המחלוקת הספרדית: איזה צום עדיף לצום?
שיעורו השבועי של הגר”י יוסף (הובא בעלון השיעור השבועי 454 כ”א בתמוז תשפ”ד), דן ביהודי שעל פי פקודת הרופאים אינו יכול להתענות גם בי”ז בתמוז וגם בתשעה באב, ומסתפק באיזה צום יתענה?
הראשון לציון הגר”י יוסף ביאר שיש בזה מחלוקת. יש מי שכתב שעדיף בתשעה באב שהוא יותר חמור ויאכל בי”ז בתמוז, ויש שכתבו שעדיף בי”ז בתמוז שכן כעת בא לידו – גם אם אחר כך יהיה חלוש ויהיה פטור מצום תשעה באב.
הגר”י יוסף ציטט רדב”ז שדן בדבר דומה שאסיר יהודי שהובטח לו מהשר שיהיה משוחרר יום אחד מבית הסוהר, אין לו לבחור דווקא יום כיפור, ולא אומרים לו להניח מצוה קלה כדי לקיים את המצווה החמורה.
לכך פסק הגר”י יוסף שיש להעדיף לצום את י”ז בתמוז, שכן כעת הוא בא לידו, למרות שאם יאכל בי”ז בתמוז, הוא לא יוכל לצום את תשעה באב שהוא צום יותר חמור.
בשיעור הביא הגר”י יוסף ראיות לדבריו ופסקים ממגן אברהם שו”ת חוות יאיר ועוד, ואומנם פסק שהרוצה להתענות דווקא בתשעה באב ולאכול בי”ז בתמוז אי אפשר למחות בידו.
בהמשך דבריו ציטט “חכם אחד מכסא רחמים” הלוא הוא הגאון רבי משה לוי זצוק”ל ש”כתב לחלוק על הרדב”ז והביא גמרא מפורשת בסוכה כ”ה ע”ב שמשמע דלא כהרדב”ז, וכתב שגמרא זו נעלמה מהרדב”ז”.
מעיר הגר”י יוסף על דברים אלו: “אמנם הדרך שקבלנו מרבותינו היא שלא להוציא דין ע”פ ראיה מהש”ס, מבלי להיוועץ עם חכמים אחרים, ולבדוק אם אכן הראיה היא נכונה, ובודאי שהגמ’ הנ”ל לא נעלמה מעיני הרדב”ז”.
בהערת שוליים הובאו דברי הגר”י עם ביקורת כלפי אלו מהספרדים שלא לומדים פלפולים אשכנזים וכך דבריו: “איך אפשר לדחות את הרדב”ז מגמרא מפורשת, הרדב”ז היה בדורו של הבית יוסף – מי שלא למד נתיבות המשפט, קצות החושן, חידושי ר’ חיים, חידושי הגרי”ז, לא יודע לחלק חילוקים…”.
בהמשך דבריו סיפר הגר”י יוסף שהוא עצמו למד את חידושי הגרי”ז ומי שלומד בהם כשגדל הוא כותב תשובות בהלכה בצורה נכונה: “מותר להקשות, אבל עם שכל, יש כאלה אומרים, וכי אסור להקשות? אסור לחלק? מותר, אבל עם שכל, וכמה צריך לכוין בתפלה ‘חוננו מאיתך חכמה בינה ודעת'”.
תגובת תלמידי הגר”מ לוי לגר”י יוסף
תגובת תלמידי מרן הגר”מ לוי זצוק”ל הופיע בגיליון בית נאמן מס’ 418 פרשת פנחס כ”א בתמוז תשפ”ד.
ב’בית נאמן’ לא הזכירו את שמו של הגר”י יוסף, וכך דבריהם:
“והנה בעת’ה הופיע עלון שהופץ ברבים בו תקף בחריפות דברי מוה”ר, וכתב הדרך שקיבלנו מרבותינו היא שלא להוציא דין ע”פ ראיה מהש”ס מבלי להיוועץ עם חכמים אחרים ולבדוק אם אכן הראיה היא נכונה וכו’… מותר להקשות, אבל עם שכל וכו’.
“וכיון שבא לכלל כעס, בא לכלל טעות, שלא שם לבו שמפורש בריטב”א בסוכה שם, שכיין לא התחיל במצווה שבאה לידו וכו’… ושפתי התפלה למשה [הגר”מ לוי זצוק”ל] ברור מללו. משה אמת ותורתו אמת, ולא סמך על הבנתו בגמרא בסוגיה, עד שמצא לרש”י והריטב”א כדבריו”.
את ההערה של הגר”י יוסף שמי שלא לומד קצות וספרי פלפולי גאוני אשכנז אינו מבין חילוקים, לא פספסו עורכי גיליון בית נאמן והגיבו: “ועוד שהשדי חמד שציין גם חלק על הרדב”ז מכח סוגיה זו (אף שהזכיר שם גם מדברי ה”קצות” ופלפל בדבריו), ואף הרא”מ הורוויץ הנ”ל תמה על הרדב”ז ודעמיה שלא הביאו הך סוגיה דסוכה, והוא סיוע נוסף לתפילה למשה. אלא שהתפל”מ כדרכו נקט בלשון זהורית וסיים בצ”ע לרוב יקרת גדולת רבנו הרדב”ז”.
יתן ה’ יתברך שלא נצטרך לצום בתשעה באב, ומשיח צדקינו יגיע, ונבנה את בית המקדש, שם נקריב עולות וזבחים בב”א. לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
Post Comment