צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ | סדר תיקון-חצות על חורבן בית המקדש מתי תוקן ומה כתוב בו?
מאז חרב בית המקדש עיני עם ישראל נשואות לציון ומעלים על ליבם את צער הקב”ה שסילק שכינתו מעמנו, המושג “שכינתא בגולתא” מעורר בכל יהודי את הצפייה לשובו של הקב”ה לביתו ושיחדש ימנו כקדם. בכל שעות היום אנו מזכירים את חורבן בית המקדש עם בתפילה עם בברכת המזון אך שעה אחת מיוחדת היא ביותר להתייחד עם צער השכינה והיא שעת חצות.
תיקון חצות
עוד בשנים טרם בניית בית המקדש שעת חצות לילה הייתה מיוחדת במינה. דוד המלך נעים זמירות ישראל מציין את חשיבותה של שעת חצות ואומר “חצות לילה אקום להודות לך אל משפטי צדקתך” וחז”ל מספרים לנו שכינור היה תלוי למעלה ממיטתו של דוד, וכיוון שהגיע חצות לילה, באה רוח צפונית ונושבת בו ומנגן מאליו. מיד היה עומד ועוסק בתורה עד שעלה עמוד השחר.
ולאחר שנחרב הבית שעת חצות הפכה לזמן של זכירה אצל הקב”ה בעצמו. “שלושה משמרות הוי לילה ועל כל משמר ומשמר יושב הקב”ה ושואג כארי ואומר ‘אוי להם לבני שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי והגלתים לבין אומות העולם.
התיקון בזמן הגאונים והראשונים
כבר בתקופת הגאונים כותב רב האי גאון “שיש על ישראל במשמרות הלילה להפיל תחינה על חורבן הבית” וכן כותב רבינו אשר: “וראוי לכל ירא שמים שיהא מצר ודואג באותה שעה ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש (ברכות סימן כ) בנו רבי יעקב בעל הטורים מציין “שהתפילה שיתפלל אדם באותה שעה על פיזור החורבן רצויה וקורבה להתקבל” (טור או”ח ס”א)
חשיבותו עם התגלות הזוהר
כבר בראשית האלף השישי נוסדה בקהילות ארגוניה אשר בספרד חברת ‘ליל אשמורת’ שהיו משכימים לסדר לתיקון חצות אך התנופה העיקרית החלה עם התגלותו של ספר הזוהר – וכפי שכתב מרן השל”ה:
אין לך מידה מכל המידות הטובות, שהרבו לצוות עליה כ”כ בזוהר כמו על דבר זה, עד שאין לך פרשה שלא דברו בה פעם ושנים מענים זה וכו’ כי העומד בחצי הלילה הוא במדרגת צדיק וחוט של חסד נשמך עליו להיות נשמר מכל בעל דין והוא רשום מבני היכל המלך ומקושר בעולם הבא.
תיקון חצות בזמן האר”י וגוריו
התפנית החשובה ביותר בסדר תיקון חצות החלה בתקופת הקבלה בזמן רבי משה קורדובירו והאר”י ותלמידיו. בספר ראשית חכמה רבי אליהו בן ידאש ממליץ לאדם לאמץ לו תרנגול שיעירנו בחצות ליל, ומי שלא הגישה ידו תרנגול הוא כותב – יבקש לו חבר שלא יישן עד חצות, כדי שיקיצנו בחצות לילה. עוד הוא מספר שהכיר חכם בשם רבי יוסף טייטצק שארבעים שנה לא ישן במטה מוצעת, וכך היה ישן על גבי תיבה אחת ורגליו תלויות כדי שהקימה בחצות תהייה קלה עליו.
תיקון חצות – מה הוא כולל?
סדר תיקון חצות המופיע אצלנו הוא גובש ע”י האר”י והוא כולל שני חלקים תיקון רחל שעיקרו הוא בכי וצער על החורבן. ותיקון לאה עניינו מזמורי תהילים העוסקים בניית הבית. ועל האדם להשתתף בצער השכינה וירבה בתחנונים וישם שק ואפר במקום הנחת תפילין.
בתיקון חצות נכללו כמה מזמורי תהילים במרמזים על החורבן ומיתת צדיקים ואחר תקופת האלשיך רבי חיים הכהן מארם צובא הוסיף עליו קינות משלו וכך חובר תיקון חצות שלפנינו שנהג בכל תפוצות ישראל בגולה מאז ומקדם.
רבי נחמן זצ”ל והתיקונים
רבי נחתן מברסלב זצ”ל מעלה על נס את משכימי קום לאמירת תיקון חצות וכך כותב: בעיתים הללו שכבר ארך עלינו הגלות והשי”ת מצפה בכל עת לשוב אלינו ולחזור לבנות בית מקדשנו, ראוי לנו שלא לעכב ח”ו בנין בית המקדש רק להשתדל בבנינו, על כן מאד צריכים להיזהר לקום בחצות בכל לילה ולהיות מתאבל מאד על חורבן בית המקדש…כי אולי הוא מעכב בחטאיו בנין בית המקדש, ונחשב כאילו גרם להחריבו, ועל זה יתאבל מאד בכל לילה בחות, ועל זה יחשב כאילו הוא משתדל בבניין בית המקדש.
אמירתו סמוך לכותל
יחידי סגולה היו מהדרים לערוך תיקון חצות סמוך ונראה לשריד בית מקדשנו. ומסופר על רבי שלום שרעבי ראש ישיבת המקובלים שנהג ללכת בכל לילה לומר תיקון חצות סמוך לכותל המערבי, ומעולם לא נגעו בו הגויים לרעה. פעם אחת התעמרו הגויים השכנים לפגוע בו כי העיר אותם בחצות לילה בבכיותיו, וזממו להתנפל עליו והנה רק הביט בהם והיו כולם כנציבי אבן מבלי יכולת לנוע וכן נשארו עד אור הבוקר עד אשר באו בני ביתם ובקשו מחילה מן הרש”ש ויסלח להם וישוב לאיתנם.
*חכם יהודי, רופא ופילוסוף. חי בין השנים 1350-1415. שהתפלמס עם הנוצרים. ומאוחר יותר נאנס להתנצר ולשנות את שמו לפרופייט דוראן)
Post Comment