הצוללנים בנמל הרומאי הוציאו עשרות קילו מקרקעית הים – רק לא של זהב

הצוללנים בנמל הרומאי הוציאו עשרות קילו מקרקעית הים – רק לא של זהב | סיקור ותיעוד

עוד לפני שבנה את עיר ממלכתו ‘סבסטוס’ החל המלך הורדוס לבנות את הנמל. זה היה אמור להיות נמל ראשון מסוגו בעולם שנעשה באופן מלאכותי חדשני ומתקדם בכדי שדרכו יועברו חומרים לבניית העיר ומעבר מרכזי מהאוקיינוס ההודי לים התיכון. דרכו עברו סחורות רבות ויקרות: תבלינים, צבעים, טקסטיל יוקרתי ואבני חן.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
לקח לו 12 שנים לבנות את העיר והנמל שבמשך עשרות שנים היה גולת הכותרת של האימפריה הרומית. במשך השנים נבנו בנמל גם אמפיתיאטרון, בתי מרחץ ומקדשים לעבודה זרה כך שקיסריה היתה בסיס האספקה הראשי של הצבא הרומי. במשך השנים עבר המקום תהפוכות ושינויים כאשר על פי המסורת זה המקום בו הוצאו להורג כמה מעשרת הרוגי מלכות, בהם רבי עקיבא.
העיר שהייתה מרכז כלכלי של הארץ עברה תהפוכות רבות. הנמל שלה נחרב לחלוטין ונשכח עם הזמן. בשנים האחרונות היסטוריונים וארכיאולוגים החלו בחפירות ובשימור האתר והמקום הפך למה שהוא כיום, פארק לאומי. אישית צללתי במקום עשרות פעמים, ניתן לראות על קרקעית הנמל ומסביב לו את שרידי הנמל העתיק, שוברי גלים, עוגני ענק ושלדים של ספינות מהעבר, אך גולת הכותרת היא אוצרות שעדיין מתחבאים בקרקעית הנמל.
בשנים האחרונות נמצאו בנמל וסביבותיו אוצרות רבים, בשנת 2015 קבוצת צוללנים מצאו באתר כדים עם 2,000 מטבעות זהב בשווי מיליוני שקלים ובסקר ארכיאולוגי-ימי שנערך בשנית 2021 נמצא מטמון של 2 ספינות טרופות מלאות סחורה ומאות מטבעות עשויים כסף מהתקופה הרומית והממלוכית, טבעות זהב וכסף, אבני חן נדירות מעוטרות.
יש לי גם חבר בשם עופר רענן שצלל במקום לפני כמה שנים ומצא 20 קילו מטבעות עתיקות, ראיינתי אותו על הסיפור כאן ב’כיכר השבת’. כך כאשר שמעתי על משלחת שיוצאת לחיפושים במקום החלטתי להצטרף. יש רק בעיה אחת. מי שארגן את הצלילה זו לא רשות העתיקות. החבר שהציע לי להצטרף לצלילת הבוקר דיבר על עמותות של פעילי סביבה ואני מה אכפת לי, במיוחד אם מיכל האוויר והמשקולות ללא תשלום.
אומנם אכפת לי מהסביבה, חקוקים אצלי בראש דברי חז”ל: “בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו לפני כל אילני גן עדן ואמר לו: ‘ראה מעשיי, כמה משובחים הם! וכל מה שבראתי, בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תחריב את עולמי'”. כך שאם אני יכול לצאת לחפש זהב ועל הדרך לשמור על בריאתו של בורא עולם – הרווח כפול.
הגעתי לקיסריה שם נפגשתי עם בן זוגי לצלילה. עלינו על ציוד, בדיקת בני זוג, תדרוך וכניסה למים. “קח שקית לפסולת”, אמרה לי האחראית ואני תמהתי לעצמי מי ישמע כמה פסולת יש בשביל למלא שקית. אך תכף אחרי שנכנסנו למים התחלנו למלא את השק. כפיות וצלחות חד פעמיות, שקיות של חטיפים, גלגל ישן של אופניים וגם כסאות חוף או כסאות עליהם הדייגים יושבים. שק שלם מילאנו. על הדרך ראינו דגים נפלאים, תמנון קטנצ’יק וגם כמה מדוזות צבעונית במיוחד. אחרי צלילה של כשעה יצאנו עם שק מלא פסולת וכיסאות מתקפלים. אך ההפתעה הגדולה חיכתה לנו על החוף, בזמן בו היינו במים הוציאו צוללים נוספים כמות ענקית של פסולת.
אם יש משהו שמרגיע במעט את האכזבה על אוצר הלכלוך שהוצאנו זו העשייה החיובית של עשרות אנשים שאכפת להם. בטוח שאם אנשים היו מבינים את הנזק שהפסולת הזו גורמת בסופו של דבר בחזרה לבני האדם, היו חושבים פעמיים לפני השלכתו לים.
וכך כתבה לי דר’ גליה פסטרנק, מומחית לזיהום ים באוניברסיטת חיפה, שמרכזת את צלילות הניקוי בהתאחדות הישראלית לצלילה: “פסולת ימית ובעיקר פלסטיק נמצאים בכל הימים, ופוגעים בבעלי חיים, שעשויים להילכד בה או להיחנק ממנה. בנוסף, נמצאו חלקיקי פלסטיק קטנים, הנקראים מיקרופלסטיק בתוך דגי מאכל, גם מול חופי הארץ. הפלסטיק שעשוי מנפט, מכיל תרכובות סינטטיות רבות, שגורמות לתופעות לוואי כמו סרטן ושינויים הורמונלים”. מי והיכן הוציאו?
“משמר הים וההתאחדות הישראלית לצלילה, בשיתוף תכנית חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה. 136 צוללים ניקו את הים מול חוף בת גלים בחיפה וגבעת עליה ביפו, את הגנים הלאומיים תל דור ונמל קיסריה, ושוברי הגלים צפונית למרינה בהרצליה ובאשקלון”.
כמה ואיזו פסולת?
“הוצאו מהים במסגרת צלילות הניקוי של יום האוקיינוסים 1,710 פריטי פסולת במשקל כולל של 324 ק”ג. עיקר הפסולת שנאספה היא ציוד דייג. 68% מהפסולת עשויה מפלסטיק, ו-20% ממתכת.
“היו גם פריטים משונים כמו כסאות וחבילות סיוע. היו גם בעלי חיים שחולצו: דגים, סרטנים ושושנת ים”.
ניתן לומר שהמטרה הושגה בהצלחה?
“מטרת צלילות הניקוי היא קודם כל לנקות את הים, וכן להגביר את המודעות לבעיית הפסולת הימית. נתונים על פסולת ימית, שנאספים במהלך הצלילות מתווספים לנתונים הנאספים בארץ באופן קבוע ומסייעים בחקר מקורות הפסולת בארץ ובעולם. הנתונים מושווים לנתוני ניטור בשאר חופי העולם, ועוזרים לקביעת מדיניות להפחתת הפסולת הימית. ניטור הפסולת במסגרת ניקוי תת-ימי מגביר את המודעות לבעיית הפסולת בחופים, ואת אחריותנו. ממיון פרטי הפסולת שנאספו אפשר לראות: אילו סוגי פסולת נפוצים, כיצד הם מגיעים לחוף ומהו הקשר של הפסולת שנמצאת בחוף לפעילות שלנו בחיי היום-יום”.
>> למגזין המלא – לחצו כאן