גזירת המעונות | השר בן צור דורש מהיועמ”שית לתת ארכה של שנה; אלו הנימוקים שהציג

לאור החלטת היועמשי”ת, השר יואב בן צור קיים אתמול (ראשון) דיוני חירום והתייעצות עם גורמי המקצוע והיעוץ המשפטי במשרד העבודה בכדי לבחון את נושא ביטול הסבסוד למעונות יום. היום (שני) הוא שיגר מכתב חריף למשנה ליועמ”שית, גיל לימון, בו הוא ביקש לתת ארכה של שנה.
“כבר בראשית הדברים”, פתח בן צור את המכתב: “ייאמר כי אני מתנגד לחלוטין לחוות דעתך בעניין זה, אשר משום מה מתעלמת כליל מכל הנימוקים המשפטיים כבדי המשקל אשר הוצגו על ידי. וחמור מכך, התעלמות מוחלטת משלומם וביטחונם של הפעוטות; היציבות הכלכלית המשקית; עידוד תעסוקה ועוד. ימים הקרובים בכוונתי לפרוש בפניך את שלל הנימוקים בשלישית, בתקווה שהפעם תינתן תשובה עניינית לגופם של נימוקים, מענה שעד עתה לא ניתן, בניגוד גמור לחובתה של הרשות המינהלית לנמק את החלטותיה”.
“לגופו של עניין”, כתב בן צור, “בהתייחס לסעיף 11 למכתבך שבסימוכין לפיו: “ככל שתוצג במהלך הימים הקרובים תשתית מקצועית התומכת בקביעתה של הוראת מעבר קצרה, במסגרת גיבוש מבחני התמיכה לשנת הלימודים הבאה, הדברים ייבחנו כמקובל.” נביא להלן את הטעמים המקצועיים לתקופת המעבר הנדרשת”. “התשתית המקצועית”, כתב בן צור, “לבקשתנו מבוססת על ארבעה ראשים:
1. שיקול פדגוגי – השפעה על הפעוטות – לא מן הנמנע ששינוי מבחן התמיכה יגרום להורים לחפש מסגרת חלופית למעונות היום המוכרים. תהליך מציאת מסגרות חלופיות לפעוטות, הינו תהליך מורכב הדורש מציאת מסגרת אשר נותר בה מקום פנוי לשנה”ל הקרובה, אשר תתאים לפעוט ולאופיו וגם תתאים להורים, שרבים מהם תלויים בתחבורה ציבורית.
– בנוסף, אין להקל ראש בעצם מהלך של הוצאת פעוט מהמסגרת בה הוא שוהה באמצע שנת לימודים והעברתו למסגרת אחרת. כידוע, בנוהל סדר קבלת ילדים יש קדימות ראשונה לילדים ממשיכים, ולא בכדי. יצירת סביבה מוכרת היא מרכיב משמעותי ומרכזי בשמירה על התפתחותו התקינה של הפעוט. ובמקרה דנן, שינוי פתאומי בסביבה המוכרת לילד בלי תיווך וליווי מקצועי עלול להסב נזק בל יתואר להתפתחותו התקינה של הפעוט. השינוי הפתאומי רק יגדיל את משך הזמן שבו הפעוט מסתגל מחדש למסגרת החדשה, ובזמן הזה עלולה להתפתח נסיגה בקצב התפתחות הילד. לפיכך דרך המלך היא להחיל את השינוי המבוקש רק בתחילת שנת הלימודים הבאה – תשפ”ו.
2. היערכות ההורים
2.1 מבחינה פיננסית -סבסוד שכ”ל למעונות היום, לצהרונים והמשפחתונים המוכרים הוא בעל משמעות גדולה בניהול משק הבית. למשפחה מרובת ילדים עם הכנסות נמוכות התמיכה עשויה להגיע לסך של אלפי שקלים בחודש.
– עצירה מהירה של מקור הכנסה משמעותי כל כך על הפרט דורשת בהכרח התארגנות כלכלית (כדוגמת שינוי מקום העבודה או היקפי העבודה של ההורה השני), התארגנות זו מצריכה תקופת זמן לא קצרה.
2.2 לשם הסדרת מעמד המלש”בים מול צה”ל – למלש”בים נדרשות פעולות מול צה”ל להסדרת מעמדם, בין אם לגיוס לצה”ל ובין אם לצורך קבלת פטור. פעולות אלה אורכות זמן ונדרשת שהות לבצען.
3. התארגנות הגופים המפעילים מעונות יום ומשפחתונים – היקף ההורים שהינם מלש”בים הלומדים לימודים תורניים מתוך כלל מקבלי התמיכות מוערך בכ-10%. ישנם מפעילי מסגרות לגיל הרך שרובם המכריע של הורי הפעוטות השוהים בהן משתייך לאוכלוסייה הנ”ל. מקור ההכנסה היחיד של מפעילי מעונות היום הוא שכר הלימוד של הפעוטות (בין אם הוא מגיע מההורים ובין אם הוא מגיע מהמדינה).
– אנו מעריכים כי הפסקת התמיכה לאוכלוסייה האמורה תגרום להוצאת הפעוטות מהמסגרות המוכרות כך שהכנסות המפעילים ייפגעו בצורה דרמטית.
– כידוע, ענף המסגרות לגיל הרך סובל בשנים האחרונות ממשברים תכופים המתבטאים במחסור באנשי צוות ומקשיים כלכליים. הוצאה פתאומית של מספר רב של ילדים רק תחמיר את המצב ותביא את מפעילי המסגרות למצוקה קשה ביותר עד כדי חשש לקריסתם. לשם המחשה, מספר אנשי הצוות במעונות היום נקבע לפי מספר הפעוטות השוהים בו. אם השינוי יבוצע ללא זמן התארגנות מספיק, והחשש שהורים יוציאו את ילדיהם ממעונות היום המוכרים יתממש, הרי שמפעילי המעונות לא יוכלו להמשיך להעסיק את המטפלות והיציבות התעסוקתית שלהן תתערער. פיטורין מידיים רק יגבירו את חוסר היציבות המאפיין את משלח יד זה. כאן המקום לציין כי בשלב זה ובסמיכות כל כך גדולה לתחילת שנת הלימודים, מפעילי המסגרות בעיצומה של היערכות מורכבת ומאומצת, וכל שינוי יכול לשבש את היכולת לפתוח את שנת הלימודים כסדרה.
– על כן, נכון יהיה להחיל את השינויים רק בתחילת שנה”ל הבאה תשפ”ו.
4. היערכות המשרד לתיקון מבחני התמיכה
4.1 תיאום מול צה”ל – משיחות שהתחלנו לקיים מול צה”ל עולה הצורך במפגשי עבודה לא מעטים לחידוד הקריטריונים ומקרי הזכאות או אי הזכאות השונים וכן על מנת לסקור את המסמכים הקיימים והנגישות לקבלתם על מנת להוכיח את סטטוס הפונה.
– תרחישי הקצה הינם רבים ומגוונים ונדרש לבחון אותם מול צה”ל על מנת שנוכל לתת מענה לאזרחים מבלי לפגוע בזכויותיהם ועל מנת לאפשר היערכות מיטבית למערכות המיחשוב.
4.2 התאמות במערכות המחשוב של המשרד
– סבסוד שכר הלימוד במעונות היום ומשפחתונים מבוצע באמצעות מערכת פיננסית ממוחשבת מורכבת, וכל שינוי בה מצריך פרק זמן לא מבוטל.
– השינוי הנדרש מחייב ביצוע התאמות במערכות המשרד – אפיון התבחינים החדשים ומקרי קצה, הוספת שדות בטופס בקשת הזכאות, קליטת מסמכים נוספים, הוספת שדות בבסיסי הנתונים, ממשקים להעברת מידע למערכת התפעולית.
– שינוי חוקת הזכאות במערכת התפעולית, התאמת דרגות לתבחינים חדשים, התאמת העיבוד החודשי הפיננסי למעונות.
– ביצוע בדיקות QA.
משך הזמן הצפוי לעריכת ההתאמות האמורות הינו של כחודשיים- שלושה.
4.3 יצירת ממשקים עם משרד הביטחון להעברת מידע
– ישנה חשיבות ליצירת ממשק ממוחשב עם משרדים ממשלתיים בכדי לצמצם את הנטל הבירוקרטי על האזרח ובכדי להגביר את מהימנות המידע המועבר למשרד. בכוונתנו לייצר ממשקים גם עם משרד הביטחון ולקבל מידע על סטטוס ההורים במערכות משרד הביטחון. יצירת ממשקים אורכת זמן ודורשת עבודת פיתוח רבה. ידרשו לפחות חודשיים נוספים על מנת לייצור ממשקים אלו.
– על מנת לבצע את ההתאמות במערכות, לוחות הזמנים הצפויים הינם עד ליום 1.2.25.
– אנו נשקיע מאמצים רבים לבצען במהירות ההתאמות אולם בכדי להימנע מטעויות נדרש זמן לפיתוח וליישום השינויים במבחני התמיכה.
– יצוין כי חשב המשרד בתיאום עם החשכ”ל, ביקשו לצמצם במידת האפשר את הצורך במתן מקדמות לארגונים ובמתן דרגות זמניות להורים- ועל בסיס זה מבקשים גם הם, להחיל השינוי המבוקש רק החל מיום 1.2.25. בן צור ממשיך וכותב: “נוכח האמור, ולאחר התייעצות מנכ”ל המשרד עם כלל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים וביניהם, מנהלת אגף בכיר תעסוקת הורים, היועצת המשפטית, חשב המשרד ומנהל אגף בכיר מערכות מידע, בהתחשב בטובתן של הפעוטות ביציבותן והתפתחותם התקינה; ובהתחשב ביציבות הכלכלית של מעונות היום נדרשת תקופת מעבר של כל שנת הלימודים הבאה”.
לסיום הוא כותב: “מבלי לגורע מן האמור, בהתייחס לפעולות הטכניות הנדרשות מבחינת גורמי המקצוע במשרד, ובהנחה שיהיה שיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים, בקשתנו היא לתקופת מעבר שלא תפחת מחמישה חודשים, כך שהפסקת התמיכה לאוכלוסיית המלש”בים הלומדים לימודים תורניים תיכנס לתוקפה לכל המוקדם בתחילת פברואר 2025”. כזכור, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה אתמול לשר העבודה, יואב בן צור דרך התקשורת, כי יש להפסיק את סבסוד המעונות למשפחות חרדיות שאב המשפחה מועמד לגיוס לצבא.
מדובר באברכים צעירים מגיל 18 ועד גיל 26 שמעתה לא יהיו זכאים לסבסוד במעונות, כך שמדובר במכה הכואבת ביותר שהונחתה עד כה על המגזר החרדי והאברכים הצעירים.
יצוין כי לעמדת היועצת המשפטית, ההחלטה תיכנס לתוקף כבר בשנת הלימודים הקרובה אך היא הותירה פתח של מספר חודשי מעבר, במידה ותוצג תשתית משפטית ומקצועית לכך.
במכתב לשר בן צור כותב המשנה ליועמשי”ת, גיל לימון, בשמה של בהרב מיארה כי: “עמדתנו המשפטית – על דעת היועצת המשפטית לממשלה – היא כי במצב החוקי הקיים, המדינה אינה מוסמכת עוד לעודד באמצעות מימון ממשלתי לפי מבחני מעונות היום, לימודים תורניים של מלש”בים. כלומר, היעדר הסמכות אינו מאפשר עוד מימון המבוסס על כך שאחד מבני המשפחה לומד במוסד תורני בזמן שהוא מיועד לשירות ביטחון”.