מכווץ את הבטן לצפות בפרידה ודי-ג’יי. זו מערכת היחסים הכי אומללה שראיתי
“מה עדיף, לאהוב ולהיפגע או לא לאהוב בכלל?”, שאלה חנה רטינוב, תיכוניסטית חכמה ומלנכולית מחולון בעונה הראשונה של “מחוברות” והצליחה, בדיוק מעורר הערצה, להגדיר חשש שמשותף לנערות בנות 16, גברים בני 40 ובעצם לכל מי שלב פועם בתוך בית החזה שלו. למרות שעברו יותר מחמש עשרה שנים מאז העונה ההיא (רבאק), נזכרתי בשאלה של רטינוב בזמן שצפיתי במה שהרגיש כמו שלושה שבועות של מערכת היחסים האומללה ביותר ביקום – פרידה ודי-ג’יי תקועים בלימבו של חוסר תקשורת.
למרות שהם נמצאים בבית שמצולם מכל זווית 24/7, אני בספק אם מי מהצופים הצליח להבין על מה השניים האלה באמת רבו: הוא כועס על זה שהיא לא הרגישה בנוח לבקש ממנו להכין לה קפה? היא כועסת שהוא חושב שהיא מזויפת? הוא נפגע מזה שהיא שאלה את שילה אם התלבש לשידור החי? כל כך הרבה שאלות פתוחות אבל שאלה אחת מרחפת מעל כולן – למי לעזאזל אכפת? גאד דאם.
העובדה שמכל מערכות היחסים שהיו בבית – וכן, אני מפרגן עם המילה מערכות יחסים אבל תזרמו – סיימנו עם הזוגיות של פרידה ודי ג’יי, היא עונש משמיים לעורכים שניסו להפוך את בית “האח” ל”לאב איילנד”. רק חבל שגם אנחנו, הצופים, נענשים ביחד איתם. אין בכלל ספק שפרידה והדי ג’יי שלצידה נהנים בטירוף מזה שכל הבית עסוק בניסיונות לגשר ביניהם, היא עם רגשי הנחיתות בילט-אין שלה והוא כבן של הסופרסטאר שלא הצליח לשחזר את ההצלחה של אבא שלו, כל כך נואשים לחיזוקים מהסביבה. בסדר, אז הסביבה מורכבת מנועם שהוא הכלאה בין גולדן רטריבר וחטיף חלבון או יוסי שאם היה יכול היה מבקש שידרגו אותו בחמישה כוכבים אחרי כל שיחה שהוא מנהל בבית משל היה נהג גט – זה מה שיש ועם זה ננצח או לפחות נבטיח את מקומנו בגמר. לסיכום הסאגה, אם ככה נראית מערכת יחסים סטרייטית, תודה שעשני גיי.
Post Comment