האתגר בהכנת תקציב המדינה לשנה הבאה | האם העלאת מיסים תפתור את הבעיה?

מלחמה היא תמיד עסק יקר והמלחמה הנוכחית, מלחמת ‘חרבות ברזל’ – שההכרעה בה רחוקה, היא מלחמה יקרה מאוד.
כל מדינה בעולם שיוצאת למלחמה, אם מדובר באופן יזום – הדבר הבסיסי הוא לחשב מראש את מחיר העימות ולהיערך מראש עד כמה שאפשר. גם במקרים אלו, המחיר עלול להיות דרמטי.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
אם ניקח לדוגמה את מלחמת רוסיה ואוקראינה – גם שם, למרות שהנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תכנן את העימות מראש וכביכול נערך אליו עם עתודות כלכליות ומהלכים רחבים, זה לא עזר לו בימים קשים וככל שהמלחמה עם אוקראינה נמשכת – כך גם הכלכלה הרוסית מדממת.
כאשר מדובר בעימות צבאי שנכפה על מדינה בלי תזמון מראש – המחיר עלול להיות גבוה מאוד עד בלתי נסבל והרסני.
רבות מהמלחמות בעולם לאורך השנים ערערו את היציבות הכלכלית של מדינות, חברות ואזרחים ופגעו כמעט בכל תחום – מהתיירות ועד המסחר – וכתוצאה מכך גרמו גם לירידה, חדה לעיתים, ברמת החיים.
עם זאת, ולמרות הבשורה הרעה מבחינת ההשלכות הכלכליות בטווח הקצר, כדאי לזכור שבמקרים רבים מלחמות הביאו עמן לאחר תקופת התאוששות מסוימת גם שנים של צמיחה גבוהה ושגשוג.
הסיבה: הצורך לשקם את כל מה שנהרס ונפגע במלחמה, לחדש מלאי וליצור תוכניות כלכליות טובות יותר מהעבר באמצעות פיתוחים ויוזמות.
עם זאת, אחד המושגים הנלווים לקיומה של המלחמה הוא המונח – “כלכלת מלחמה”, בתקופה זו נדמה שאנחנו בעיצומו של תהליך מקיף שנוצר מתוך חישובים הכרחיים של כלכלה וניהול משק של מדינה בצל המלחמה ובעקבותיה.
לצערנו הרב, שנים רבות של מדיניות ממשלתית שחתרה לביסוס כלכלה טכנולוגית איתנה השכיחו והרדימו את הצורך בביסוס צבא עדכני עם בטן של תחמושת ובעצם מדינת ישראל הפכה למעצמה טכנולוגית עם צבא קטן וכלכלת חימושים לא מספקת.
לצד העלויות הגבוהות של מערכת הביטחון בחימושים, יש את נושא מימון המפונים, המעמיס הוצאות משמעותיות על קופת המדינה, ולצד כל זה יש צורך בתכנון התקציב השנתי לשנה האזרחית הבאה.
בנוסף, מאפיין נוסף בהתנהלות ממשלת ישראל היא העובדה שלמרות שבעבר הרחוק אמנם היו שרי ביטחון אזרחיים, אבל בחמישים השנים האחרונות, רוב שרי הביטחון היו אנשי צבא לשעבר. בגלל התעשיה הביטחונית ממנה באו, המינוי שלהם באופן בלתי נמנע הפך אותם למעין רמטכ”לי־על. משלל סיבות הם לא ניהלו כלכלות מלחמה. והמשימה הזו הוטלה על שרי האוצר לאורך השנים. יצוין כי, מדינת ישראל מנהלת עכשיו את מלחמתה הארוכה ביותר מאז הקמתה. סביר שהמלחמה הנוכחית ארוכה אף יותר מבחינת לוח הזמנים ממלחמת העצמאות.
מראש, מיד אחרי הטבח בשמחת תורה, העריכו רבים מהמומחים שהמלחמה תארך “חודשים, אולי שנים”.
בנוסף, לפי נתוני הביטוח הלאומי, המדינה שילמה מעל שני מיליארד שקל לכמעט מאתיים אלף מפונים ישראלים מקו העימות בדרום ובצפון. מתוכם, מענקי אכלוס לישראלים שהתפנו עצמאית מבתיהם, מהם 50 אלף קטינים.
במשרד התיירות בראשות השר חיים כץ, התגאו בכך שהמעבר לתשלום מענקי אכלוס דרך הביטוח הלאומי במקום תשלום ישיר לבתי המלון חסך למדינה 2.5 מיליארד שקל.
תפקיד שר האוצר בישראל מאתגר מאוד בימים כתיקונם, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בזמני חירום ומלחמה. השר סופג אז מסע לחצים מכל הכיוונים, משותפיו לממשלה המנסים להשפיע על מדיניות ניהול קופת המדינה, וכמובן מהשטח והבוחרים.
המשימה המרכזית המונחת לפתחו של שר האוצר היא הנחת תקציב לשנה האזרחית הבאה והעברתו בתמיכת רוב חברי הכנסת במליאה.
כחלק בלתי נמנע מהניסיונות להיחלץ מסבך ההוצאות המכבידות על קופת המדינה מנסה שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להפעיל תכנית חיסכון המבוססת על קיצוצים במשאבים שונים.
רק השבוע, השר סמוטריץ’ הציג את עקרונות התקציב לשנת 2025, במסיבת עיתונאים שהתקיימה לצד בכירי משרדו בירושלים. הצעדים בהם הוא נוקט מהווים התכנסות הוצאות המדינה וחסכונות דחופים במקום להכביד על מסגרת התקציב.
שר האוצר הגדיר את צעדי ההתכנסות הכוללים הקפאות שכר, מדרגות מס וקצבאות, וכן שורת צעדי חיסכון והתייעלות במשרדי הממשלה ובשירות הציבורי בסכום כולל של כ-35 מיליארד שקלים.
לדברי השר, צעדי ההתכנסות הורכבו באופן שיווצר שוויון בנטל המכניס את כלל חלקי החברה הישראלית מתחת לאלונקה, בצורה מדודה ומבלי להיכנס למחלוקות ציבוריות שאינן נכונות בשעת מלחמה.
כאב הראש של השר רק התחיל, ומהביטוח הלאומי מיהרו להגיב: “הביטוח הלאומי מתנגד לפגיעה בקצבאות לנכים, קשישים, סיעודיים, מובטלים וכיו”ב. את הקיצוצים יש לעשות ממקורות אחרים ולא על גבם של החלשים בחברה”.
גם הכוונה של שר האוצר להקפיא את עליית שכר המינימום כדי לחסוך בהוצאות המדינה ולעצור את עליית השכר הממוצע זכתה להתנגדות של שר העבודה.
שר העבודה יואב בן צור הודיע במהירות כי הוא מתנגד בתוקף להקפאה של שכר המינימום בישראל, בהתאם לתוכנית שהודיע עליה שר האוצר. “האחריות על רווחתם של מיליוני העובדים בישראל מוטלת עליי כשר העבודה, ואני מתנגד בתוקף לפגיעה במעמדם ובפרט במעמד העובדים המשתכרים בשכר מינימום”, הבהיר בן צור, והוסיף כי מאז תחילת כהונתו חתם כבר פעמיים על צווים להעלאת שכר המינימום בישראל בהתאם להוראות חוק שכר המינימום.
לדברי בן צור, בכוונתו לחתום על העלאת שכר המינימום פעם נוספת גם בתחילת אפריל 2025, בהתאם לעלייה בשכר הממוצע במשק. נבהיר כי למרות שאת כלכלת החימושים וההפצצות של ישראל מלווה המעצמה הגדולה בעולם ארצות הברית, רוב הנטל הכלכלי בדמות הדאגה למפונים, סיוע לאזרחים וספיגת המיתון הקשה בענפי החקלאות והבניה מוטל על ממשלת ישראל.
באופן מעשי, תמונת המצב הכלכלית פיננסית של ישראל נראית כעת עגומה מאוד.
גם שר האוצר עצמו בנאומו על התקציב אמר: “המלחמה נפתחה במשבר אמון ענק בין האזרחים והמדינה, לא היינו עבור הרבה מאזרחנו. אנחנו צריכים לבנות את קו הביצורים השני, הכלכלי, כדי ליצור אמון.
“קבעתי מדיניות אזרחית כלכלית מרחיבה. המלחמה הגדילה את הגירעון, וההחלטות שקיבלנו בפריזמה כלכלית, אבל קודם כל לאומית, היו נכונות. אני גאה באופן בו אנחנו מתמודדים ב-11 החודשים האחרונים. יש וקטורים חיוביים בתוך מלחמה, ואני לא חושב שיש מדינה אחרת שהייתה מצליחה להשיג את זה”.
התקציב יצטרך להתמקד במספר אתגרים דחופים שיש למשרד האוצר בהכנת תקציב תוך כדי מלחמה כמו אלו:
צמצום ההוצאות של המדינה באמצעות קיצוץ תקציבי ופעולות חיסכון העלאת מיסים והגדלת מאגר ההכנסות שיש למדינה.עידוד תעסוקה חלופית של אנשים שיכולים להשתלב בענפים שנמצאים במשברעידוד היזמות, הייצוא והייבוא במשק.החזרת כמה שיותר ענפים ועסקים שנפגעו בתקופת מלחמה – לשגרה
לגופו של ענין, באגף התקציבים עדיין עובדים על הרשימה הסופית המומלצת של הצעדים בבניית התקציב, ומה תהיה התועלת הכלכלית של כל אחד מהם.
בהמשך, לאחר שיוצגו הסעיפים לראש הממשלה ולחברי הקואליציה. ניסיון העבר מלמד שעשויים להיות שינויים נוספים בהרכב צעדי ההתאמות. הצעדים אמורים לאפשר מקורות תקציביים של 35 מיליארד שקל מדי שנה. למרבה הצער, נאומו הכלכלי הארוך של שר האוצר סמוטריץ’ בעת ההכרזה על התקציב ועל התכניות אותן הוא מבקש לקדם, לא ממש שכנעו את הפרשנים ומומחי הכלכלה.
נוסיף לזה את התנגדותו של יו”ר ועדת הכלכלה, ח”כ דוד ביטן, לצעדים שיפגעו לטענתו בשכבות החלשות של החברה.
יחד עם ההכרזה של המפלגות החרדיות שהודיעו שיחרימו את קידום התקציב עד שיוסדר “אופק חדש” למורי רשתות החינוך החרדי, מה שכמובן ירחיב את התקציב במקום לצמצם אותו ועומד בסתירה לכוונה להקפיא את השכר במגזר הציבורי.
ובמילים פשוטות: ספק אם לשר האוצר הנוכחי יש את התבונה, הרצון והיכולת הפוליטית להציג תקציב שנתי עליו הוא דיבר. האור בקצה המנהרה
עם זאת אומרים המומחים, כדי שהכלכלה תתאושש ותשגשג כפי שקורה לא פעם אחרי מלחמות, מצופה מראש הממשלה ושר האוצר, להוביל רפורמה כלכלית רוחבית מול כלל משרדי הממשלה, יחד עם עידוד שוק העבודה והיזמים.
המשך ההתנהלות הרגילה וההוצאות הגדולות של המדינה במיוחד בעת כזו ללא רפורמה חיונית ומהירה תעלה לכולנו מחיר יקר הרבה יותר.
מומחי כלכלה בכירים מתריעים כי הטלת מסים נוספים כעת היא קנס נוסף על הציבור, שיביא לסבל כלכלי ממשי, בעוד השפעתו על קופת המדינה היא לא משמעותית ותהיה כמו פלסטר לפצע עמוק המחייב ניתוח.
חשוב לזכור כי העלאת מסים מדכאת צמיחה של המשק ותורמת משמעותית לגידול באבטלה.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
הפתרון הנכון יהיה, ביצוע צעדים מיידיים ללא עיכוב, הכוללים תקציב 2025 מרוסן ויעיל מצד אחד שיכלול תכנית חיסכון למשרדי ממשלה שחלקים מהם מיותרים, אבל גם יימנע ככל האפשר מצעדים מדכאי צמיחה מצד שני, פעולות אלה חשובות וקריטיות גם ליצירת ודאות ויציבות כלכלית וגם כצעד ראשון לריפוי המשק ויצירת אמון מחודש של הציבור בתעשייה. ושיהיה לכולנו בעז”ה הצלחה.