“אנא עבדא” \ אופיר סובול
“אנא עבדא”
ביום שישי, י”ב באב, ציינו 39 שנים לפטירתו של החזן, דוד בן אביגדור קוסביצקי ז”ל.
החלטתו של דוד קוסביצקי להיות מוזיקאי הייתה עוד בגיל צעיר. הוא למד בווילנה, באקדמיה למוזיקה, ובגיל 17 כבר היה למנצח. כשאחיו יעקב היה חזן בלבוב – שימש דוד כמנצחו. וכשאחיו שמחה נתמנה לחזן ברובנה, הוא לקח עימו את דוד כמנצחו. הוא שירת בצבא הפולני, וגם שם היה למנצח מקהלת הצבא.
תפילתו הראשונה, כחזן לפני עמוד התפילה בימים הנוראים, התקיימה בלודז’, בשנת 1934, וכבר בתפילתו הראשונה התמודד דוד עם אתגר משמעותי, שלא ציפה לו:
וכך הוא סיפר לעקיבא צימרמן: “המנצח בלודז’ היה יהודי שאהב לשתות. את תפילת מעריב של רה”ש התחלנו ב‘מה טובו’. לפתע, המנצח התמוטט ונרדם על הרצפה, כמובן בעקבות שתיית אלכוהול”. והוסיף: “ומפני שמלבד היותי חזן הייתי גם מנצח, לקחתי את מושכות הניצוח במקומו, וכך המשכנו את התפילה, כשאני גם החזן וגם המנצח”.
הקריירה החזנית של דוד קוסביצקי חבקה עולם. הופעותיו ברחבי ארה”ב, בקנדה, באירופה, בדרום אמריקה, בדרום אפריקה ובישראל, העמידו אותו בשורה ראשונה של חזני תבל.
תקליטיו ויצירותיו היו לאבני-מסד בעולם החזנות. הדרך, שבה ביצע את היצירות (גם כאלו שביצע אחיו משה), הייתה ייחודית לו.
אי אפשר לתאר את עולם החזנות דהיום, בלי המבחר הגדול והאיכותי, שהעניק לנו דוד קוסביצקי, אם בלחן ואם בביצוע – יצירות, שאת פרסומן אנו חבים לו: שהחיינו, המעביר בניו, וכל החיים, שמע ישראל, ספירת העומר, זכרנו לחיים, פאר וואס זינגט א חזן ועוד…
מעבר ליצירות חשובות אלו ישנה יצירה נוספת, שנחשבת לאחת מיצירות הדגל שלו, הכוונה ל”אנא עבדא” שהקליט בשנת 1948, עם הגיעו לארה”ב.
את “אנא עבדא” הקליט דוד בליווי מקהלתו, בבית הכנסת “עמנואל”, בבורו פארק. מי שעיבד את היצירה וגם ניצח על המקהלה היה מנצחו – הרמן זאליס.
בגלל אורכה של היצירה, היא נפרסה כשתי יצירות, בשני צדי תקליט 57076F של חברת קולומביה. בצד הראשון – היצירה “אנא עבדא”; ובצד השני – יצירת ההמשך “ביה אנא רחיץ”.
כמה וכמה יצירות חוברו על תפילת “בריך שמיה”, אך משנת 1948 וגם היום, שתי היצירות המשמעותיות ביותר הן יצירותיהם של יוסל’ה רוזנבלט ודוד קוסביצקי.
בקונצרט הגאלה, שקיימנו בשנה שעברה, אירח החזן יצחק מאיר הלפגוט את החזן נתנאל הרשטיק.
להלפגוט ולהרשטיק יש הרבה מן המשותף: שניהם נולדו, גדלו, למדו והתפתחו מקצועית כאן בארץ, ובשנה שעברה ציינו ח”י שנים לשירותם בקודש, בניו-יורק. שניהם ממשיכים בקהילותיהם החשובות, בניו-יורק ובקונצרטים ברחבי העולם, את דרכם של חזני “תור הזהב”. לשניהם רפרטואר עשיר ומגוון, ובקונצרט הם השמיעו לנו את המיטב שבאמתחתם.
מנתנאל ביקשתי לבצע את “אנא עבדא”, ולפני שהתחלתי להסביר למה, הוא התפרץ ושאל: “ומה עוד?” וכך נחסכו ממני כל ההסברים…
אני שמח להגיש לכם היום את ביצועו הנפלא של נתנאל. ביצוע שספוג באמירה חזנית שורשית, המתובלת בניסיון עשיר של עשרות שנים ליד עמוד התפילה.
גם לנתנאל ולי יש הרבה מן המשותף: שנינו גדלנו בבית ספוג מוזיקה, וחזנות בפרט; שנינו הופענו כילדי פלא; נתנאל הופיע עם אבי, ואני שרתי לצדו של נפתלי הרשטיק אביו; שנינו ספגנו בבית אבא (דרך הוורידים, הלב והנשמה) את יסודות החזנות ואת רזיה, כפי שלא ניתן ללמוד בבית ספר כלשהו.
כאשר אני חולק את הבמה עם נתנאל, אני רואה ושומע גם את המהלכים והדקויות הקטנות – עליהם גדלתי אני דרך ביצועיו של אבא שלי.
בעוד כשבועיים וחצי, בז’ באלול ה-10 בספטמבר, נסיים את עונת תשפ”ד, בקונצרט: “האוצר היהודי”.
אל תזמורת ״סימפונט״ רעננה המורחבת, מקהלות החזנים ״יובל״ ו״זמרתיה״, והחזנים הנפלאים: שי אברמסון, סיימון כהן ונסים סאאל, יצטרף גם נתנאל הרשטיק – שירגש אותי, ובטוחני שגם אתכם – פעם נוספת.
יחד, ועם נבחרת החזנים האדירה הזו, נגיש לכם את “האוצרות” הגדולים של המוזיקה היהודית לימים הנוראים. קונצרט מפואר שבו נתפלל ונזעק כולנו: “תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה!”.
Post Comment