הסדרה החכמה הזו לוקחת סיפור קטן ועצוב והופכת אותו לקליל ומרגש
המרכיב הכי חשוב בחוויה של מלון הוא הזמניות שלה. אנחנו עוזבים את השגרה השוחקת לתקופה קצרה שבה מישהו אחר צריך לדאוג (לכאורה לפחות) להחליף סדינים, לכבס, לבשל ולנקות בעודנו חיים לרגע את הפנטזיה של הילדות: מקסימום זכויות עם כמעט אפס אחריות. העניין הוא שככל שהשהייה מתארכת, היתרונות הולכים והופכים לחסרונות: המגורים הצפופים, האוכל המונוטוני, תחושת הריחוק מהבית ומכל מה שהופך אותו למקום החמים והמזמין שמלון לעולם לא יכול להיות. כפי שישראלים רבים גילו השנה למרבה הצער, מלון לטווח ארוך מדי הוא הכל מלבד נופש, רוגע ושלווה.
“ג’נטלמן במוסקבה”, המיני סדרה התקופתית של שואוטיים (שעלתה במקור באפריל וזמינה כעת לצפייה ביס והוט), מבססת את הרעיון שלה על הפערים האלה בחוויה של מלון. היא מבוססת על רב מכר באותו שם מאת אמור טאוולס מ-2016, ועלילתה מתחילה ב-1921. הרוזן אלכסנדר איליץ’ רוסטוב (יואן מקגרגור), נצר למשפחת אצולה שהייתה מקורבת למשפחת הצאר, חוזר משהות של מספר שנים בפריז כדי לגלות שהפך לבוגד במולדתו.
המהפכה הבולשביקית שהתחוללה ארבע שנים קודם לכן, קמה על האצילים והמיוחסים, הורגת וכולאת בחמת זעם את כולם ומכחידה כל זכר לתרבות ולסגנון חייהם. אלא שהמקרה של רוסטוב מתגלה כבעייתי. הוא אמנם אציל קל דעת שלא עבד יום בחייו, אבל במשפטו מתגלה שהיה מעורב בכתיבת פואמה שהיוותה השראה רבה למנהיגי המהפכה. פתרון הביניים שנמצא הוא שרוסטוב יורשה לכלות את שארית ימיו במקום המגורים האחרון שלו, שהוא לגמרי במקרה מלון היוקרה מטרופול במוסקבה. רוסטוב מוזהר שאם רגלו תדרוך אל מחוץ למלון, הוא ימצא את מותו במהרה.
Post Comment