אלמוג ג’אן ושלומי זיו שיחזרו יחד את הרגע שבו לרגע חשבו לברוח: “מהימים הכי מפחידים”
כשלושה חודשים אחרי שחולצו מהשבי, ב’מבצע ארנון’ ההירואי בלב רצועת עזה, התיישבו יחד אלמוג מאיר ג’אן ושלומי זיו לספר את סיפורם במסגרת פרויקט התיעוד הלאומי שמובילה לע”מ בראשות ניצן חן עבור ארכיון המדינה.
חלק מדבריהם שתועדו בידי לע”מ פורסמו הערב (חמישי) ב’ישראל היום’, בכתבה של נעם ברקן, ובהם בין היתר תיאור של השניים מאחד הימים שהיה “הכי מפחידים” כלשון אחד מהם בתקופת השבי, ובו לרגע חלפה בהם המחשבה לברוח מהשובים.
זה היה, לדבריהם, כאשר הבית שבו שהו היה תחת הפגזות צה”ל. המחבל לא נתן להם לברוח את סיפרו. שלומי שיחזר, לפי הציטוט ב’ישראל היום’: “זה היה יום מאוד קשה לכולנו. בעל הבית נכנס ואמר בערבית לשומרים ‘התקשר קפטן ככה וככה’.
“אני שומע ‘קפטן’ ואני מבין שזה המודיעין הישראלי שאומר לעזוב את הבית – כי עכשיו הולכים להפציץ. תוך ארבע דקות לא היה אף אחד בשכונה”. בשלב הזה כולם החלו לברוח, כך שחזר שלומי, ורק הם החטופים נותרו קשורים ולצדם אחד מהמחבלים עם סכין ביד, שומר עליהם.
אלמוג שיחזר: “חשבנו מה נעשה. אולי נתנפל עליו ונברח”. שלומי המשיך: “פיזית יכולנו לעשות את זה, אבל… אוקיי, יוצאים החוצה ומה עכשיו? רואים אותנו עם שרשראות, מבינים בדיוק מי אנחנו. זה לא שאנחנו עכשיו משוחררים לגמרי”.
הם תיארו שבאותם רגעים הבינו שאין אופציה לשלוח, הם הגיעו למסקנה שהדבר לא כדאי, לקחת סיכון על החיים אחרי תכנון של דקה וחצי.
אלמוג הוסיף ותיאר: “היינו ממש עם המזרנים עלינו, כדי שאם תהיה הפצצה לא ייפלו עלינו רסיסים”. לדבריו, “זה היה אחד הימים המפחידים ביותר”.
מנהל לע”צ ניצן חן אמר ל’ישראל היום’ על פרויקט ההנצחה: “הפאזל הולך ומתחבר ככל ששומעים יותר עדויות, ומעבר לזה, אנחנו רוצים שיהיה גם אימפקט עכשווי ובינלאומי”.
Post Comment