הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי | אחד ליום – על מקום אחד בבית המקדש

הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי | אחד ליום – על מקום אחד בבית המקדש | מאמר שלישי

פתח ההיכל
פתח ההיכל הוא הכניסה הראשית להיכל (בו היו נמצאים כלי המקדש המנורה ומזבח הקטורת. היה גבוה עשרים אמה ורחב עשר אמות.
להיכל היו ארבע דלתות, שתים בפנים ושתיים חוץ, שתי דלתות בצד הפנימי ושתי דלתות בצד החיצוני. עובי הכותל שבו הדלתות הוא שש אמה. רוחב כל דלת הוא חמש אמות. בצד הפנימי של עובי הכותל יש שתי דלתות, שביחד הן סוגרות את כל רוחב הפתח. וכן בצד החיצוני של עובי הכותל יש שתי דלתות, שביחד הן סוגרות את כל רוחב הפתח. הדלתות היו מצופות זהב, כשאר הדלתות שהיו במקדש
אולם לשיטת רבי יהודה הדלתות היו כמין ‘איצטרמיטה’ כלומר, כל אחת מן הדלתות מחולקת לשניים, והמחבר את החלקים הם צירים מיוחדים. הדלתות מתקפלות, ובעת הפתיחה הן נצמדות למזוזות הפתח, ובכך אין הן מפריעות ליוצאים ולנכנסים.
ובנבואת יחזקאל נאמר שעל הדלתות מגולפים ציורי כרובים ותימורים . על פתח ההיכל הייתה גם פרוכת
במשנה במידות נאמר שכל הבית טוח בזהב חוץ מאחר הדלתות. שכל ההיכל מצופה בזהב חוץ מאוחרי הדלתות לא היה מצופה בזהב, כי שם אינו נראה, והתורה חסה על מונם של ישראל.
השער שלא נפתח מעולם
ושני פשפשין היו לו לשער הגדול, שני פתחים קטנים יש ליד שער ההיכל, רחוקים במעט מהשער אחד בצד צפון ואחד בדרום. הפשפש הקטן בדרום לא נכנס בו אדם מעולם כפי שנאמר ביחזקאל :
“השער הזה סגור היהי לא יפתח, ואיש לא יבוא בו, כי ה’ אלוקי ישראל בא בוא והיה סגור.
לפשפש הצפוני יש שני מנעולים, ופותחים אותם בשני מפתחות, מנעול אחד בצדו החיצוני של הדלת כמו בכל המנעולים ומנעול אחד בצדו הפנימי של הדלת ואי אפשר לפותחו מבחוץ.
כדי לפתוח את המנעול הפנימי, יש חור בכותל ליד הדלת״, ומכניס את כל היד לתוך החור, עד שהיד מגיעה לצד הפנימי של הדלת, וכך פותח את המנעול הפנימי. ואת המנעול החיצוני פותח בלי טרחה, כמו כל מנעול רגיל״. בלילה דלתות ההיכל סגורות ונעולות. ולפני שחיטת התמיד צריך לפתוח את דלתות ההיכל. ההיכל נעול מבפנים, ואי אפשר לפתחו מבחוץ
וכשבא בבוקר לפתוח את דלתות ההיכל, צריך מתחילה לפתוח את שני מנעולי הפשפש הצפוני, ולהיכנס דרכו אל התא
גערת חכם
ובגמ’ יומא (ל”ט ב’) אמרו תנו רבנן ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין ולא היה לשון של זהורית מלבין ולא היה נר מערבי דולק והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן עד שגער בהם ר’ יוחנן בן זכאי אמר לו היכל היכל מפני מה אתה מבעית עצמך יודע אני בך שסופך עתיד ליחרב וכבר נתנבא עליך זכרי’ בן עדו זכרי’ י”א פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך
עוד אמרו שבפתיחת דלתות ההיכל שהיו סגורים וכל כך כבדים עד שצירי דלתות ההיכל כשהיו נפתחים היה נשמע קולם בשמונה תחומי שבת.

פתיחת דלתות ההיכל בשעת שחיטת הקרבנות
בתורה נאמר בדין שחיטת השלמים: “וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד ודרשו בגמרא: שהוא פתוח, ולא בזמן שהוא נעול” ומכאן ששלמים שנשחטו קודם שיפתחו דלתות ההיכל – פסולים
במקרה שהדלתות סגורות, אף על פי שאינן מוגפות – הפתח נחשב כנעול. ואם הפתח פתוח, ווילון – היינו הפרוכת – פרוסה על הפתח – אין השלמים נפסלים.