כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה | מדוע אנו מתנענעים בשעת התפילה והלימוד?
עבודת התפילה נעשתה מאז ומעולם בהתרגשות, יהודי ניכר בתפילתו או בלימודו כשהוא מתנועע. אך מדוע אין רואים תופעה זו אצל עמים אחרים ? ומה התועלת בתנועה זו?
מקורות רבים יש למנהג זה שהפך ‘טבע שני’ לעובד ה’ ראשית נביא את דברי הגמרא : “למה שמונה עשרה (למה תיקנו שמונה-עשרה ברכות בתפילה וכנגד מי הן) ? אמר רבי סימון: כנגד י”ח חוליות שבשדרה, שבשעה שאדם עומד ומתפלל צריך לשוח בכולן. מה טעם ? כל עצמותי תאמרנה ה’ מי כמוך”.
“ר’ מני פתח: ‘כל עצמותי תאמרנה ה’ מי כמוך’. לא נאמר פסוק זה אלא בשביל לולב, והשדרה של לולב דומה לשדרה של אדם וההדס דומה לעין והערבה דומה לפה והאתרוג דומה ללב. אמר דוד: אין בכל האבירין גדול מאלו שהן שקולין כנגד כל הגוף, הוי ‘כל עצמותי 1234567 אחת תאמרנה'”.
“ברוריה אשכחתיה לההוא תלמידא דהוה קא גריס בלחישה. בטשה ביה (בעטה בו), אמרה ליה: לא כך כתוב : ‘ערוכה בכל ושמורה’. אם ערוכה ברמ”ח איברים שלך – משתמרת, ואם לאו – אינה משתמרת”.
נשמות ישראל שמשורש הנר
בזוהר הקודש גם כן מצאנו – “שאלתי אותו, את ר’ שמעון: מה זה, שכל עמי העולם אינם עושים נענוע אלא ישראל לבדם, כשעוסקים בתורה הם מתנענעים לכאן ולכאן, מבלי שלמדו זה מאיזה אדם בעולם ואינם יכולים לעמוד על עמדם ? “אמר לי: הזכרתני דבר עליון ובני אדם אינם יודעים ואינם משגיחים.
ישב מעט ובכה. אמר: אוי לבני אדם שהולכים כבהמות השדה בלי תבונה. בדבר זה בלבד ההיכר בין הנשמות הקדושות של ישראל לנשמות שאר העמים עכו”ם. נשמות ישראל נגזרו מנר הקדוש הדולק (שהוא המלכות), שכתוב: נר ה’ נשמת אדם. ונר הזה בשעה שנדלק מן התורה העליונה, שהוא ז”א (זעיר אנפין) אינו שקט האור עליו אפילו רגע.
וזה סוד ‘אלוקים אל דמי לך’ (הכתוב על המלכות) וכעין זה כתוב (על הנשמות) : ‘המזכירים את ה’ אל דמי לכם’ (דהיינו): אין שקט לכם. אור הנר כיון שנתאחז בפתילה, אותו האור אינו שוקט לעולם, אלא האור מתנענע לכאן ולכאן ואינו שוקט לעולם. “כעין זה, ישראל, שנשמותיהם מאותו אור הנר (שהוא המלכות), כיון שאמר דבר תורה אחד, הרי האור דולק, והם אינם יכולים לשקוט
אלא מתנענעים לכאן ולכאן ולכל הצדדים כאור הנר, כי ‘נר ה’ נשמת אדם’ כתוב. “וכתיב: ‘אדם אתם’ (שפירושו): אתם קרויים אדם ולא אומות העולם קרויים אדם. הנשמות של עמים עכו”ם, הן מקש כבוי, בלי אור השורה עליהם, ועל כן הם שקטים ואינם מתנענעים, כי אין להם תורה ואינם נדלקים בה ואין אור שורה בהם (ועל כן) הם עומדים כעצים בתוך האש, שדולקים בלי אורי השורה עליהם. ועל כן הם שקטים בלי אור כלל. אמר ר’ יוסי: זהו בירורו של הדבר. אשרי חלקי שזכיתי לשמוע דבר זה”.
החום הטבעי
בספר “הכוזרי לר’ יהודה הלוי (נאמר: “אמר הכוזרי: אשאל אותך, התדע למה מתנועעים היהודים בקריאת העברית ? אמר החבר: אמרו, כי בעבור העיר (התעוררות) החום הטבעי (שבגוף היהודי). ועוד נימוק, כלהלן: היה אפשר שיתקבצו עשרה מהם (מהלומדים) או יותר על ספר אחד, ובעבור זה היה ספרינו גדולים, ויצטרך כל אחד מהעשרה שייטה בכל עת לעיין התיבה, וישוב, והוא נוטה ושב תמיד מפני שהספר בארץ, והיה זה הסיבה הראשונה, ואחרי־כן שב מנהג מפני ההסתכלות והראייה ולהידמות כאשר הוא טבע מבני אדם” (ר”ל: מפני שהאחד ראה מעשי רעהו שהוא מתנועע, ובטבע האדם שהוא מחקה מעשי חברו, ועל כן התחילו כל היהודים לעשות כן) וכו’ וכו’.
Post Comment