המאיר לארץ ולדרים | קווים לדמותו של רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן זצ”ל
נולד בפרמישלאן בשנת תס”ג (1702), לבת שבע ולרבי יעקב “תם” מפרמישלאן-קולומייא שמסורת המשפחה שייכה אותו עד לרבי יעקב ממרוויש וקורביל בעל שאלות ותשובות מן השמים דמותו עטורה באגדות ומתוכן נלמד שרבי מאיר היה סוחר שהצטיין בישרותו הבלתי רגילה עד שגם הגוים היו קוראים לו מאירקו ספראוועדליווי דהיינו מאיר הנאמן
על המצאו במחיצת הבעש”ט מסופר שפעם הודיעו לבעש”ט מן השמים שיכול לבטל את כת ש”צ והפרנקיסטים אם יצרף אליו את רבי מאיר הגדול מפרמישלאן.
רבינו זכה לתלמידים גדולים, שגאונים וקדושים הסתופפו בצל קדשו ובין תלמידיו הי’ הרה”ק איש אלקים ר’ שבתי מראשקוב בעל סידור ר’ שבתי זי”ע והרה”ק ר’ מנחם מענדל מפרימישלאן זי”ע והרה”ק ר’ פייביש מבלאשיוועץ זי”ע . נשא לאישה את שלומצה בת ר’ צבי מייזלס מפודהייץ שילדה לו בן וחמשה בנות:
מקובל שהוא דור שמונים להלל הזקן נפטר כ”ב אב תקל”ג בן שבעים שנה ומנוחתו כבוד בבית החיים הישן שבאמצע העיר והיה מעשה ששלטון העיר פינה בית החיים לקצה העיר וכשהגיעו החופרים אל קבורת הרב ר’ מאיר הגדול ובצדו יש מצבה שנחקק עליה פ”נ מוהר”ר בן מוהר”ר צבי ואין יודעים מי הוא ואצל אותו הקבר נשארו החופרים דומם ועל ידי כן נשארו אלו שני הקברים באמצע העיר ולקחו שאר המצבות שנלקחו משם ועשו אותו גדר מסביב אלו ב’ הקברים והיה לנס.
1.
פעם היה רבי מאיר הגדול מפרמישלן באיזה בית כנסת, ואיש אחד עשה לו ביזיונות גדולים ולא השיבו דבר, כאשר חזר רבי מאיר לביתו ארז חבילה גדולה של כל מיני ממתקים ומתנות וקרא לגבאי ובקשו למוסרם לאותו האיש שעשה לו ביזיונות תוך כדי שהוא מבאר את מעשיו: כשיש קטרוג על איזה יהודי בשמים, אמר רבי מאיר – לפעמים גוזרים עליו להסתלק מן העולם אבל באים מליצי היושר ומלמדים עליו זכות ואומרים שדי יהיה לו יחלה וזה יהיה במקום מיתה, אחר כך באים עוד מליצי יושר ואומרים שגם זה יותר מדי בשבילו ודי יהיה אם יקבל בזיון גדול ובזה יקבל את עונשו הראוי לו ובתנאי שיקבל את הביזיון באהבה ולא יענה למבזהו כלום. עכשיו בוודאי תבינו כמה טובות צמחו לי מאותו האיש שביזנו קבל עם ועדה.
2.
נזדמן לו פעם להיות בעיר אחת לסעודת ברית מילה, הרב של העיר שהיה ממתנגדי הבעש”ט זי”ע היה זה בראש חודש ורבי מאיר זימר את ברכי נפשי שבתהלים, חרה אפו של הרב על רבינו שמתנהג בחסידות בדרך הבעש”ט זי”ע והתחיל לקנטרו אחר כך אמר ובכן יגיד נא רבי מאיר דבר תורה. נענה לו רבינו ואמר: נאצר בברכי נפשי “יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב” אדם צריך קודם כל לתקן את פעולתו ועבודתו של עצמו, ואחר כך “עדי ערב” יוכל לתקן גם את הערבות, שכל ישראל ערבים זה לזה, אבל כל זמן שלא תיקן האדם את עצמו, אינו יכול לתקן אחרים ולהדריכם בתורת ה’.
3.
נכדו הרה”ק המפורסם ר’ מאיר (השני) מפרעמישלאן זי”ע סיפר מעשה נפלא שאירע לזקינו הקדוש ר’ מאיר הגדול בימי הסתרתו על ידי גודל מדת בטחונו בה’: יום אחד החליט ר’ מאיר הגדול לעכוב את המסחר, ולשבת כל היום בבית המדרש ולעסוק בתורה, כמ”ש והגית בו יומם ולילה, והשי”ת כבר ישלח לו די סיפוקו, כך נהג זמן מרובה, עד שנשאר ביתו ריקם מבלי לחם לאכול ומים לשתות, והדחקות היתה עד אין לשער.
ביום אחד מן הימים הגיע איכר גוי מהסביבה, וביקש למכור לו כוורת של דבש, ואף כי הרבה סוחרים בשוק קפצו על המציאה ורצו לקנות את הכוורת, הגוי באחת כי לא ימכור רק ל”מאיר הנאמן”, והואיל ולא מצאו בשוק, הלך לביתו והציע את הכוורת להרבנית הצדיקת, שלחה הרבנית לשאלו בבית המדרש האם תקנה את הכוורת מהגוי או לא, והשיב לה הן, לוותה הרבנית עשרים רייניש, ושלמה להגוי כמחיר אשר השית עליה.
כאשר חזר ר’ מאיר מבית המדרש החל להוציא הדבש מהכוורת, אך לדאבונו נתגלה כי שולי הכוורת היו כפולים, ועל ידי כך היתה כמות הדבש פחותה ביותר, אבל ר’ מאיר לא איבד בטחונו בה’, ואמר תיכף גם זו לטובה, והחל לפרק את הכוורת כדי למכור עכ”פ את לוחות העץ, אולם לפתע עלה שמחה בלבותו בני משפחתו, כי בתוך מסגרת העץ היו טמונים זהובים רבים, אבל ר’ מאיר לא רצה ליהנות מכסף זה, שמא של הערל הוא, וחיכה עד שיבא שנית, והחל לחקרו בדבר הכוורת, סיפר האיכר לפי תומו: הלכתי ביער ומצאתי כוורת בתוך עץ אחד, אין זה כוורת שלי רק את אשר מצאתי וזה אשר מכרתי.
סיים ר’ מאיר (השני) מפרעמישלאן: מלכים ושרים גדולים צברו את הכסף עבור זקנו הקדוש, וכל זאת בעבור מדת הבטחון הגדולה שהיתה לו.
Post Comment