מדריך מפורט לבחור העולה לישיבה גדולה מהגאון רבי מאיר מאזוז

ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז, מסר משא הכנה מיוחד לבחורים העולים לישיבה גדולה, כאשר הוא מתמקד במטרתו של בחור הנכנס לישיבה גדולה. “כיכר השבת” בסיקור מיוחד מההדרכה המפורטת.
גודל מעלת רש”י וגאונותו
אדם שלומד תורה, הוא נשאר לעולם. הנשמה שלו והספרים שהוא כתב, נשארים לעולם. עד היום אתה מוצא הגהה אחת של הגר”א, אתה אומר: “איזה עינים יש לו! איזו גאונות יש לו! איזו חכמה יש לו!”.
אתה רואה דיבור ברש”י שלא מובן מה הוא כותב, תתבונן בגמרא ותעמיק ותראה כמה חכמה יש בו! זה רש”י, קצרן בדיבורים שלו. הוא לא מאריך. כל מלה שווה מיליונים! כשלמדנו בגיל 7-8 גמרא פרק המפקיד, הרב אמר: “רש”י, כל מלה ומלה שלו שווה מרגליות!”. מרגליות?! איפה המרגליות? אני לא רואה מרגליות… אבל כשאדם לומד רש”י, הוא רואה את החכמה שיש בו. את ההסברים שלו שהם לא קצרים ולא ארוכים, מדויקים.
בפרשת תרומה, רש”י מבאר את כל כלי המשכן בלי ציורים! אתה קורא את רש”י, ואם אתה לא מבין, תחזור עוד פעם עד שתבין. ואחר כך אתה רואה בהפטרה – “וה’ נתן חכמה לשלמה”, מי זה “שלמה”? זה רש”י. ה’ נתן לו חכמה, להסביר את הכל – כל כלי המשכן, היריעות, הקרשים המנורה וכל הדברים האלה. בלי שום תמונות, ישר! רש”י בעל חכמה נפלאה. אומות העולם תרגמו את התנ״ך לשפות שלהם, היה אחד מלפני חמש מאות שנה שתרגם, אמר: “כל פעם שלא הבנתי דבר, הסתכלתי ברש”י”. ובגמרא, על אחת כמה וכמה. כל מלה של רש”י שווה מיליונים!
לימוד של “תלמיד חכם”
אז לכן, כשבחור נכנס לישיבה גדולה, על מנת שיהיה תלמיד חכם. מה זה “תלמיד חכם”? שישאלו אותי שאלה בכל מקום בגמרא, ואני יכול לענות. לא תאמר: “זה אני לא יודע”, “זה אני לא הבנתי”, “זה רש”י דקדוק, אני לא אוהב דקדוק”, דקדוק עשו ממנו בקבוק… לא! תלמד. תלמד. תלמד, ותהנה. יש חכמים גדולים בימינו, ראשי ישיבות, שר התורה, שר הבריאות ושר הגאונות… שהם אינם יודעים דברים פשוטים מאוד.
לימוד הראשונים והאחרונים
תלמדו ראשונים, אבל לא חובה ללמוד את כל הראשונים. לא כל סוגיא; “איה תביא. הרמב”ן אומר, והרשב”א אומר, והריטב”א אומר ופלוני אומר”. ואח”כ תלמד את האחרונים, “מהרש”א אומר” וכו’. זה איבוד זמן! למדת את הסוגיא? הסוגיא בהירה לפניך? מספיק.
אם הסוגיא עוד לא ברורה, תחזור עד שתבין. המילים של רש”י מכילות את הכל. הכל כתוב, מפורש ומבואר לעיני העמים. אבל ללמוד מהרש”א. מהרש”א מלמד אותנו את העיון של הפשט. ומהאחרונים יש ללמוד את הרש”ש. הרש”ש מקצר, כל מלה שלו שווה מיליונים.
למשל הוא עושה הגהה ברש”י ביבמות דף כ”א ע”ב – רש”י היה סתום ומעורפל – מוחק בו אות אחת, הכל מחוור. הכל ברור כשמש. צריך ללמוד את הדברים האלה. ללמוד עיון. ללמוד הבנה ישרה.
לימוד ההלכה בישיבה גדולה
יש ספרי הלכה. יש לנו “משנה ברורה”. אבל לפעמים זה לא מספיק. חייב לדעת, שהספרדים לא נוהגים בכל דבר כמו “משנה ברורה”. עליכם ללמוד גם כן “יחוה דעת” ו”יביע אומר”.
“יביע אומר” הסגנון שלו, משלו. לא לימדו אותו, הוא למד לבד מתוך הספרים. הוא היה כל יום ששי מסתגר בבית הכנסת, ולומד. והיו מביאים לו את האוכל שלו. אבל הוא לא היה אוכל, אין לו זמן לאכול. והיה שם חתולים קטנים, שהיו רואים את הקוסקוס וזה. אז הם היו צדים אותו, בזמן שהרב היה לומד, ואוכלים ואוכלים ואוכלים…
אח”כ הרב היה מחזיר להם את הצלחות ריקים, אין בהם אפילו פירור אחד. אמרו: “כנראה הרב לא מספיק לו”, בשבוע הבא הביאו לו הרבה אוכל. ובשבוע הבא, עוד פעם נגמר. ועוד פעם. “למה הרב כל כך רעב? כל כך אוהב לאכול?! אנחנו רואים אותו בליל שבת אוכל מעט, מה קרא לו?”, והתברר שהחתולים רואים שהרב מתעמק ב”שער המלך”.
אז אם נשארים בשער האוכל… אוכלים ואוכלים. הרב היה לו נחת רוח מהלימוד. וה’ נתן לו אריכות ימים, 94 שנים. עד ימיו האחרונים, לא פסק פומיה מגירסא. יום אחד שאל אותו הבן שלו רבי דוד שיהיה בריא: “אבא, מתי קראת את זה?” (בספרו של הרב חיד”א “מראית העין” נדמה לי), אמר לו: “קראתי את זה, לפני 60 שנה”. “60 שנה אתה זוכר?!”, אמר לו: “כן”. אז אמר לו: “ומה אכלת הבוקר?”, ענה לו: “שכחתי”… אמר לו: “למה שכחת?! את הלימוד של 60 שנה, אתה זוכר. ואת האוכל שכחת?!”, אמרו לו: “לא מעניין אותי מה אכלתי, העיקר שהבטן שבעה, “ואכלת ושבעת וברכת” (דברים ח’, י’) יש גורסים “וברחת”… אבל “ושבעת”, שבעת? מספיק. מה אכפת לי, אם אכלתי ככה או ככה. העיקר מה שאכלתי היה כשר, זהו זה”.
ההכנה הטובה כדי להיכנס לישיבה גדולה
מה ההכנות שעל בחור לעשות כדי להיכנס היטב לישיבה גדולה? לא לאבד יום בלי לימוד. כל יום, צריך לימוד. דף גמרא או עמוד גמרא. אבל להבין אותו היטב. וגם יראת שמים. בלי יראת שמים, אדם ילמד ויהפוך דברי תורה לפלסתר.
ההבדל בין ישיבה גדולה לישיבה קטנה
יש הבדל. ישיבה קטנה לא לומדים כל המפרשים. ויש כאלה לומדים גמרא; “הרשב”א מקשה, והרמב”ן מתרץ, וזה מפלפל, וזה מבלבל גם”… הכל ביחד. אבל כשתראה מפרשים, תתבונן בהם! לא תאמר: “זה הקשה, וזה הקשה, וזה הקשה”. מה זה, מה זה מעניין אותך?! מה אתה מחדש? אם אדם יש לו חידושים משלו, שיכתוב אותם. ילמד לכתוב.
קיבלתי השבוע ספר, ויש בו כמה הסכמות… שם כתוב: “הרמב״ם כתב כך וכך. ומגדל עוז להגאון יעב”ץ שם כתב”… מה זה “הגאון יעב”ץ”? מה “הגאון יעב”ץ”? “מגדל עוז” על הרמב״ם, זה הגאון יעב”ץ כתב אותו?! נכון שיעב”ץ כתב ספר “מגדל עוז”.
אבל “מגדל עז” שעל הרמב״ם, כתב אותו תלמיד הרשב”א. ארבע מאות שנה לפני שנולד יעב”ץ. מה אתה חולם?! הוא לא יודע כלום! כל אחד ואחד מבלבל את המוח. אחד אומר: “תולדות אדם”, זה ספרו של אדם הראשון. שנאמר: “זה ספר תולדות אדם” (בראשית ה’, א’). יש ספר “תולדות אדם”, שמדבר על מהרש”א. מה אתה מבלבלים את המוח?! צריך אדם להכיר תולדות המפרשים והפוסקים.
הדרך להיות גדול בתורה
שלא יהיה דבר בגמרא, שאתה לא מבין אותו. שלא יהיה דבר בשלחן ערוך, שאתה מדלג עליו. שלא יהיה מלה ברש”י בדקדוק בחומש, שאתה מדלג עליה. יש כאלה אומרים: מה זה דקדוק? מה זה דקדוק? בערבית דקדוק פירושו מי שדופק על הדלת. אז פעם הרב אמר לנו: “אתם לומדים דקדוק אצל המורה ברדא? אתם לומדים איך לדפוק על הדלת”… לא, דקדוק זו חכמה נפלאה. רש”י כותב את זה בכמה מקומות. והגר”א כתב עשרים וכמה דפים, על הפסוקים הראשונים של בראשית. והגר”א בכל מקום, דיבר על דקדוק. מה אתם יודעים? טעמתם פעם מה זה דקדוק? לא יודעים כלום…
התמקדות בלימוד האחרונים
כן, יש אחרונים שחייבים להתמקד בהם. “שער המלך”, “מחנה אפרים”, “קצות החושן” (אצל האשכנזים לומדים אותו הרבה מאוד. אנחנו לא לומדים. אבל מי שלומד, הוא מבין. והוא מפתח את השכל שלו, להבין את הגמרא).
סיום המסכת הנלמדת בישיבה
האם יש עניין גדול לסיים את המסכת הנלמדת בישיבה, גם כשהדבר בא על חשבון חזרות רבות יותר. וכן לימוד מעמיק פחות של הדפים הנלמדים בבקיאות?
יש עניין גדול לסיים את המסכת. יש גמרא במסכת כתובות דף י”ז ע”א: לא תסמכו לנא, לא מן סרמיסין, ולא מן סרמיטין. ואמרי לה לא מן חמיסין וכו’. כל מיני שמות משונים. אז שם כתוב בגליון בשם הערוך: חמיסין. שלומדים חומש המסכת. אומרים: כמה יש דפים במסכת? מאה? עשרים מספיק. לא! לומדים בעיון, עשרים מספיק. אבל לומדים בבקיאות, כל המסכת. צריך ללמוד. מהר”ם מלובלין תמיד כותב על המסכתות עד דף ע’ או דף פ’, ומפסיק. ככה בבבא מציעא, ככה בבבא בתרא, ככה בכל מקום. למה? כנראה נגמרה השנה, בשנה הבאה מתחילים מסכת חדשה. אבל כל אדם לעצמו צריך ללמוד.
בחירת רב
ילמד אצל כל הרבנים, מי שמדבר איתו בשפה שהוא מבין ומסביר לו בטוב טעם, יבחר לו.
זמן קביעות בלימודים נוספים בישיבה
*בכמה זמן יש לקבוע בסדר היום בישיבה קביעות של תנ”ך, משנה, שלחן ערוך ומשנה ברורה?
*כל אלה חצי שעה לכל אחד, מספיק. אדם יכול להוסיף “משנה ברורה”, שעה. ותנ״ך צריך ללמוד. מי שלא לומד תנ״ך, לא מבין כלום. כלום. כלום. חמור חמורתים. לא יבין מאומה. יש רש”י בקידושין דף ס”ט ע”ב, ששאל אותי מישהו שבקי בכל הש”ס: “מה אומר רש”י?”, אמרתי: “רש”י תבין אותו על פי דברי רש”י בעצמו, בפרשת בראשית. שם אומר מה ההבדל בין ילד ובין הוליד?”, אורו עיניו. אז הוא כתב את זה בספרו בשמי.
חזרות על הלימוד
כמה חזרות יש לעשות על כל דבר שלומדים?
לא פחות מארבעה פעמים. אם מי שיכול להוסיף, שיוסיף.
האם לקבוע סדרי חזרות על מסכתות שנלמדו בישיבה קטנה?
כן, כן צריך לקבוע. כי אדם שכחן גדול בטבעו. אם אדם לא היה שוכח, היה משתגע. אדם עברו עליו הרבה צרות, אם אדם היה זוכר את הצרות, אז הוא היה אומר: “אה, לשם מה אני חי? אבא שלי נהרג, ואמא שלי, ואשתי”… לא, אתה צריך לשכוח. אומר רבי יעקב מדובנא: “צור ילדך תשי” (דברים ל”ב, י”ח), ה’ ברא אותך שכחן. ואתה משתמש בשכחה, “ותשכח אל מחוללך”. “תשי” פירושה “תנשי”, “תנשי” פירושה תשכח. אז כן, לקבוע סדרי חזרות על מסכתות שנלמדו בישיבה קטנה. אני לא יודע מה לומדים, אבל לעשות; אחרי זה ואחרי זה, לקבוע מסכת פלונית. אחר כך, יקבלו פרס על אותה המסכת. צריך שיהיו תומכים בישיבה, גם בכסף. אדם לא אוהב שום דבר בלי כסף; “אה, בכסף”, אז שיהיה כסף. למה נברא הכסף? בשביל בחורי הישיבות.
לימוד מסכתות נוספות מחוץ לסדרי הישיבה
*האם כדאי ללמוד בשנות הלימוד בישיבה, מסכתות נוספות מלבד זו הנלמדת בישיבה?
*כן, כדאי לבלוע את כל התלמוד. הרב חיד”א בגיל שבע עשרה כתב ספר גדול על מסכת הוריות, בגיל שבע עשרה! אחרי שנים שלח אותו מתנה לרבו בדפוס, אמר לו: “הגם כי מנחתי מנחת הבל, אבל אלוקים בשמים שעה אל מנחת הבל”… ה’ הקשיב למנחת הבל – “וישע ה’ אל הבל ואל מנחתו. ואל קין ואל מנחתו לא שעה” (בראשית ד’, ד’-ה’). כי קין היה קצת לא בסדר.
התרגלות לסדרים ארוכים
אל תתרגל לכמה שעות, אלא תתרגל לשעה-שעתיים, ולאט לאט תוכל להתרגל יותר. הגאון מוילנא היה יכול לשבת ימים שלמים, עד שיבין את הגמרא, גמרא עמוקה. פעם בא אליו תלמידו רבי חיים וולוז’ין, ביום ששי אחרי הצהרים. (והוא היה רגיל ביום ששי אחרי הצהרים, לא לאכול כלום, כדי שבלילה יאכל לתאבון). והוא היה עם מטפחת על הראש, ואמר לו: “הושיע לי, שלושה ימים אני לא מבין את הגמרא הזאת”.
אמר לו: “מה?”, “זה ירושלמי קשה”. רבי חיים עיין מעט, ואמר לו: “אני חושב יש לי דרך מפולשת להבין קצת, אבל לא ברורה כל כך”, אמר לו: “תגיד לי”. ענה לו: “יש לי דרך כך וכך”, אמר לו: “איזה יופי!”. הלך למטבח, תגיד להם שיביאו לי כופתאות לשבת. אמר לו: “הרי אתה לא אוכל בערב שבת”, אמר לו: “שלושה ימים ושלושה לילות, טרחתי על הירושלמי הזה עד שאתה פתחת לי את המנעול”…
התחלת לימוד טור ובית יוסף
מעכשיו. בגיל 16-17, לומדים טור ובית יוסף. יש כאלה אומרים: “טור ובית יוסף, זה משהו מפחיד”… לא, “אני אעביר כל טובי על פניך” (שמות ל”ג, י”ט), טוב”י ר”ת טור ובית יוסף. ללמוד טור ובית יוסף. הגמרא, הראשונים והכל, מסודרים סביב הטור.
ימי בין הזמנים
מה צריך לעשות בחור ישיבה בימי בין הזמנים? אם הוא זמנו יקר לו, לא יבזבז אותו. ילמד. יחדש. יכתוב. אבל לא כל מה שתחדש, תתן לדפוס. תתן אותו קודם לרב, שיעבור על זה. או שכל פעם שלומדים משהו, תכתוב מה חידשת בו ותלך לרב. ככה היו עושים בחוץ לארץ. בג’רבא, כל מי שמחדש משהו, כותב. ואח”כ הרב רואה את כל הדפים בסקירה אחת, וכותב: “זה שבוש. זה טעות. זה נכון”. וכן על זה הדרך.
שמיעת רבנים מבחוץ
אם נכון לשמוע שיעורים גם מפי רבנים מחוץ לישיבה בה אני לומד? כן, אם הרבנים הם לא נגד הלימוד של הישיבה, מותר לשמוע. אני מחוץ לישיבה, ואתם באים לשמוע אותי…
השפעת המלחמה על הלימוד בישיבה
האם יש השפעה להיותנו במצב במלחמה, על הלימוד בישיבה? שאם לומדים טוב, הקב”ה עושה לכם נסים ונפלאות. ככה היה במלחמת ששת הימים. היו רבנים נכנסים באיזה חדר סגור – מהפחד של האויב – ולומדים שם. ובזכות הלימוד שלהם, ברוך ה’.
גיל הנישואין
מי שהולך בדרך התורה, הגיע זמן הנישואין של התורה 18-20 שנה, ימצא אשה. לא יתבייש מרבו! יאמר לו: כתוב במשנה (אבות פ”ה מכ”א) “בן י”ח לחופה”, מה אתה רוצה להשאיר אותי רווק כמו קין?! לא, אני לא אהיה רווק כמו קין. (קין היה חי 950 שנה, ככה כתבו במדרש).
היה אחד מישיבת פונוביז’, הוא אומר לי: “אני העילוי בפונוביז'”, הביא לי ספר שהוא חיבר על כלאים. אמרתי לו: “למה אתה מגולח?”, אמר לי: “כי לא התחתנתי”… הוא נראה כבן 50. אמרתי לו: “למה אתה לא התחתנת?”, אמר לי: “כי אני עילוי, ועוד לא מצאתי “עילויית””. צריך עילוי, למצוא עילויית… אם יישא העילוי עילויית, הנולד מהם יהיה אינשטיין… למה אתה צריך את זה?! כתוב בגמרא (בכורות דף מ”ה ע”ב): גבוה לא ישא גבוהית, שמא יצא מהם תורן – תורן של הספינה. “מה זה הגבוה הזה? מי זה? ההורים שלו – אבא שלו היה גבוה, ואמו היתה גבוהית”, עילוי ועילויית?! מה השגעון הזה? איפה כתוב צריכים להיות עילויית?
היה אחד משוגע, אמר לי: “ביתי, מסכימה להתחתן עם התלמיד שלכם, אבל התלמיד הזה יכול להיות דיין?”, אמרתי לו: “לא יודע. הוא בקי במסכת בבא בתרא. הוא בקי בזה”… “אבל הוא יכול להיות דיין?”, אמרתי לו: “אני לא יודע, הוא צריך להיבחן”. בסוף היא לא התחתנה איתו, והוא היה בצער. היא התחתנה עם מישהו אחר, תוך כמה חודשים התגרשו. היא לא מגיעה לה להתחתן עם תלמיד חכם, לא מגיעה לה! היא התחילה לדרוש מאביה: “אני רוצה עילוי, אני רוצה”… עילו”י ר”ת “עיניים להם ולא יראו” (תהלים קט”ו, ה’). לא צריכים להיות עילוים, צריכים להיות יראי שמיים. יראי שמים. יראי שמים. יראי שמים. זה מה שחשוב. תהיו בריאים, ותלמדו תורה באהבה ובחיבה.
כח של תפלה
תדעו לכם מה שהרב עובדיה היה עושה בתפילות שלו, לא עשו כמה חיילים וכמה רמטכ”לים. בא אביו של גלעד שליט לרב, אמר לו: “לקחו לו את הבן שלו”. הרב בכה, בכה, חיבק אותו ובכה איתו. אמר: “אף לא עשה לי כך”. כאשר הוא יצא באו חיילים, אמרו: “תשמע, יש לנו דרך ודרך ודרך”… אמר: “לא, הדרכים האלה לא ברורים”. לא ברורים, אז מה עושים? מתפללים. והנה למרבית הפלא, אחרי חמש שנים שוחרר בריא אולם! זה הכח של התפילה. תשתדלו גם אתם, שהתפילות שלכם תעלנה לקב”ה. ויסיר מעלינו כל המוות הזה של החמאס, ושל החיזבאללה, ושל החות’ים כולם ימותו, כולם ילכו לעזאזל. ועם ישראל יצא שקט ושאנן ואין מחריד. אמן, כן יהי רצון.