הדיפלומטיה החסויה של מדינת ישראל – בשגרה ובמלחמה

חלפו כבר מעל שלושה שבועות מאז שחוסלו בכירי חיזבאללה וחמאס בלבנון ובאיראן. בשעות אלו, טרם ברור האם מתי ואיך תהיה תגובה ישירה נגד מדינת ישראל. למרות כל הדריכות המבצעית הגבוהה וההתבטאויות החריפות מכל הצדדים המעורבים בצד הישראלי ובציר הרשע, טרם נראה שיש התפתחות צבאית וביטחונית שתכריע את המשוואה.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
קל להגדיר את המתיחות הביטחונית במזרח התיכון כמאבק ראש בראש בין ירושלים לטהרן אבל כולנו יודעים ומרגישים שהאמת רחבה הרבה יותר.
כבר הזכרנו בעבר בהרחבה את ההתפתחויות המדיניות האזוריות בכתבות שעסקו בהתפתחות הבינלאומית של ציר סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה מול ברית המערב, ארה”ב, ישראל ומדינות נאט”ו באירופה.
כעת, נבקש מעט לגעת בהתנהלות הביטחונית האסטרטגית הרחבה של מדינת ישראל במאבקה על חירותה מול אויביה הקרובים והרחוקים.
מדינה קטנה חפצת חיים הלכודה בסבך מדינות ערביות עוינות צריכה לייצר בריתות והסכמי הגנה בעלי משמעות ככל האפשר בסביבתה.
בקצה המזלג רק נזכיר, כי בשנותיה הראשונות של המדינה, אחת הבריתות האסטרטגיות שייצרו ראשי המדינה דאז היתה הברית המדינית עם איראן. דווקא המדינה ההיא עמדה לצד ישראל במספר הזדמנויות חשובות.
תפיסת העולם אותה הוביל ראש הממשלה הראשון בישראל, דוד בן גוריון, ואיתו ראשי מערכת הביטחון דאז, ראובן שילוח ואיסר הראל, מיסדה את ברית הפריפריה. וכך כונה הנוהל המדיני שביקש לחזק ולבצר את מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.
אותן מדינות שגבלו מצפון, מדרום או ממזרח, עם מדינות שגבלו בישראל והיו עשויות לסייע בשעת צרה כונו פריפריה, הן בגלל המרחק הגיאוגרפי היחסי והן בגלל אופי שיתוף הפעולה שהיה חסוי ונסתר באופן משמעותי. כך למשל, קשריה החסויים של ישראל עם מרוקו היו מאז ומעולם ועדיין ייחודיים בהיקפם ובמהותם, כמדינה ערבית יכלה מרוקו להציע לישראל גישה לעולם הערבי והבנה של הדינמיקה שלו. עלייתם של מאות אלפי יהודי מרוקו היא אירוע היסטורי חסר תקדים שסלל את הדרך לקשרים המודיעיניים בין ארגוני הביון הישראלים וזרועות הביטחון במרוקו.
בנוסף, מעבר לשיפור היחסים עם מדינות בפריפריה האזורית כמו יוון, קפריסין, בולגריה, רומניה, סרביה, מונטנגרו, מקדוניה וקרואטיה. ישראל, טיפחה ופיתחה קשרים עם מיעוטים שונים במדינות ערביות. נוסף לביסוס קשרים עם הנוצרים בלבנון ובסודאן, פותחו קשרים עם מיעוטים כורדים במזרח התיכון, בעיקר בעיראק.
לשיתופי פעולה אלה יש חשיבות מכרעת במאבק הבינלאומי מול איראן וציר הרשע המתלווה אליו.
יודגש כי למדינת ישראל יש רווח ישיר מקיום קשרים עם מיעוטים במדינות באזור, למרות שהם נמצאים כעת מחוץ לעמדות השפעה, אך הם עשויים לחזור ולהשפיע על השלטון במדינתם. כבר לפני עשרים שנה ארגוני המודיעין בישראל זיהו את המאמצים של הממשל האיראני לפגוע ביעדים ישראליים ויהודיים בחו”ל.
בהקשר הזה צריך להזכיר כי למרות שהמלחמה האחרונה בה ישראל שרויה, גרמה למתח רב עם טורקיה הגובלת בלבנון מצפון ומנהיגה הקיצוני ארדואן, במשך שנים לא מעטות ישראל הרשמית והמוסד יצרו שיתוף פעולה מודיעיני הדוק עם ארגוני הביון בטורקיה. מה שמנע פעמים רבות מאיראן להצליח לפגוע בישראלים.
ברוב המקרים המוסד הישראלי, סיפק מידע ביטחוני מבצעי ואז הביון הטורקי נכנס לפעולה, וכך נעצרו חשודים רבים ותוגברה האבטחה על ישראלים בטורקיה.
ההנחיה בטהרן לפגוע בישראלים ברחבי העולם אינה קשורה למלחמה הנוכחית מול חמאס או למבצע חיסול, אלא אסטרטגיה ומדיניות רחבה המגיעה מהדרגים המדיניים הכי בכירים באיראן. לצד הלחצים המדיניים ליצור עסקה לשחרור חטופים נוספים ולהוביל לסיום המלחמה, ניצבת הזירה הצפונית של ישראל כלומר בגבול עם לבנון, ובימים אלה מתנהל מאמץ דיפלומטי אינטנסיבי בהובלת “קבוצת חמש המדינות”: סעודיה, מצרים, קטאר, צרפת וארה”ב. כדי לייצר הרגעה בשטח העימות.
המדינות המתווכות, שגם מובילות את פגישות הפסגה בקטאר וקהיר, פועלות ביחד ולחוד, לסיים את המשבר הפוליטי האזורי ולהביא לרגיעה בגבול ישראל-לבנון. כאן צריך להזכיר כי למרות ההכרזות על נורמליזציה עם סעודיה, נושא אותו סיקרנו בהרחבה ב’כיכר השבת’, בולט במיוחד שיתוף הפעולה המתרחש בין סעודיה לאיראן, דבר מטריד באופן חסר תקדים.
המומחים מסבירים, כי מאמצי התיווך בעולם הערבי המתון יותר באופן יחסי, עוסקים כעת בסוגיה רב־אזורית רחבה הרבה יותר מהבעיה הפלסטינית. להבדיל כמובן ממשברים אחרים שהיו בעבר — בהם נדרשו המתווכים לטפל בסוגיה אחת מקומית בכל פעם.
המשבר הנוכחי, מאיים על האזור כולו, על הכלכלה העולמית ועל מעמד ארצות הברית. הוא כבר מערער את מערכת היחסים שנחשבה ליציבה בין ישראל, מצרים, ירדן וטורקיה.
למעשה המלחמה הנוכחית בישראל מטרידה כל כך את המעצמות יותר מהמלחמה הגדולה שבין רוסיה לאוקראינה. ייאמר לזכותה של ישראל כי לצד הפעילות הרחבה בסיכול איומים ביטחוניים של מדינות עוינות באזור, נוצרו שיתופי פעולה ייחודיים בין ישראל וקפריסין וכן בין ישראל ויוון ורומניה, המקבלים ביטוי בשורה ארוכה של פרויקטים מתוכננים, אשר יקשרו ביניהן בצורה הדוקה ובעלת משמעויות ארוכות־טווח.
במסגרת שיתוף הפעולה בין חילות האוויר של ישראל ורומניה נפתחו לחיל־האוויר האפשרויות להתאמן באזורים מורכבים, הזדמנויות לטיסה ארוכת־טווח המדמה את פני הקרקע במדינות היעד, במגבלות ובתנאים שבהם אין אפשרות להתנסות בשטח ישראל, כמו גם יכולת ללמוד מהניסיון שצברו השותפים.
לפי פרסומים זרים, ישראל קיימה בשנים האחרונות תמרונים ואימונים רבים בשטחה של רומניה, בהם תרגלה תקיפת מטרות בטווחים העולים על אלף קילומטרים.
כאשר מביטים על נזקי המלחמה הנוכחית בשורה ארוכה של היבטים, אין ספק כי בירושלים זקוקים לכל פיסה של שיתוף פעולה מדיני כדי לשרוד מול מסע הלחצים והמחירים הכבדים של עימות צבאי מתמשך.
אין ספק כי העמקת הקשרים של ישראל עם מדינות אלו תוכל לסייע לישראל לא רק מבחינה מדינית וכלכלית, אלא גם בכל הקשור להרחבת טווח הפעולה של כוחותיה ולהבטחת היכולת לעמוד בסכסוך צבאי ממושך. לסיכום: העוגנים המדיניים אותם טיפחה ישראל באזור הגיאוגרפי הקרוב באופן יחסי, באים למבחן כעת יותר מתמיד וברית הפריפריה המדינית צריכה להצדיק את עצמה.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
1. הציר עם סודאן. במשך שנים רבות לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין ישראל וסודאן. לפני כארבע שנים החלה התחממות ביחסי שתי המדינות, והוכרז על התחלת תהליך נורמליזציה וכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, בתיווכה של ארצות הברית. מיקומה הגיאוגרפי של סודאן יכול לאפשר פעילות כוחות צבא ישראלים משטחה מול מדינות עוינות באזור כמו תימן למשל.
2. הקשרים הנרחבים עם קפריסין. מיקומה של קפריסין ויחסיה הדיפלומטים המשופרים עם ארה”ב וישראל תורמים לכך שבשעת מבחן בעת מלחמה, יוכלו מטוסי חיל האוויר של ישראל וארה”ב לפעול משטח המדינה כדי לתקוף בלבנון או סוריה בקלות יחסית.
3. טיפוח הקשרים עם קבוצות פוליטיות אוטונומיות בעיראק. תתרום לכך שישראל תוכל לפעול גם מהמדינה המוסלמית הזו במקרה של תקיפה באיראן הסמוכה.