ישראל במלחמה: סוכנות פיץ’ הורידה את דירוג האשראי של ישראל

ישראל במלחמה: סוכנות פיץ’ הורידה את דירוג האשראי של ישראל

חברת דירוג האשראי, ‘Fitch Ratings’, פיץ’, הודיעה הלילה (בין שני לשלישי) על החלטתה להוריד את דירוג האשראי של ישראל מרמה של A+ לרמה של A עם תחזית דירוג שלילית, בכך מצטרפת פיץ’ ל מוד’יס ו-S&P שהורידו את דירוג האשראי של ישראל כבר לפני מספר חודשים.
בנימוקי החברה להורדת דירוג האשראי הישראלי נכתב כי הצעד נעשה בשבל התארכות מלחמת ‘חרבות ברזל’, חשש מפתיחת חזיתות נוספות כדוגמת איראן, העלייה בסיכונים הגיאו פוליטיי וכמובן גידול בהוצאות הביטחון ופגיעה במשק.
כמו כן, חברת ‘פיץ’ מעריכה כי הגירעון התקציבי של הממשלה יגיע ל- 7.8% מהתוצר בשנת 2024 וזה בשל ההוצאות הגדולות על הביטחון לצד המשך מימון המפונים מהצפון והדרום.
עוד ציינו בחברת דירוג האשראי כי: “‏קיטוב פוליטי, צרכים קואליציוניים וצרכים צבאיים עלולים לעכב את ההתכנסות ולהוות סיכון לתחזית החברה”.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’, הגיב להורדת דירוג האשראי: “מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת קיום, הארוכה ביותר והיקרה ביותר בתולדותיה. מלחמה שמנוהלת במספר חזיתות במקביל ונמשכת כבר כמעט שנה. הורדת הדירוג בעקבות המלחמה והסיכונים הגיאופוליטיים שהיא מייצרת היא טבעית.
“כלכלת ישראל חזקה ואנו מנווטים אותה נכון ובאחריות. המדדים הכלכליים מצביעים על חוסנו של המשק ועל אמון גבוה שאנו זוכים לו בשווקים.
“בע״ה אנחנו ננצח את המלחמה בכל החזיתות, נשיב את הביטחון ונעלה את המשק ממלחמה למסלול צמיחה. נעביר תקציב אחראי שימשיך לתמוך את כלל צרכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון, תוך שמירת מסגרות פיסקליות וקידום מנועי צמיחה. מהר מאוד גם דירוג האשראי ישוב לעלות”.
החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, אמר בתגובה: “הימשכות המלחמה והעלייה בסיכונים הגיאו-פוליטיים משפיעים על הנתונים הפיסקליים ובהתאם על פרופיל דירוג האשראי של מדינת ישראל. למרות המלחמה, מדינת ישראל מציגה נגישות גבוהה מאוד לשווקי ההון בארץ ובעולם, עם תנאי מימון יציבים וביקוש חזק לחוב בשוק המקומי.
“הכלכלה הישראלית חזקה, חדשנית, מגוונת, בעלת שווקים פיננסיים עמוקים ונזילים והיא תדע להתמודד עם כל האתגרים שעומדים בפנינו. עם זאת, עלינו לייצר כמה שיותר וודאות עבור המשק הישראלי, המשקיעים וחברות הדירוג.
“לשם כך, יש לפעול בהקדם לגיבוש תקציב מדינה אחראי לשנת 2025 שבבסיסו תהליך של בנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות באמצעות ירידה הדרגתית ביחס החוב לתוצר. זאת, לצד קידום מנועי הצמיחה, השקעה בתשתיות, מענה לצרכים חברתיים ומענה מסודר ומגודר לצרכי מערכת הביטחון”.