בתיבת הדואר הייתה מעטפה… | האם בין הזמנים נועד לשרת אותנו או את הילדים?
ימי בין הזמנים בעיצומם, והשנה מורגשים הם היטב כאשר קצוות הארץ הצפון והדרום כמעט שוממים וריקים מאדם, וכך רוב העומס נע בין המרכז ופרוזדור ירושלים ובכל פינות שאתה פונה אתה אנשים מתרוצצים בדרכם אל היעד הבא. ואילו השנה יש גם אחרים שבחרו להישאר בבית ולקיי בעצמם ‘אשרי יושבי ביתך’, יושבים הם באזור הנחות ונהנים מן המזגן שעובד נון-סטופ, וגם מעוד משהו.
“הבחורים”.
אלו שכל השנה עמלים על התורה ובאו הביתה לפוש מעט לקראת השנה החדשה, דווקא עכשיו זו הזדמנות להנות מהם, קניות, סחיבות, שליחויות מהכא להתם, הכל ‘באצטלה’ של כיבוד אב ואם מתוך דאגה עמוקה לזכות אותם במצווה רבה זו. וחוץ מזה ומה יש? העולם שייך לצעירים ושיוכיחו את עצמם כל עוד כוחם במותנם.
גם עליך לנוח
בעניין הזה אחד מן המשגיחים שליט”א סיפר:
סיפור מעניין התרחש עם תלמיד ישיבה בן תורה מחו”ל שהציעו לו להשתלב בימי בין הזמנים בקמפ קיץ תמורת תשלום נאה מנהלי הקמפ דרשו ממנו שישהה במסגרת שלהם באופן רציף במשך כל ימי בין הזמנים התלמיד התייעץ עם רבי אליהו שווי זצ”ל ראש ישיבת פילדלפיה (ונשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית) שבירר את כל הפרטים וסיכם:
סבורני שבחור זקוק גם לקצת בין הזמנים לעצמו גם עליך לנוח ואם תשתלב בקמפ במשך כל ימי בין הזמנים לא תוכל לנוח שבוע, וכך עשה הבחור.
אח”כ גילה הבחור בתיבת הדואר שלו מעטפה ובה הסכום המדויק אותו היה אמור להרוויח בשכר עבודתו באותו הקמפ.
Post Comment