נדחתה העתירה שהוגשה לבג”ץ נגד מינויו של תא”ל שלומי בינדר למפקד אגף המודיעין
ארגון לביא עתר לבית המשפט העליון יחד עם משפחות שכולות כדי למנוע את מינויו של תא”ל שלומי בינדר לראש אגף המודיעין בצה”ל במקומו של האלוף הפורש אהרון חליוה שנטל אחריות למחדל המודיעיני שקדם לטבח הנורא בשמחת תורה.
בעתירה ציינו העותרים כי ביום ההוא צה”ל לא תפקד כצבא “יחידים וקבוצות – חיילים, קצינים, חברי כיתות הכוננות ואזרחים שבאו מיוזמתם על נשקם לזירות הטבח, ניהלו קרבות גבורה לבדם”.
עוד נכתב בעתירה כי “מוצבי צבא, מפקדות חטיבות ואוגדה נפלו בידי אויב וצה”ל הגדול היה כלא היה.” במהלך שעות קריטיות רבות, הקריאות לעזרה “לא נענו, כי צה”ל פשוט לא הצליח להתעשת ולארגן את כוחותיו.” כתוצאה מכך, “843 אזרחים נרצחו באכזריות, תוך שרוצחיהם מבצעים בהם מעשי התעללות מזוויעים באכזריותם, ו-351 חיילים נפלו. 252 אזרחים וחיילים נחטפו, חיים ומתים, בידי המחבלים”.
בהחלטת בית המשפט נכתב כי “העותרים הם הורים שכולים שילדיהם נפלו בקרבות הבלימה ב-7 באוקטובר או במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל’.
“בהחלט ניתן להבין ללבם של מי ששכלו את היקר להם מכל, ומתרעמים על קידומו בדרגה ועל מינויו של מי שהם רואים בו כנושא בחלק מהאחריות לכך, לתפקיד רם דרג ובעל השפעה מכרעת על ביטחון המדינה. כמו כן, בנסיבות אחרות יתכן שהיה טעם לסבור, כפי שסוברים העותרים, כי מוטב שקידומו בדרגה ובתפקיד של מי ששימש בתפקיד בכיר בצה”ל עובר לאירועי 7 באוקטובר ובמהלכם – ייעשה רק לאחר השלמת החקירה בעניין זה.
“ואולם, חרף ההבנה ללבם של העותרים, אין בכך כדי להצדיק את התערבותנו בהחלטה על מינויו של בינדר לתפקיד ראש אמ”ן”.
עוד אמרו השופטים, כי “יתרה מכך, משההחלטה על מינויו של תא”ל בינדר לתפקיד ראש אמ”ן התקבלה על-ידי הגורמים המוסמכים לכך (הרמטכ”ל ושר הביטחון), לא הייתה חובה בדין להביאה בפני הממשלה, ובפרט כך הוא בהינתן שמינוי ראש אמ”ן טעון את אישורו של שר הביטחון, שהוא הגורם האחראי מטעם הממשלה על צה”ל” יהושע שני, אביו של סרן אורי שני ז”ל, ממגישי העתירה אמר ל’ישראל היום’: ״שופטי בג”ץ, שגם להם יש אחריות למה שקרה ב-7 באוקטובר, עושים יד אחת עם הקצינים הבכירים שאחראים למחדל, ומגנים אחד על השני. אנחנו זקוקים לועדת חקירה שלא ברשות שופט עליון שנגוע במחדל שתחקור את כל מי שנגוע במחדלי 7 באוקטובר כולל בית משפט העליון”.
Post Comment