הדף היומי בקיצור ובתמצות | בבא בתרא דף פב
דף פב
רב אחא בר רב אויא מקשה מדוע בספק שלא יקרא את פסוקי ביכורים אמר לו רב אשי שזה נראה כשקר, ורב משר שיא בן רב חייא מבאר שמא יבא לפטור אותם מת רומה ומעשר.
המשנה חילקה בין היוצא מהגזע ליוצא מהשרשים, ור’ יוחנן מבאר שמה שרואה פני חמה זה נקרא מהגזע ומה שאינו רואה פני חמה זה נקרא מהשרשים, ויש להקשות שנחשוש שמא תוציא הארץ שרטון ואז יאמר לו שמכר לו ג’ אילנות ויש לו קרקע, לכן אמר ר”נ שיקוץ וכן אמר ר’ יוחנן שיקוץ.
ר”נ אומר שנוקטים שאין לדקל גזע ורב זביד הבין בדברי ר”נ שלבעל הדקל אין גזע כיון שהוא עשוי לשרש ולכן הוא מסיח דעתו ממנו, ורב פפא מקשה שבמוכר ב’ אילנות שעשוי לחפור לשרש ובכ”ז יש לו גזע ולא אומרים שהוא מסיח ממנו את דעתו, ורב פפא מבאר בדברי ר”נ שאין גזע לבעל דקל כי אינו מוציא גזע, ולכאורה לרב זביד קשה מהמשנה ויש לומר שהוא יפרש את המשנה באופן שפירש שמכר לו לה’ שנים.
ר’ חייא בר אבא אומר בשם ר’ יוחנן שבקנה ג’ אילנות קנה קרקע שתחתיהם וביניהם וחוצה להם
דף פב:
כמלא אורה וסלו ור”א מקשה שאם אין לו דרך איך יהיה לו כמלוא אורה וסלו, ויש לומר שדרך אין לו כי זה קרקע אחרת אך כמלא אורה וסלו יש לו כצורך האילנות , ואמר ר’ זירא שיש ללמוד מדברי ר”א שרק בג’ אילנות אין לו דרך אך בב’ אילנו ת יהיה לו דרך שהוא אומר לו אני עומד בקרקע שלך, ואמר ר”נ בר יצחק שר”א אינו סובר כשמואל רבו שפסק כר”ע שמוכר בעין יפה מוכר, אמר רבא שמשנתנו לא סוברת כר”ע שהרי כתוב שבהגדילו ישפה ולר”ע מדוע ישפה הרי מוכר בעין יפה מוכר, אמר ר”נ בר יצחק שר”ע דיבר רק לגבי בור ודות שאינם מכחישים בקרקע אך לא לגבי אילן שהרי ודאי ר”ע מודה שבאילן שנוטה לשדה חבירו שקוצץ מלא המרדע מעל גבי המחרשה
ישנה ברייתא כדברי ר’ חייא בר אבא שיש לאילנות תחתיהם וביניהם וחוצה להם כמלא אורה וסלו.
אביי שאל את רב יוסף מי זורע את המקום של מלא אורה וסלו, אמר לו רב יוסף ששנינו לגבי גינה לפנים מגינה שהחיצון זורע את הדרך אמר לו אביי שזה לא דומה שהרי שם אין הפסד ללוקח אך כאן יהיה לו הפסד שפירותיו יטנפו וזה דומה למה ששנינו בסיפא בנתנו לו ב”ד דרך ששניהם לא זורעים אותה.
רב יוסף אמר בשם רב יהודה בשם שמואל שבין האילנות יהיה מרחק מד’ אמות עד ח’, ורבא אמר בשם ר”נ בשם שמואל מח’ אמות עד ט”ז ואמר אביי לרב יוסף שלא יחלוק על ר”נ שהרי שנינו שמי שנוטע כרם ט”ז אמה על ט”ז אמה מותר לו להביא לשם זרע, ור’ יהודה אמר שהיה מעשה בצלמון שאחד נטע כרמו ט”ז אמה על ט”ז אמה והפך שער שתי שורות לצד אחד וזרע את הניר ושנה אח”כ הפך את השער לצד הזרע וזרע את הבור וחכמים התירו לו אמר רב יוסף איני סובר כאותה משנה.
Post Comment