מחלוקת הענקים על אמירת ‘לשם יחוד’; ומה הכריע שר התורה?

מחלוקת הענקים על אמירת ‘לשם יחוד’; ומה הכריע שר התורה?

פרק ז’: אמש צטטנו את דברי הנודע ביהודה כנגד “לשם יחוד” של האריז”ל.
עקב פסק זה של הנודע ביהודה נשאל מרן שר התורה הגר”ח קנייבסקי (ספר ‘דעת נוטה’), מה הלכה למעשה לגבי אמירת ‘לשם יחוד’ עליו יצאו עוררין. הרב דרש: להוציא את מנהג הכפרות – מהסידורים! ואלו הסיבותהחוקר החסידי שציטט את הרב פרופ’ אברהם ברלינר – וספג ביקורתלא רק נגד הכפרות: הביקורת של הרב הפרופ’ נגד המקובליםהתנגדותו של הרב הפרופ’ לאלמנטים קבליים בתפילהכך השפיעה הקבלה על העיצוב של סידור התפילהדברי הנודע ביהודה כנגד ה”לשם יחוד” של האריז”ל שאלה: “האם מותר לומר הנוסח של לשם יחוד וכו’ קודם קיום מצוה, וכגון לפני עטיפת הטלית והנחת תפילין וכדומה, דשמעתי שיש מפקפקים בזה?”.
תשובת מרן שר התורה: “אפשר לומר”.
ב’מקורות וביאורים’ בספר ‘דעת נוטה’ הביא את דברי ה’יסוד ושורש העבודה’ (שער ב פ”ט שכתב “אך קודם הברכה יאמר לשם יחוד, וגודל חיוב אמירתה הובא בזוהר הקדוש.. ואומנם יעויין בנודע ביהודה שכתב שלא לאומרו… אך בארצות החיים –(להגאון המלבי”ם)[1] כתב שכבר נהגו כל יראי ד’ חסידים ואנשי מעשה לאמרו, וכן שמעתי מרבנו שליט”א”, (הגר”ח קנייבסקי).
הגאון רבי מאיר מאזוז ראש ישיבת ‘כסא רחמים’ בשיעורו השבועי[2] התייחס לפולמוס אמירת ‘לשם יחוד’ וכתב שמקור הביטוי ‘לשם יחוד’, הוא בזוהר הקדוש (ח”א דף רס”ז ע”א), והוא רק פעם אחת, ואין לו מקור בדברי חז”ל גמרא ומדרשים כלל”. לדברי הגר”מ מאזוז: “מי שפרסם את אמירת ה’לשם יחוד’ הוא הרב האר”י, והיו חכמים שלא הבינו מה פרוש הדברים, כגון בעל החוות יאיר[3] שנשבע לאחר שהטרידו שיבאר לו מה הפשט, שאינו יודע את תוכן הדברים”.
עוד ציטט הגר”מ מאזוז את דעתו של הנודע ביהודה (חיו”ד סי’ צ”ג) שלא כדאי לומר ‘לשם יחוד’, כיון שאנשים משתבשים וחושבים שיש שתי רשויות חס וחלילה, אולם הרב החיד”א ביאר בספרו ‘מורה באצבע’ שלא להשגיח במי שזלזל באמירת ‘לשם יחוד’, (סי’ א’ אות א’).
לאחר שהגר”מ מאזוז ציטט את ביאורם של כמה חכמים אודות ‘לשם יחוד’, והסביר שעשה זאת כדי “שאדם לא יחשוב שיש חלילה דברים שהם לא כמו האמונה שלנו”, סיים שהנודע ביהודה לא אמר ‘לשם יחוד’, וענה לשואל ‘עד שאתה שואל אותי איך אומרים, תשאל אותי אם נאמר בהן טוב”‘.
עוד סיפר הגר”מ מאזוז שהצדיק החסידי האדמו”ר רבי חיים מצאנז למרות שהיה מקובל ואדמו”ר גדול, היה אומר “אני לא אומר אותו [לשם יחוד], כמו הנודע ביהודה,[4] אבל הספרדים אומרים ‘לשם יחוד'”, סיים הגר”מ מאזוז את דבריו.
בימינו הדבר שנוי במחלוקת, ולמרות שברוב הסידורים נוסח אשכנז של הליטאים, ‘לשם יחוד’ מודפס, לא נהוג לאומרו בשעת התפילה.
ואם חשבתם שהמחלוקת היא בין החסידים והספרדים כנגד הליטאים, זהו שלא. בדרך כלל חסידים והספרדים נקטו כשיטת המקובלים שהחסידים סבורים שהם ממשיכים אותם. אולם בנושא של לשם ייחוד אין תמימות דעים, ובימינו חסידות קרלין לדוגמה לא אומרת “לשם ייחוד”, וגם אצל הספרדים נושא זה שנוי במחלוקת. על מחלוקת חריפה זו, נרחיב בפרק הבא…
[1] סימן כ”ה המאיר לארץ סקכ”ט
[2] מתאריך כ”ג תשרי תשע”ג, הובא בעלון בית נאמן מס’ 329 פרשת בראשית תשפ”ג
[3] סוס”י ר”י עי”ש
[4] עיין בשפע חיים ח”ב עמ’ קע”ו לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]