יובל דיין: “עד היום אני משלמת את המחיר על הפרסום המהיר ובגיל צעיר”
בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר חלמה יובל דיין חלום מצמרר, שבו באים להעיר אותה ואומרים לה שהתחילה מלחמה ושעליה להיכנס לממ”ד. “ואז אחרי כמה שעות אחותי באמת באה להעיר אותי. היא אמרה לי שיש אזעקות ואני אמרתי לה ‘לא, זה רק חלום’. היא ענתה לי ‘לא, זה לא חלום. טוסי לממ”ד עכשיו’. אנחנו גרים באשדוד. ההורים שלי היו בכלל בחו”ל, אח שלי היה בבית שלו עם גיסתי, אשתו. היינו רק אחותי ואני בבית ולא ידענו מה קורה. אני הרי שומרת שבת. אח שלי הגיע אלינו ועדכן אותנו בהכול, סיפר מה קרה ומה הוא ראה. הייתי בשוק טוטאלי, היו גם נפילות לא רחוקות מאיתנו”.
והיית בכלל אמורה להוציא את האלבום שלך שלושה ימים לאחר מכן.
“נכון. ובמקום להוציא את האלבום הייתי ב-10 באוקטובר כבר בבלינסון. התחלתי לבקר חיילים פצועים כי קלטתי שאם אני אשב בבית ואשמע אזעקות – זה עלול לפרק אותי. מיד הבנתי שאני צריכה לרדת לבתי החולים ולהיות איתם. הרגעים הראשונים האלה נצרבו בי מאוד חזק. אני זוכרת שחיילים הראו לי קליעים שהיו בתוך הגוף שלהם ושעכשיו נמצאים בתוך כוס קטנה ליד המיטה”.
היה רגע כלשהו מתוך כל החודשים האחרונים שנצרב בך?
“כן, יום אחד נסעתי לתל השומר עם הגיטרה. עברתי במשך שעות בין החדרים ושרתי ופתאום נכנסתי לאיזה חדר צדדי וראיתי שם את מייה שם שחזרה מהשבי עושה פיזיותרפיה. התמונה שלה הרי נמצאת בכל מקום אז אתה מרגיש שאתה מכיר אותה אישית. דיברנו, ניגנתי לה שיר, אמא שלה בכתה והרגשתי שיצאתי מחוזקת מזה. נשארנו גם בקשר”.
ובמקום לצאת ב-10 באוקטובר, האלבום יצא לא מזמן. היה משהו בו שהשתנה בעקבות המלחמה?
“הכול נשאר אותו דבר מלבד שיר אחד שנקרא ‘תשמרי על הלב’ שהלכתי להקליט את השירה שלו שוב. אחרי כל הסיפורים ששמעתי בחודשים האחרונים, הרגשתי שאני צריכה להגיש אותו ממקום אחר בנפש”.
לריאיון המלא עם יובל דיין – צפו למעלה
אפשר להאזין לו גם בספוטיפיי
Post Comment