מאות יהודים עלו לקבר עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז בחברון עיר האבות | תיעוד
כמנהג ישראל מימים ימימה, היום (שלישי), בעיצומו של צום תשעה באב, עלו מאות יהודים להתפלל ולהעתיר בתחנונים במערת השופט הראשון (לאחר יהושע בן נון) עתניאל בן קנז בחברון עיר האבות.
המתפללים הודו לצה”ל שהיה ערוך למופת, ועשה השתדלות שהמתפללים יחזרו לשלום. רבים מהמתפללים כמהו להרחיב את הביקור לעבר הבניינים של ישיבת ‘כנסת ישראל – סלבודקא’ שחלקם עדיין עומדים לא רחוק מהקבר (המבנים היו שכורים, ומשכך אין טאבו יהודי עליהם).
מערת עתניאל בן קנז מצויה סמוך לכיכר השוטר בחברון. בקומתה הראשונה היא מערת קבורה חצובה ובה עשרה כוכי קבורה קדמונים. מסורת זו של יהודי חברון שרירה ועומדת, ולמרות שבתנ”ך אין התייחסות מפורשת למקום קברו של עתניאל בן קנז (חתנו של כלב בן יפונה, שקיבל את העיר חברון לנחלה לאחר שכבש אותה), אנשי הישוב היהודי רכשו את המערה העתיקה במאה הי”ט.
בספר “קהילת חברון” מתואר כי ”בל”ג בעומר אחרי הצהרים היו יוצאים לטייל בשדות והולכים לקברו של עתניאל בן קנז”. עיתון ‘דואר היום’ מתאריך י”ג בתשרי תרפ”ח (9 באוקטובר 1927) בתוך כתבה שעסקה בחזרתם של ראשי ישיבת סלבודקא הגרמ”מ אפשטיין והגר”י סרנא ממסע גיוס כספים באמריקה ואירופה לחברון, פרסם שחלקת הקבר הייתה שייכת ל”העדה העברית” והיא הוחכרה על ידה לערבי שבחלוף השנים טען לבעלות על המקום. קבר עתניאל בן קנז נעזב לאחר פרעות תרפ”ט, ולאחר ניצחון מלחמת ששת הימים יהודים חזרו להתפלל ולבקר במקום הקדוש וההיסטורי.
בהסכם חברון (שנחתם בתקופת שלטון נתניהו) נמסר הקבר לרשות הפלסטינית, ומאז יהודים הפסיקו לבקר בו.
מאז מבצע חומת מגן בתשס”ב (2002), צה”ל שולט בקבר עתניאל בן קנז, ויהודים זוכים שוב לעלות להתפלל במקום הקדוש, בצום תשעה באב, חול המועד סוכות, חול המועד פסח ובשבת חיי שרה. יהי רצון שהתפילות במערת עתניאל בן קנז יתקבלו, וכפי שאותו צדיק הציל את בני ישראל מיד כושן רשעתיים מלך ארם נהריים ויצא למלחמה כנגדו, ועם ישראל זכה ל”תשקוט הארץ ארבעים שנה”, כך אנו נזכה לגאולה השלימה.
כמובן כל זה יתגשם עם נחזור בתשובה כפי שעתניאל בן קנז לאחר פטירת משה בכוח לימודו הצליח להחזיר הלכות רבות שנשתכחו בעם ישראל. לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
Post Comment