מדוע בן סורר נהרג מיד ולא אומרים ‘באשר הוא שם’?
1:
“כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה- אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ, וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם. וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ. וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ: “בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, זוֹלֵל וְסֹבֵא!” וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ”.
התורה הקדושה מלמדת אותנו שאם חלילה יהיה בסביבתנו, נער, שמעשיו ודרכיו הובילו אותו להיות ״בן סורר ומורה״, לא תהיה ברירה אלא להוציאו להורג.
לכאורה הדבר תמוה מאד.
הרי עונש ״מוות״, הוא עונש ששמור למקרים חמורים מאד ומדוע ״בן סורר ומורה״, שחטאו היה ס״ה, שלא הקשיב לאביו ואמו, לקח להם כסף עבור אוכל, ובנוסף אוכל ושותה הרבה.
היתכן שעל דבר כזה גוזרים דין מוות?
גם לפי ההסבר, שילד כזה סופו ל״לסטם״ את הבריות, עדיין קשה, מדוע צריכים להרוג אותו עכשיו?
האם לא היה כדאי לחכות ולראות, אם אכן יגיע אותו אחד למצב של סכנה לציבור ורק אז ידונו אותו בית דין, למיתה.
2:
השאלה מתחזקת כשרואים מקרה דומה לכאורה, שם לא הענישו את אותו אחד על העתיד.
שרה אמנו, דרשה מאברהם אבינו, לגרש את ישמעאל והגר מביתם, כיוון שראתה אותו ״מצחק״.
חז״ל מסבירים שפירוש המילה ״מצחק״ – שישמעאל עבר על שלושת העבירות החמורות שבתורה: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
שרה לא הסכימה שיצחק יהיה חשוף למעשיו של ישמעאל.
אברהם אכן גרש את הגר וישמעאל.
לאחר כברת דרך, אזלה להם השתיה.
הגר הביטה בצער בבנה שימיו ללא שתייה היו ספורים, הניחה אותו הרחק ממנה, באחד השיחים וחיכתה למותו.
כשראה הקב״ה את צערם של הגר וישמעל, שלח אליהם מלאך, כדי להראות להם היכן יש ״באר מים״ בקרבת מקום, כדי שלא ימות בצמא.
טענו המלאכים לפני הקב״ה: ״מי שעתיד להמית את ישראל בצמא, מגיע לו שיזמנו לו באר מים״?
ענה להם הקב״ה שאין הוא שופט את ישמעאל לפי העתיד, אלא לפי ההווה – ״באשר הוא שם״ – כמו מצבו הנוכחי.
ישמעאל אכן ניצל.
כעבור זמן, נהיה ״רובה קשת״ – שודד דרכים.
אם כן, קשה מאד להבין את החילוק בין ״בן סורר ומורה״ – לבין ישמעאל.
מדוע אצל הראשון דנים אותו למיתה על שם סופו ואצל השני לא.
3:
עוד צריך להבין, מדוע לא מחכים שיחזור אותו ״בן סורר ומורה״, בתשובה?
הרי אפילו ישמעאל זכה לחזור בתשובה לקראת סוף ימיו, ככה לימדונו חז״ל.
אותו בן סורר ומורה מתחייב מיתה כיוון שעתיד להיות שודד דרכים.
האם לאחד כזה, לא מגיעה ההזדמנות לחזור בתשובה?
הרי ישנם מקרים רבים של שודדי דרכים שזכו לחזור בתשובה.
אחד המקרים המפורסמים של אחד כזה, היה ״ריש לקיש״ שלא היה רק שודד רגיל, אלא כתוב עליו שהיה ״ראש לשודדים״.
הגמרא מספרת שכדי לשאת לאשה את אחותו של ר׳ יוחנן, חזר בתשובה וזכה ללמוד תורה כחברותא של גיסו, ר׳ יוחנן.
אם כן, מדוע עלינו להרוג את ״בן סורר ומורא״ כבר בתחילת דרכו?
מדוע לא מגיעה לו הזכות, לחכות ולראות, שמא יחזור בתשובה שלמה, כמו שראינו אצל ישמעאל ו״ריש לקיש״?
4:
נחזור רגע לחייו של ישמעאל.
אומנם הוא היה ״פרא אדם״, ידו בכל ויד כל בו, אך היתה בו מעלה אחת מיוחדת מאד.
ישמעאל הקפיד מאד לשמוע בקולם של אביו ואמו.
שנים לאחר שגרש אברהם את הגר וישמעאל, בהגיעו לגיל עשרים ושבע, חשקה נפשו להתחתן.
למרות היותו מבוגר, נענה לבקשתה של אמו, ברצונה למצוא לו את האשה המתאימה, כמו שנאמר: ״וישב במדבר פארן ותיקח לו אמו אשה מארץ מצרים״.
כשאמו היתה מבקשת, ישמעאל הקשיב.
כמה הקפיד ישמעאל על כיבוד אב, אפשר לראות בסיפור הבא שמובא ב״פרקי דרבי אליעזר״.
שלוש שנים לאחר ששלח אברהם את ישמעאל, תקפו אותו געגועים.
עלה על גמל והפליג איתו למדבר לכיוון ביתו של ישמעאל בנו.
כשהגיע לביתו של ישמעאל, מצא שם רק את אשתו.
ביקש ממנה אברהם שתתן לו משהו לאכול, אך היא סירבה.
בטרם עזב את המקום, ביקש אברהם מאשתו של ישמעאל להעביר מסר חשוב לבעלה.
״תמסרי לו״ אמר, ״הגיע זקן אחד מארץ רחוקה וביקש למסור ש״סף הבית״ לא טוב.
כשחזר ישמעאל לביתו, סיפרה לו אשתו על אותו זקן.
ישמעאל הבין שהיה זה אביו שקפץ לביקור.
ודבריו אודות ״סף הבית״, מכוונים על אשתו שאיננה אשה טובה.
כשהבין זאת ישמעאל, לא היסס לרגע וגרש את אשתו לדרכה.
כדי למצוא לו אשה אחרת, שוב הסכים לבקשתה של אמו להביא לו את המיועדת מארץ מצרים.
5:
לפי דברים אלו אפשר יהיה להבין, מה מייחד את ״בן סורר ומורה״, מדוע שופטים אותו על פי סופו.
ההחלטה של בית דין לדון מישהו על שם סופו, תלויה בשאלה האם הוא מקפיד על מצוות ״כיבוד אב ואם״.
מי שמקפיד להקשיב להוריו, רבים סיכוייו לחזור בתשובה ולהיטיב את דרכו בהמשך חייו.
אך מי שלא מקפיד, מי שלא מוכן לשמוע ולקבל תוכחה מהוריו, כבר מתחילתו, אם חלילה יבחר במסלול חיים של בן סורר ומורה, כנראה שלא יזכה לחזור בתשובה בהמשך חייו.
מי שלא מקפיד לשמוע בקול אביו ואמו, לא יוכל להיטיב את דרכו.
לעומת זאת, מי שיקפיד להקשיב להוריו, חזקה עליו שיש לו תקנה.
לאחד כזה, יחכה הקב״ה עד שישוב בתשובה.
בברכת שבת שלום
עמירן דביר (דבורקין) הלוי
Post Comment