‘שטייגען’ על חוף הים, ונטילת ידים בתנאי שטח | מקבץ הלכות נוסף לבין הזמנים
רחצה בים
א. כשנמצא ללא כיסוי ראש כשם שאסור לברך כך אסור גם לצאת בברכה מחב ירו וכן ללמוד י”א דאסור אמנם להרהר בלימוד מותר לומר שלום לחבירו באגרו”מ כתב שאסור אא”כ חושש משום איבה ובמקרה כזה עדיף לומר בלשון אחרת הנחת ידו אין מועילה במקום כיסוי ראש אבל הנחת יד חבירו מהני ובשעת הדחק מבואר במ”ב שיש מקילין בהנחת ידו שלו שגג ובירך ללא כיסוי ראש יצא.
ב. רחץ בים ובא לאכול צריך ליטול ידיו לאכילה או להטבילם ולברך.
ג. כשאוכל ללא בגדים יזהר מלגעת בגופו במקומות הרגילים להיות מכוסים נגע באמצע האוכל יטול או יטביל שוב ללא ברכה.
ד. לענין ברכת הציצית אם בבוקר בשעת לבישתו בכוונתו לפשוט את הציצית בהמשך היום יכוין בברכה במפורש דתחול רק עד זמן הפשיטה ויברך שוב כשילבש ואם לא כיוון לא יברך שוב כשילבש.
ה. בגדים הראויים לתפילה אם הוא בים גם אם רק חלקו העליון של גופו גלוי אפילו אם רואה שעד שימצא את בגדיו ויתלבש יעבור זמן התפילה מאחר ועיקר מהות התפילה וצורתה הוא כעומד לפני המלך בצורה כזו לא יתפלל כלל אך אם הוא עם גופיה בשעת הדחק שאם יתלבש כראוי יפסיד את זמן התפילה יש אומרים שיכול להתפלל ראה הערה ואם לא יפסיד זמן תפילה אבל יפסיד תפילה במניין אם יתלבש כראוי עדיף שיתלבש כראוי ויתפלל ביחידות.
ו. לברך ברכה בשעת הדחק מותר ללא כיסוי פלג גופו העליון אבל צריך שהבגד התחתון יהיה מהודק היטב כדי שיחצוץ בין ליבו לערווה ואם אינו חוצץ אסור לברך אבל ברכת המזון לא יברך ללא כיסוי פלג עליון.
נטילת ידים
א. במי ים מלוחים מותר רק להטביל את הידיים ואין צריך לנגב אא”כ נפשו קצה אבל לא ליטול עם כלי ובנוסח הברכה לדעת המ”ב יברך על טבילת ידים ובכינרת שהמים מתוקים לשיטת המחבר מברך על נטילת ידים ולרמ”א על טבילת ידים ופסק המ”ב כהמחבר.
ב. מותר גם לטבול ידים במעיינות הנובעים מהאדמה ויש בהם מ’ סאה אולם נחלים ונהרות כגון הירדן והנחלים שלציד ו שהמים שבהם אינם מרוכזים ועומדים במקום אחד אלא זוחלים וזורמים לעוד מקומות אין לטבול בהם את ידיו אלא ישאב מים בכלי ויטול בכלי כרגיל וכן סתם מים שאובים מכונסים כבריכה וכדו’ שאינה ממי מעין נחל או גשמים אפילו שיש בהם מ’ סאה להלכה א”א להטביל בהם.
ג. מותר ליטול ידים מבקבוק כ אשר שופך ברצף ל לא הפסקה.
ד. נחלקו הפוסקים האם מותר ליטול בכלי חד פעמי ובשעת הדחק אפשר להקל כלים זרוקים הנמצאים בדרכים בד”כ יש בהם פגימות ולכן מן הראוי לקחת מראש כלי שיש בו כשיעור.
ה. אין לו מים בדרך ורוצה לאכול לחם מבואר בביאור הלכה שרק בצורך גדול מאוד הותר לאכול בלא נטילת ידים וכל זה רק אם במרחק של ד’ מיל לפניו דק’ בין אם הוא ב נסיעה ובין הליכה לפי מצבו ולאחוריו בשיעור מיל שהוא דק’ אין מים ואז הותר לכרוך את ידיו בכיסוי ולא את הלחם עצמו.
ו. ליטול ידיו בשתייה ממותקת שלקח עמו מבואר במ”ב שמותר רק בשעת הדחק ועדיף להשתמש במשקאות שקופים שלא נשתנה צבעם.
Post Comment