עסקת חטופים: מה יקרה אם ישראל תוותר על השליטה בעזה?
“עסקת חטופים”. צמד מילים שלא היינו אמורים להכיר לעולם. רצה הבורא יתברך, וישראל נקלעה מאז בוקר שמחת תורה למציאות בלתי נסבלת ובלתי מתקבלת על הדעת, שיהודים, ישראלים, בשר מבשרנו ודם מדמנו נמצאים בידי האויב.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
עברו כבר למעלה מעשרה חודשים ארוכים במהלכם שוהים אחינו ואחיותינו בידי מרצחי חמאס בעזה. אין מילים כדי לתאר את הכאב של המשפחות, אין מילים כדי לתאר את הסבל שעובר על אותם יהודים.
כאשר ישראל ניגשת לעשות עסקה עם השטן, נשאלת השאלה הבאה: מדוע נתניהו לא חותם על כל עסקה שהיא? בכל תנאי! אפילו ישוחרר חטוף אחד מעזה, הרי זו נפש אחת שהצלנו, וכי לא נאמר כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא? וכי חיי יהודים אינם שווים יותר מכל שיקול אסטרטגי כזה או אחר?
אך במבט רחב יותר מאשר בהסתכלות אינדיבידואלית, ניתן להיווכח שיש כאן דילמה מוסרית אמיתית, דילמה לאומית וגם דילמה אסטרטגית בלתי נתפסת.
אם ישראל תצא לעסקה שתאפשר לחמאס לחזור לשלוט ברצועת עזה, יתרחשו מספר תהליכים שיש לשים לב אליהם. המזרח התיכון – שכונה ערבית
בעיני העולם, ובעיקר בשכונה המכונה ‘המזרח התיכון’, החזק הוא השולט. עד כה, ישראל נתפסה בעיני העולם הערבי כמעצמה צבאית שלא כדאי להתעסק איתה, ולא רק בגלל שלפי דיווחים זרים היא מחזיקה ביכולת גרעינית.
אם ישראל תאפשר לחמאס לחזור להיות “שכן שלנו” אחרי שעשה מה שעשה באותו בוקר נורא, ישראל תיתפס בעיני העולם הערבי והציר השיעי כחלשה, כמדינה ללא עתיד וללא סיכוי. מאחר ואם חמאס, הארגון הקיקיוני החלש יחסית, מסוגל לחזור ולשלוט אחרי שישראל כמעט מוטטה אותו וחיסלה אלפים מחייליו – בוודאי שכל ארגון גדול יותר – כמו חיזבאללה, או מדינה כמו איראן, יוכלו בקלות להביא לתבוסה של ישראל חלילה. וגם אם ישראל תכה קשות, תמיד אפשר לקום.
טעות אסטרטגית שתשפיל את ישראל בעיני העולם הערבי, תפגע בהרתעה שעדיין קיימת אצל אויבינו הרבים.
ובמילים אחרות, העולם הערבי צופה בנו. למה ישראל יצאה למלחמה?
מאז החלה המלחמה ברצועת עזה, מאות חיילים מתו במלחמה הקדושה על זכות הקיום שלנו כאן.
מטרת המלחמה הייתה ברורה: למנוע מחמאס להתקיים כדי שלא יוכל לפגוע בנו עוד לעולם.
ויש לשאול שאלה כואבת – אך נדרשת: אם ישראל תאפשר לחמאס לחזור לשלוט בעזה כמו שהיה לפני המלחמה, מה תועלת הייתה במותם של אותם מאות חיילים במבצע הקרקעי ברצועת עזה?
ואם תאמר: היכולות של חמאס הרי נפגעו?
הרי ברור שללא שליטה בעזה, בעזרת הכסף האיראני, הסיוע המצרי להברחות של חמאס והמנהרות שמתחת לציר פילדלפי, יש להניח שתוך כעשר שנים מהיום לכל היותר יחזור חמאס ליכולות שהיו לו פעם ושמא עד אז כבר יספיק אף להכפיל אותן.
מי יודע, אולי בעוד עשור יהיה חמאס מסוגל לשגר לישראל טילים מדויקים או מלטי”ם מתאבדים.
היוצא מהדברים הוא, שאם חמאס יחזור לשלוט ברצועת עזה – המלחמה הזו הייתה מיותרת לחלוטין. חיילים ואזרחים נהרגו לשווא וישראל חזרה לנקודת ההתחלה. קצת נקמה קיבלנו – אך לא מעבר. וכי לנקמה יצאנו למלחמה?
הדברים הם קשים, אך כל אותם חיילים שנהרגו אינם שווים פחות מאף אחד אחר. וכי מותר לנו, כיהודים, לשגר את אחינו אל מותם למלחמה ללא כל תועלת? פיקוח נפש
סיבה נוספת לכך שעסקת חטופים ללא שליטה ישראלית ברצועת עזה היא דבר גרוע, היא העובדה הפשוטה שחמאס יעשה את זה שוב, בדיוק כפי שהתחייב בכיר חמאס ראזי חמד.
השבעה באוקטובר התרחש פעם אחת בבוקר שמחת תורה, אך ברגע שלחמאס תהיה יכולת לחזור על הפעולה בצורה כזו או אחרת – הוא יעשה את זה. הסכנה היא לציבור, לעם ישראל כולו. ומי שחושב שחמאס כבר אינו מסוכן, מומלץ לו לנסות להיזכר בהערכות המודיעיניות של ישראל בערב שמחת תורה אודות כך שחמאס מורתע.
עד אחרון החטופים?
דבר נוסף שחשוב לזכור הוא שלמרבה הצער, גם אם תהיה עסקת חטופים, אין סיכוי – ולו הקטן ביותר, שישוחרר אחרון החטופים החיים, גם אם ניתן לסינוואר דף ריק עם חתימה למטה.
יחיא סינוואר, עכבר המנהרות של חמאס, מספיק חכם כדי להבין שיהודי חי הוא קלף המיקוח האחרון שברשותו מול ישראל. אין אף כלי נשק, רקטה או יכולת שתשווה ברמה האסטרטגית ליהודי אחד שנמצא בידי חמאס.
ובמילים אחרות, תרחיש הבלהות ככל הנראה יתרחש: המלחמה תסתיים, ישראל תצא מעזה, חמאס יחזור לשלוט ברצועה – ועדיין יהיו חטופים חיים בעזה. גם אם חטוף אחד בלבד יוותר מאחורה, זה בהחלט יספיק לסינוואר כדי להפעיל על ישראל לחץ נוראי, ראה ערך עסקת שליט.
הדרך היחידה לשחרר את כל החטופים היא באמצעות לחץ צבאי בלתי פוסק ושליטה מלאה ברצועה, כאשר חלק מהם יוחזרו באמצעות עסקה שתשאיר את המפתחות של עזה בידיים של ישראל – בכל תרחיש. ארה”ב דואגת קודם כל לארה”ב
ארה”ב, ידידתנו הגדולה, אינה חסה לא על המעמד של ישראל בעולם הערבי, לא על מותם של מאות חיילים יהודים וישראלים לחינם, לא על העתיד הביטחוני של ישראל ולא על חטוף אחד, שניים או יותר שיוותרו בעזה אחרי העסקה.
ארה”ב כן דואגת לכך שישראל תמשיך להתקיים, כי זהו האינטרס האישי שלה במזרח התיכון. מבחינת ביידן וארה”ב בכלל, כל עוד אין סכנה קיומית למדינת ישראל – הכל טוב. גם אם יהיה עוד שבעה באוקטובר חלילה, זה ממש לא מזיז לאמריקה – ובצדק. אמריקה צריכה לדאוג קודם כל לאמריקה.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
ולסיום, מילה אחת על המשפחות: קל לדבר ולכתוב על המבט הרחב ועל אסטרטגיה לאומית כאשר אין לכותב השורות אף קרוב משפחה בעזה. אין דרך לדמיין מה עובר על אותן משפחות שיקיריהם נמצאים בידי מרצחים שפלים ויש להרכין ראש בכבוד בפניהם – גם אם הם דורשים עסקה בכל מחיר.
Post Comment