הדף היומי בקיצור ובתמצות | בבא בתרא דף עא
דף ע“א ע“א
המוכר את השדה אע“פ שאמר כל מה שבתוכה לא מכר את הבור הגת השובך בין חרובים בין שלמים, לר“ע צריך המוכר לקח לו דרך מלוקח לבורו שמכר בעין יפה, לחכמים אינו צריך דאינו מוכר בעין יפה, ואם אמר חוץ מאלו גם לר“ע אין צריך ליקח לו דרך.
מכר בור גת שובך שבשדהו ושייר השדה לעצמו, לר“ע אין הלוקח צריך ליקח לו דרך, דמכר בעין יפה, לחכמים צריך דמכר בעין רעה. נתן שדה במתנה גם הדברים שאינם בכלל מכר [כדלעיל] הם בכלל המתנה כיון דנותן בעין יפה הכל בכלל, ואם אינו נותן כל הדברים מוטל על הנותן להוציאן מכלל המתנה.
אחים שחלקו זכו בשדה זכו בכל הדברים שבה, כיון דזה נטל שדה אחת וזה נטל שדה כנגדו נתכוונו להסתלק זה מזה.
החזיק בנכסי הגר החזיק בכולה.
נותן מתנה שאמר תנו ביתי לפלוני שיש בה להחזיק עשר חביות על עשר חביות ונמצא שהיה בה להחזיק מאה ועשרים חביות, למר זוטרא קנה רק כשיעור מאה, לרב אשי כיון דנותן בעין יפה נתן כל המאה ועשרים, ומה דאמר מאה משום דלא ידע שיש בה מאה ועשרים.
המקדיש את השדה הקדיש את כולה וכדין מתנה דמקדיש בעין יפה, לר“ש מכל אותן דברים לא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה. הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו לא קנה קרקע, אבל מכר קרקע ושייר ב‘ אילנות לרב הונא שייר גם קרקע בשבילו [למסקנת הש“ס אפילו לר“ע דמוכר בעין יפה] דאם לא כן כשיזקינו יאמר לו בעל הקרקע עקור אילנך.
דף ע“א ע“ב
לרב הונא דמכר קרקע ושייר ב‘ אילנות יש לו קרקע, לס“ד דש“ס משום דסבר כחכמים דמוכר בעין רעה ושייר לעצמו קרקע שצריך ליניקת אילונותיו שאפילו אם יזקינו יכול לשתול חדשות.
לר“ש המקדיש שדהו לא הקדיש שאר הדברים אלא חרוב המורכב וסדן השקמה, דסובר דהקדש כמכר ולא הקדיש כל הדברים שאין המוכר מוכר כיון שאינם בכלל השדה, אבל חרוב המורכב וסדן השקמה הגם שאינם בכלל השדה ולכן אינם בכלל מכירה מ“מ הם בכלל הקדש, לס“ד דש“ס משום דסבר דבעין יפה הקדיש נמצא דלא שייר לפניו קרקע ליניקת אילנות הנ“ל ונמצא דיונקין משדה הקדש ואינו יכול ליהנות מהם ועל כרחך הקדישם.
Post Comment