אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ | מושגים ומנהגים לכבוד ראש חודש אלול
חודש אלול הוא החודש הששי לפי מנין החדשים שאנו מונים מניסן, השם ‘אלול’ לחודש זה נקבע, כשמות כל החדשים, ע”י עולי בבל. אמרו חז”ל: ‘שמות חדשים עלו מבבל’. ולפי מניין השנים שאנו מונים מתשרי – אלול הוא החודש האחרון בשנה.
מזל חודש אלול הוא : “בתולה” על שם הכתוב: ‘שובי בתולת ישראל, שובי אל עריך אלה’, (ירמיה לא) לפי שחודש זה נקבע לתשובה.
ראש חדש אלול – שני ימים, ויום הראשון של ראש חדש הוא מילואו של חדש אב, היינו יום השלושים של חדש. ואילו חדש אלול הוא חסר, של עשרים ותשעה יום.
ימים של עת רצון
לפי שאלול הוא האחרון בחדשי השנה לפני יום ראש השנה שחל בא’ תשרי – שהוא יום דין לכל באיי עולם, לפיכך הוא נקבע החודש לתשובה ומרבים באמירת סליחות ותחנונים לפני הקב”ה.
ימים האלה הם ימי רצון מימות קדם. עוד שחטאו ישראל בעגל ונשתברו הלוחות עלה שוב משה אל ההר והתחנן לפני הקב”ה לבקש רחמים וסליחה על חטא העגל, ונתרצה לו הקב”ה ואמר לו: ‘פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים’. אז עלה משה אל ההר בר”ח אלול ושהה שם ארבעים יום, עד יום עשירי בתשרי. ובעשירי בתשרי הוריד מן ההר את הלוחות השניות, שנתן הקב”ה לבני ישראל ברצון ובשמחה.
וארבעים ימים אלה נקבעו לדורות לימי רצון לדורות, לתשובה ולכפרה על חטא. הגם שהתשובה מועילה ומתקבלת בכל עת – ימי אלול מוכנים ומסוגלים יותר לקבלת התשובה. לפי שבימים אלה מתעוררים הרחמים למעלה, וידו של הקב”ה פשוטה לקבל שבים.
סליחות נוסח ספרד ואשכנז
בעדות המזרח נוהגים לקום באשמורת לומר סליחות כל חודש אלול, חוץ מיום ראש חודש וימי שבת שבו, לפי שאין אומרים תחנונים בשבת ור”ח. ויש מתחילים להשכים מיום ט”ו באלול.
ומנהגי האשכנזים לומר סליחות מיום א’ בשבוע שחל בו ר”ה, אך לא פחות מארבעה ימים לפני ר”ה. ולכן אם חל ר”ה ביום שני בשבוע או ביום שלישי, מתחילים ביום ראשון בשבוע שלפניו.
וענין זה שאין פוחתין מארבעה ימים קודם ר”ה בסליחות, לפי שימי סליחות בימים של עשרת ימי תשובה שרבים נוהגים בהם להתענות. ומנהג צדיקים להתענות עשרה ימים עד יום כפורים. והואיל ויש בעשרת ימי תשובה ארבעה ימים שאין מתענים בהם: שני ימי ר”ה, שבת, ערב יום כפור, לכן משלימים ארבע תעניות.
ועוד, שהתענית במקום קרבן, שדרשו חכמים ‘ועשיתם’ האמור בקרבן ר”ה שהאדם צריך שיעשה עצמו כקרבן לפני ה’. והקרבן צריך ביקור ממומים ד’ ימים.
ולעולם מתחילים לומר סליחות מיום ראשון בשבוע, כדי שלא יטעו הרבים וידעו תמיד מתי מתחילין.
הרמז לעורר הלבבות
אמרו הראשונים שהפסוק ‘אני לדודי ודודי לי’ (שה”ש ו) – ראשי תיבות: אלול. שבחודש זה כנסת ישראל מתחזקת בתשובה ומתקרבת לדודה שהוא הקב”ה: וכך גם הקב”ה פושט ידו לקבלה ומתקרב אליה.
עוד רמזו שארבע תיבות אלה מסתיימות כל אחת באות יו”ד, וארבע פעמים יו”ד מספרם ארבעים, רמז לארבעים הימים שנועדו לתשובה, מראש חדש אלול עד יום הכיפורים.
עוד כתבו בספרים הקדושים ‘ומל ה’ את לבבך ואת לבב זרעך’: ראשי תיבות’ אלול: – שבחודש אלול מסייעים לאדם מן השמים על התשובה.
וכן רמזו ‘ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, ראשי תיבות: אלול : – שבחדש אלול מרבים גם בנתינת צדקה. לפי שהצדקה עם התשובה והתפלה מעבירה את רוע הגזירה.
לרגל אחר מעשינו
‘אלול – לשון תרגום הוא זה, ומשמעו: התבוננות חיפוש וחיטוט: כמו שנאמר ‘ויתורו את הארץ’, ומתרגמין: ויאללון ית ארעא’: –
שכן הוא ענינו של חדש זה, התבוננות הלב על כל מעשה השנה וכל דבר פשע אשר בהם – לחפור ולעקור מן הלב ולשוב אל ה’. בכל לב ונפש.
Post Comment