ולו בגלל שהיא עשתה את הלא ייאמן בתוך בית האח הגדול, להדר מגיע לזכות
אין אכזרית יותר מה”שגרה” שאנחנו חיים בתוכה כבר שנה. אפילו הדילמה אם לשדר או לא לשדר תוכניות “קלילות” בזמן מלחמה כבר בכלל לא עולה. אולי דווקא בגלל שהטרגדיה כל כך קרובה הביתה הפעם. אני צופה בפרק בזמן שאני יודעת שבן דוד של נועם נפל בעזה. מסתכלת על גיא זו-ארץ, רואה כאב מאחורי החיוך, ונזכרת שהאחיין שלו נרצח בנובה.
שידור פרק של האח הגדול כבר לא נראה חסר רגישות כשהטרגדיה נוגעת גם בכוכבים והמנחים. מה שבטוח, בשום מדינה מתוך העשרות שבהן משודרת התוכנית הזו לא נידונו השאלות ההזויות שאדם צריך לשאול את עצמו בזמן שהוא מנסה לצפות בה.
עכשיו לא נותר לנו אלא לשאול את השאלה למי “מגיע” לזכות במיליון, בסך הכל, אחרי ההדחה של דאאאני, נשארו בבית 5 אנשים, שכולם טובים ולכולם מגיע.
Post Comment