Loading Now

“רֶבּ אלחנן, כן מדבר על זה” | מה עושים במחלוקת של שני פוסקים מובהקים?

“רֶבּ אלחנן, כן מדבר על זה” | מה עושים במחלוקת של
שני פוסקים מובהקים?

פעמים רבות ירא ההלכה נמצא במבוי סתום כאשר שני פוסקים בעלי שם נחלקו בדין לדוגמא המשנה ברורה והחזון איש רבי שלמה זלמן אוירבך ורבי משה פיינשטיין זה מתיר וזה אוסר כמו מי עליו לעשות?
התשובה ברורה:
ישאל רב, כיצד לנוהג.

סבא או סברא
לומדי הדף היומי עסקו בדברי הגמרא שדנה בנידון דידן. והגמרא מכריעה באופן אחר (בדייני ממונות).
אמר ליה [לו] רב נחמן שהיה ממשיך דרכו של שמואל, לרב הונא: הלכתא כוותין [הלכה כמותינו], או הלכתא כוותייכו [הלכה כמותכם]? אמר ליה [לו]: הלכתא כוותייכו [הלכה כמותכם], דמקרביתו לבבא דריש גלותא דשכיחי דייני [שאתם קרובים לשער ראש הגולה שמצויים שם דיינים] ומשום כך בקיאים אתם יותר בדיני ממונות.
וכעין זה עוד נראה (דף קמה ע”ב) אמר ליה ר’ אבהו לר’ ירמיה הלכתא כוותן או הלכתא כוותיכו? אמר ליה פשיטא דהלכתא כוותן,  דקשישנא מינייכו, ולאו הלכתא כוותייכו דדרדקי אתון, אמר ליה מידי בקשישותא תליא מילתא, בטעמא תליא מילתא, יעו”ש. [ויעוין בספר כריתות לר”ש מקינון
צווי דינים
והנה כתב שם הקובץ שיעורים (סימן תצט) וז”ל: הלכתא כוותן, או הלכתא כוותיכו, ביאור הספק הזה, דבכל פסקי הלכות אפשר לפרש בשני אופנים.
א. ההכרעה היתה על הדין עצמו, כגון רבי מאיר ורבי יהודה, הלכה כר’ יהודה, אפשר שבדקו בכל הדברים שנחלקו ר’ מאיר ור’ יהודה וראו שבכל מקום דעת ר’ יהודה אמיתית.
ב. י”ל שבגוף ההלכות לא יכלו להכריע, אלא שהכריעו שר’ יהודה הוא בר סמכא יותר מר’ מאיר – כי דברי ר’ מאיר עמוקים ואי אפשר לעמוד על טיבם (כמבואר בעירובין (יג ע”ב)
וזהו ששאלו, מי משניהם ראוי לסמוך עליו יותר, ונפ”מ למי שאינו יכול להכריע בהלכה עצמה, וצריך לסמוך על אחד מהן, והשיבו דהלכתא כוותן, דקשישא מינייכו, ואמר לי מידי בקשישותא תליא. ונמצאנו למדים במחלוקות אחרת, אם זיקנה מכרעת לומר שראוי לסמוך על הזקן יותר, ופליגי גם בזה. ובפלוגתא זו, לא איפסקא הלכתא כמאן. עכ”ל.
על מי להטות
הרב יצחק זילברשטיין כתב – וגיסי הגר”ח קניבסקי זצ”ל סיפר לי ששאל פעם את הגאון ר’ גדליה נדל זצ”ל על מי לסמוך בשאלה של לימוד לאור הנר של שעוה בימינו בליל שבת, שהמשנ”ב (סימן ער”ה סק”ד) מתיר, והחזו”א אוסר. ואמר הגר”ג נדל זצ”ל שאם החזו”א מביא ראיה לדבריו, יש לפסוק כמוהו, מאחר שיש לומר אילו היה שומע המשנ”ב את ראייתו, אולי היה המשנ”ב חוזר בו, אבל אם אין לו ראיה אלא שהוא אמר דבר מצד הסברא הוי הם שקולים.

Read More

Post Comment