בינלאומיים מדגישים את ממדי התופעה, כשבאופן מיוחד בארה”ב ובאירופה נרשמת עלייה חדה בשיח אנטי-ישראלי ואנטישמי.
השפעת הרשתות החברתיות
הרשתות החברתיות הפכו לכלי מרכזי בהפצת שנאה ודיסאינפורמציה. דו”חות של ה-ADL (הליגה נגד השמצה) מצביעים על עלייה של 337% בתקריות אנטישמיות בארה”ב בין אוקטובר לדצמבר 2023.
תקריות אלה כוללות השחתת רכוש, תקיפות מילוליות ופיזיות, והפצת תכנים מסיתים ברשתות החברתיות. כך לדוגמה, סיסמאות כמו “From the river to the sea, Palestine will be free” מופצות בהפגנות פרו-פלסטיניות, כשהן מלוות בתיאורים קיצוניים המכוונים לחיסול מדינת ישראל ולאלימות כלפי יהודים.
הכוח של הרשתות החברתיות אינו מוגבל רק למשתמשים פרטיים, אלא גם למובילי דעת קהל בעלי השפעה עצומה.
דמות בולטת בתחום זה היא דן בילזריאן, משפיע רשת אמריקאי-ארמני, שהפך לדמות מרכזית בפורומים אנטישמיים ברשת.
בילזריאן מנצל את הפלטפורמות שלו, לכאורה, כדי להפיץ טענות שקריות על יהודים וישראל, כולל האשמות בתכנון פיגועי ה-11 בספטמבר, ברצח קנדי, ובכך שהתלמוד קורא להתייחס לכל מי שאינו יהודי כמו לחיות ו”להרוג את כל הגוים”, כולל נשים וטף.
התוכן המתפרסם על ידו זוכה באופן אבסורדי לאלפי תגובות, ציטוטים ולייקים מה שמעצים את תפוצת השנאה לא רק בארה”ב אלה גם בארמניה, שהוא בעל אזרחות בה גם.
בילזריאן מצליח להשתמש בתדמיתו המוחצנת כבעל ממון ובעל עסק מצליח כדי למשוך עוקבים רבים, ובכך להפיץ את דעותיו האנטישמיות למיליונים. כאמור, הטענות שהוא מקדם, כמו שהתלמוד היהודי מעודד חלילה פשעים נגד לא-יהודים בזמן מלחמה, זוכות להדהוד נרחב ברשת, ולדברי חוקרי MEMRI, ישנם חשדות שהקשר הכלכלי של בילזריאן עם גורמים באיראן מקדם לכאורה את האינטרסים שלו להפיץ תעמולה אנטי-ישראלית. באופי הזוי, הבלוגר האמריקאי-ארמני, מגן על האיראנים שסובלים מ”תוקפנות” ישראלית.
דוגמא נוספת לבלוגרים שמוסיפים אש למדורה האנטישמית: מובילי דעת קהל אחרים, כמו האחים טייט, אף הם מקדמים תוכן אנטישמי ואנטי-ישראלי, כשהם מסתמכים על תמיכה מצד גורמים פוליטיים קיצוניים.
בנוסף, שיח אנטי-ישראלי זה מוצא מקום מרכזי בהפגנות פרו-פלסטיניות ברחבי העולם, כשבמיוחד באירופה ובארה”ב השיח המסית הזה הפך לחלק בלתי נפרד מההפגנות, כפי שנראה במספר אירועים גדולים מאז אוקטובר.
נתוני דוחות על העלייה באנטישמיות
העלייה באנטישמיות איננה מוגבלת לארה”ב בלבד. על פי דו”ח אוניברסיטת תל אביב, מדינות כמו צרפת, גרמניה ובריטניה גם הן חוות עליות חדות באירועים אנטישמיים מאז מתקפת חמאס. בגרמניה, לדוגמה, דווח על 1,365 תקריות אנטישמיות בין ינואר לספטמבר 2023, אך בין אוקטובר לדצמבר המספר זינק ל-2,249. תקריות אלו כוללות פגיעות פיזיות, תקיפות מקוונות, ואף איומים במטעני נפץ נגד מוסדות יהודיים.
גם בישראל עצמה, מדווחים על עלייה בתמיכה בתכנים אנטישמיים, במיוחד מצד גורמים פרו-איראניים. קבוצות כמו חמאס וארגונים פרו-פלסטיניים משתמשות באירועים אלו כדי להפיץ שקרים לגבי מעשי ישראל, ובכך ללבות את השנאה כלפי יהודים בעולם.
לפי הדוחות, במדינות של בריה”מ אחרי מתקפת הטרור של חמאס ניכרת עליה באנטישמיות ברוסיה, בלארוס וארמניה. באחרונה הגיבו מקומיים רבים באותן מדינות – בהבעת שמחה והפיצו סרטונים של חמאס, התבטאויות חריפות נגד ישראל וקריאות לתמוך בחמאס אחרי הטבח.
תוצאות של ההסתה ברשתות גלשו למציאות גם באזרבייג׳אן – בית הכנסת היחידי במדינה הותקף 4 פעמים מאז אוקטובר 2023 – שיא לאומת מדינות בריה”מ לשעבר. גם החלטה של ממשלת ארמניה להודיע על הכרה במדינה פלסטינית כנראה קשורה לכך, וגם ההתקרבות הבולטת לאיראן.
העלייה החדה באנטישמיות מאז ה-7 באוקטובר מדגישה את הכוח ההרסני לכאורה של הרשתות החברתיות להפצת שנאה. עם מובילי דעת קהל כמו בילזריאן ושימוש בתכנים מסיתים, הפלטפורמות המקוונות הפכו לזירה מרכזית שבה מופצת אנטישמיות בקנה מידה עולמי.
הצורך בתגובה נחרצת מצד הממשלות והחברות הטכנולוגיות הופך לקריטי, במיוחד לאור הנתונים המטרידים שמראים עלייה במספר התקריות הפיזיות והמקוונות נגד יהודים וישראלים.