סנסציה חובקת עולם | שם השם המפורש על הקמיע מהר עיבל

פרשת השבוע – פרשת ראה, פותחת בציווי לערוך את מעמד הברכה והקללה על הר גריזים והר עיבל, בו יכרתו עם ישראל ברית עם ה’ על קיום המצוות המנויות בסמוך (עד פרשת כי תבוא) כתנאי להישארותם בארץ.
וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ד’ אֱלֹקיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל.
הר עיבל הלא הוא הר הקללה (מצפון לעיר שכם שפסגתו בגובה 940 מטר מעל פני הים, הר זה הוא הגבוה בהרי מרכז וצפון השומרון) סימן במאה הקודמת מעין קו פרשת המים בוויכוח בעולם האקדמאי בין תומכי המקרא לעומת מכחישי המקרא עפר לפיהם.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
הקריאה (בפרשה) מעוררת את הזמן, וזו הזדמנות לחזור שוב לאותה תגלית מדהימה שנמצאה בשנים האחרונות בהר עיבל, שריסקה באחת מיתוסים וניפצה מחקרים רוויי אג’נדות למכביר.
אחד נגד כולם
הכל החל בשנות השבעים והשמונים, הארכיאולוג אדם זרטל ניהל סקר ארכיאולוגי באזור נחלת שבט מנשה.
אדם זרטל איש קיבוץ עין שמר סייע בניהול צליחת תעלת סואץ כקצין הנדסה בכיר, במבצע אבירי לב. שם נפצע קשה על הגשרים מפגז מצרי. הוא שהה כשנה בבית חולים. לאחר שחרורו מבית החולים החל ללמוד ארכאולוגיה. ובמשך מעל 11 שנים, הוא ‘חרש’ תרתי משמע את הר מנשה כשהוא מדדה על הטרשים חמוש בקביים. לימים הגדיר את אותם שנים כשנות “השיקום שלי”. המחזה של ארכיאולוג צועד בנחישות על קביו הפך להיות ‘אייקון’ בעולם המחקר וב-2015 לאחר אינספור תגליות מרתקות נפטר זרטל ועוד הספיק לבקש להיקבר, איך לא, עם קבים שלו. בין שלל עבודותיו באזור סקר זרטל את הר עיבל בשנת 1982 הוא מצא את אותו מבנה אבן גדול, שזוהה על ידו כמזבח שהקים יהושע בן נון בהר עיבל (יהושע ח-ל-לה). בעוד מזבחות הכנענים היו עגולים המזבח היהודי היה מרובע בעל כבש משופע. זרטל אף בדק את העצמות בסביבת המזבח, ואכן, כולן היו מבעלי חיים טהורים.
אולם חוקרים רבים ערערו על מסקנתו וניסו ומנסים עד להיום להדוף כל מסקנה או תזה של זרטל וכמובן סירבו לשייך או להכיר את המבנה כמזבח יהושע בן נון.
זרטל הנאמן לסיפור המקראי, ראה בממצאים שבמקום את טביעת האצבע של בני ישראל שיצאו ממצרים על פי ממצא החרסים והחרפושיות (חותמות מצריים בצורת חיפושית) שנמצאו במקום.
הסקרים שנערכו ביהודה ושומרון ע”י זרטל, פינקלשטיין ואחרים, גילו כי לאורך המאות ה-12 וה-11 לפנה”ס הוקמו באזור זה כ-400 כפרים זעירים חדשים שאף כונו במחקר “כפרירים”. גם זרטל שחפר בנחלת מנשה וגם פינקלשטיין שחפר בנחלת שבט אפרים, הסכימו כי המתיישבים החדשים שהקימו את הכפרירים הללו היו נוודים שהגיעו מכיוון מזרח, מעבר לירדן. אלא שהם נחלקו על זהותם האתנית של המתישבים הללו: זרטל הנאמן לסיפור המקראי, ראה בהם את בני ישראל שיצאו ממצרים ואילו לדעת פינקלשטיין מדובר בכנענים שעברו תהליך של נוודות ועתה חזרו להתיישב באזורי ההר של כנען.
ד”ש חם מלפני אלפי שנים
בדצמבר 2019 – נמצאה לוחית עופרת בגודל של 2×2 ס”מ שנמצאה בעפר לוחית הכתובת התגלתה בעת סינון רטוב של שפכי עפר מחפירותיו של זרטל, סינון שנעשה בידי צוות בהנהגתו של ד”ר סקוט סטריפלינג מטקסס. הכתובת נכתבה על פני לוח קטן של עופרת שקופל לאחר הכתיבה. יש גם מילים שנכתבו על גבי החלקים החיצונים של הלוח המקופל.
הניסיונות לפתוח אותה נכשלו וכמעט שהביאו להתפוררותה. על פי הדיווחים, צידה הפנימי של הלוחית מכיל כתובת בת 40 אותיות, שלא ניתן להבחין בה בעין בלתי מזוינת, אך היא נחקרה באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת באקדמיה למדעים ברפובליקה הצ’כית בפראג. שהצליחו לצלם בשיטות מתקדמות גם את האותיות שנכתבו בחלק הפנימי של לוח העופרת. שני אפיגרפים קראו את הכתובת, פרופ’ גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה ופרופ’ פיטר גרט ון דר ויין, חוקר הולנדי המלמד בגרמניה.
על פי קריאתם של החוקרים הללו, החידוש הגדול בכתובת הוא אזכור כפול של שם הא-ל המקראי “י-ה-ו”. בכח האזכורים האלה להכריע במחלוקת הנזכרת לעיל בשאלת זהותם האתנית והדתית של המתיישבים באזור הר עיבל שהקימו את מאות כפרירים הא-ל השם שמופיע בקמיע לא היה מוכר בקרב הכנענים ולכן מציאתו בכתובת יש בכוחה להכריע את הכף לצד הטענה שהמתיישבים בכפרים הללו היו ישראלים שיתכן שלפחות חלק מהם הגיעו אכן ממצרים. במובן זה מספקת הכתובת החדשה תמיכה בסיפור המקראי על יציאת מצרים.
העתיק ביותר
לכתובת הקמיע יש חידוש נוסף, נכון להיום, האזכור הקדום ביותר של שמו של הא-ל המקראי, היה בכתובת מישע מלך מואב מן המאה התשיעית לפני הספירה. מספר בין השאר, על החרבת מקדש ה’ בעיר נבו. מעתה יש לנו אזכור של הצורה הקצרה של שם הקדוש בכתובת הקודמת לכתובת מישע לפחות במאתיים שנה. 12 נגד 12
יש מן החוקרים המשייכים את ביאור הטקסט במסגרת הברית שנערכה על פי התורה בהר עיבל (דברים יא: כט-ל, כז:ב-כו). בו עמדו חלק מן השבטים על הר עיבל הר הקללה, והמחצית השנייה עמדו על הר גריזים, הר הברכה.
באזני העם הוקראו הקללות: “ארור האיש אשר יעשה פסל ומסיכה…וענו כל העם ואמרו אמן, ארור מקלה אביו ואמו, ואמר כל העם אמן, ארור מסיג גבול רעהו, ואמר כל העם אמן. וכן הלאה , שנים עשר “ארורים” המנוסחים כולם בגוף שלישי יחיד.
על פי קריאתם ושחזורם של האפיגרפים נוסח הכתובת בחלק הפנימי שנמסר מאת הפרופ’ גרשון גליל הוא כדלהלן:
ארורארורארורארור לא-ל י-ה-ותמותארורארורמות תמותארור לי-ה-וארורארורארור
מזכה הרבים הרב זמיר כהן יצא לבדוק כמה פעמים נאמר בתורה ארור או מוות במעמד הברית בהר גריזים והר עיבל שמוזכר בפרת כי תבוא, ומרתק לראות שגם בתורה כתוב 12 פעמים את המילה ארור:
אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְהוָה מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן.אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן. אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן. אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן. אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן.אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן. תרשמו לפניכם
מכאן, אומר הרב זמיר כהן שאותו אדם כותב הקמיע חרט את אשר שמע באותו מעמד. לא פלא שארכיאולוגים מגדירים את התגלית הזו כרעידת אדמה של ממש וכמכת מוות למכחישי המקרא. אותו אדם בעל הקמיע ידע שהקב”ה ‘כביכול’ אינו חבר, שמצווה חוקים ומזהיר על עונש למורד בהם.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
ומסיים הרב זמיר כהן: מדובר כאן באנשים שראו את הקב”ה במעמד הר סיני, ראו את קריעת ים סוף וירדת המן, ראו דברים מדהימים ושנכנסו לארץ ‘איש הקמיע’ רשם לעצמו לזכור את אשר ראו עיניו ולא זר.
עכשיו מסתבר, שהוא רשם את זה גם בשבילנו.