“ובזה תלוי הגאולה”, קובע האדמו”ר מ’תורת חכם’ בדבריו המבהילים
אחד ממנהיגי תורת הקבלה בימינו, הוא הגה”צ רבי יצחק מאיר מאָרגְנשְטֶערְן, המכונה האדמו”ר מ’תורת חכם’, ותיכף נבין מדוע.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
הגר”מ מורגנשטרן הוא חתן של האדמו”ר מחנטשין, ומחותן של האדמו”רים מקוזמיק ואשלג. הגרי”מ מורגנשטרן אינו זקוק ליחוס, ובשנים האחרונות הקהילה שהוא עומד בראשה, מתרחבת לממדים גדולים (גם במודיעין עילית נפתח בית כנסת בנשיאותו!), ותלמידיו מעריציו מדפיסים את דברי תורתו בעלון ‘דעה חכמה לנפשך’, וממנו דלינו את מאמר/דרוש זה.
הגר”מ נולד כחסיד גור בלונדון, ולאחר נישואיו עמד בקשר עם האדמו”ר מקרעטשניף סיגט, והאדמו”ר מפשעווארסק. במקביל הוא למד את תורת הקבלה עם האדמו”ר מקאמארנה (טרם היותו לאדמו”ר), והמקובלים הגה”צ רבי יצחק כדורי, ורבי דוד בצרי שיבלחט”א.
לפני יותר מעשרים שנים הקים הגר”מ בית מדרש בשם ‘תורת חכם’ ולא רבים יודעים שבשנים אלו יו”ר ש”ס אריה דרעי הסתופף בצלו.
לפני שנעמיק בתורת הקבלה נשאל את עצמנו מדוע מכונה הגרי”מ “האדמו”ר מ’תורת חכם'”, ומדוע הגרי”מ מגלה ענין ייחודי בקבר דוד המלך? (שבו אף התפלל בראש השנה בו הפסיק לטוס לאומן).
מעלון ‘דעה חכמה לנפשך’ מפרשת דברים תשפ”ד, נמצאנו למדים גדולות ונפלאות, ונפרסם מתוכו מעט מן האור במאמר קצר זה.
בתי המדרשות של הצדיקים הם בבחינת ‘מוחא סתימאה’ ו’גלגלתא’
באחת מדרשותיו ביאר הגר”מ שבזמן גלות בית המדרש של הצדיק הוא כנגד ‘מוחא סתימאה’ (מושג מהזוהר הקדוש, שאומר על בחינה גבוהה באלוקות), והם בתי הכנסיות ובתי מדרשות של הצדיקים שבכל העולם ובעיקר בירושלים וציון דוד המלך הוא כנגד ‘גלגלתא’ (שהיא בחינה גבוהה באלקות, יותר מ’מוחא סתימאה’).
הגאון המקובל רבי חיים דילהרוזה
אחד ממקובלי ירושלים היה רבי חיים דילהרוזה (נפטר בתאריך ו’ בתמוז תקמ”ו, (1786)), שהיה תלמיד מובהק לגדול מקובלי ירושלים רבי שלום שרעבי הרש”ש הקדוש ראש ישיבת המקובלים ‘בית אל’ שחיבר ספר בשם ‘תורת חכם’ בו תיאר את חכמת הקבלה של מורו ורבו הרש”ש. הרש”ש ובעל ה’תורת חכם’ באו להשלים גילוי האריז”ל
הגרי”מ מורגנשטרן בדרשתו ביאר שהאור בין ‘שני הכרובים’ הוא בבחינת נשמת האר”י הקדוש שהיה לו נשמת משיח כפי שכתוב בספר ‘עמק המלך’. האר”י נפטר בשנת של”ב (1572) והיה צריך להשלים התיקון עד שנת של”ה (1575), והוא הבטיח קודם פטירתו שיחזור להשלים התיקון. האריז”ל לא חזר, ושני הצדיקים הרש”ש הקדוש וה’תורת חכם’ באו להשלים הגילוי של הארי הק’ ולכן הם זכו להיות בירושלים עיר הקודש.
ציון דוד המלך בבחינת ‘מוחא סתימאה’, כותל המערבי בבחינת ‘גלגלתא’
הרש”ש וה’תורת חכם’ היו בבחינת מט”ט (כינוי מקוצר למלאך המוזכר בזוהר הקדוש כקדושה השוכנת בעולם היצירה) וסנד”ל (עוד מלאך כהנ”ל), וכן בבחינת שני הכרובים שזכו להמשיך את האור של האר”י הקדוש בירושלים, ומאז נעשה ציון דוד המלך בחינת של ‘מוחא סתימאה’ וכותל המערבי בבחינת ‘גלגלתא’.
הבעש”ט ור’ נחמן מברסלב בבחינת מט”ט סנד”ל, ו’רישא דלא אתידע’
לאחר הגילויים של הרש”ש וה’תורת חכם’ בירושלים הגיע הגילוי של שני יחידי הדורות הבעש”ט הק’ ורבנו נחמן מברסלב שהם בבחינת האור הפנימי של הרש”ש וה’תורת חכם’, שהם שתי הבחינות מט”ט וסנד”ל והוא הוא הגילוי של ‘רישא דלא אתידע’ (בחינה גבוהה ביותר באלוקות, שאינה באה כלל לידי גילוי, ורק לעתיד לבוא תתגלה).
“ובזה תלוי הגאולה”
האור הזה מתפשט ומאיר בבתי הכנסיות ומדרשות של צדיקי אמת, אומר הגרי”מ מורגשנטרן – הוא מכוון כנגד האור של בין שני הכרובים, “ובזה תלוי הגאולה” מסיים המקובל הגה”צ את דבריו המבהילים.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
[1] מפרשת דברים תשפ”ד לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
Post Comment