בלעדי | כך ציינו היום את הילולת אהרן הכהן בירדן • צפו

בלעדי | כך ציינו היום את הילולת אהרן הכהן בירדן • צפו

בלעדי ל’כיכר השבת’: תיעוד מההילולא משלושת האתרים עליהם ניטש ויכוח חכמים וחוקרים אודות מיקום ‘הֹר הָהָר’ שם נטמן אהרן הכהן זכותו תגן עלינו.
ברקע המתקפה המשולבת שתגיע מתי שהוא מאיראן, לבנון, עירק ותימן. יהודים מכל המגזרים והעדות עלו והשתטחו בקבר אהרן להתפלל על גאולת ישראל השלמה בב”א.
אמרנו “קבר אהרן”, זהו, שמדובר ב”קברי אהרן”, וכוונתנו על כל אותם אתרים בהם יש מסורת על קברו של אהרן הכהן.
• • •
להלן שלושת האתרים:
1. הר רמון בהר הנגב בשטח מדינת ישראל.
2. הר צין בשמורת הר ההר בנגב בשטח מדינת ישראל.
3. גַּ’בֶּל הָארוּן בעבר הירדן המזרחי בשטח מדינת ירדן.
• • •
אין ספק שלאתר האחרון מסורת עתיקה, וגַּ’בֶּל הָארוּן הנמצא בדרום-מערב ירדן הסמוך לפטרה, המתנשא לגובה של 1,350 מטרים וממנו נוף מדהים, זכות ראשונים למסורת על קבר אהרן, ולאורך הדורות יהודים רבים עלו והשתטחו בו. אלא שישנם מספר קושיות על אמינות הקבר במקום זה. הקושיה הכי חזקה היא התיאור המקראי הגיאוגרפי הכתוב בפסוקי התנ”ך על מיקום ‘הר ההר’, שלא יכול להיות בעבר הירדן המזרחי, אלא אך ורק בעבר הירדן המערבי אי שם באזור הר צין או הר רמון.
קושיה נוספת על ‘קבר אהרון’ בעבר הירדן (מבנה עתיק יומין, עם שילוט מקומי בשפה הערבית), הם דברי חז”ל שהובאו בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב דברים פרשת וזאת הברכה דף סח עמוד א) שביארו שקברו של משה רבנו נעלם, כדי שלא יהיה לבית עבודה זרה: “ומפני מה לא נודע קבורתו של משה כדי שלא יהיו ישראל הולכין ומניחין שם בית המקדש ומזבחים ומקטרים שם. וכדי שלא יטמאו אומות העולם את קברו בפסיליהם ובתועבותיהם”, וכמו משה רבנו, שהיה חשש שקברו יהפך לבית ע”ז, כך גם היה חשש על קבר אהרן הכהן, וחז”ל בילקוט שמעוני (פרשת מסעי, פ’ לג לה) ביארו שהבטחתו של הקב”ה למשה רבנו שמערתו תעלם, היא כמו שמערת קברו של אהרן נעלמה, וכך ההבטחה: “וכשם שנתעלמה מערה של אהרן ולא נודעה, כך לא תוודע מערה שלך, שנאמר: ‘וְלֹא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָת֔וֹ'”.
אם כן מנין המסורת על מיקום ספיציפי לקברו של אהרן הכהן ליד פטרה בשעה שחז”ל מעידים ומבטיחים שקברו יעלם לעד ולעולמי עד?!
אכן, בלוח “דבר בעתו” היוצא לאור בבני ברק בעריכת הגאון רבי מרדכי גנוט, שהוא הלוח המקיף ביותר שיש בימינו, שיוצא מעל 40 שנים, ובו נחקרו מאות מנהגים ויארצייטים, צוטטו דברי חז”ל אלו, ונכתב בביקורתיות: “ואם כן תמוהה נהירת רבים להר הר ההר (ג’בל ארון) של ימינו…”. יצוין שיום פטירתו של אהרן הכהן הוא היחיד המצוין בפרוש בתורה, והוא אף מופיע בשולחן ערוך, אולם אחד מרבותינו הראשונים: הרלב”ג, סבר שיום פטירתו בר”ח שבט, ולא אב. ולכן ראוי ללמוד את תורתו של אהרן הכהן הן בר”ח שבט והן בר”ח אב.
לפנינו תיעוד מרהיב מהר צין שמורת הר ההר לשם עלו יהודים להתפלל מתוך אמונה שקבר אהרן נעלם אי שם במעמקיו.
הר צין שוכן בסמיכות לנחל צין, סמוך לכביש מעלה עקרבים המפורסם. ההר בולט מעל פני השטח ונראה בולט בנופו הייחודי: צלעותיו משופעות ופסגתו כשולחן שטוח, מה שמבאר לנו מדוע רבים מאמינים שהוא “הר ההר” עליו פרשו חז”ל: “הר על גבי הר כתפוח קטן על גבי תפוח גדול”.
בקום המדינה פעלה “ועדה למתן שמות עבריים לנגב” בהוראותיו הישירות של ראש הממשלה דוד בן גוריון. בתור איש תנ”ך, הורה לאנשי הוועדה, להחזיר את השמות היהודים לערים, הרים נחלים ומעיינות בארץ ישראל, לאותם שמות שהשתמשו בהם אבותינו.
ולכן ועדת השמות קבעה את שמו של ההר בשם “הר ההר”, במקום שמו הערבי “ג’בּל מצ’רה”, כיון שאנשי הוועידה סברו שאכן קברו של אהרן נמצא במקום. רק שנים אח”כ, החליטה ועדת השמות הממשלתית כי המקום ייקרא הר צין.
במקביל רבים עלו אמש להר רמון בנגב להתפלל לישועת הכלל והפרט מתוך אמונה ששם נעלם קברו של אהרן.
הר רמון (ראס רמאן), בהר הנגב נמצא בגובה 1,037 מטר מעל פני הים, שהיא הגבוהה בפסגות הר הנגב. מפסגת ההר תצפית אל כל פסגות מערב הנגב, למכתש רמון ופעמים שניתן להשקיף לעבר הירדן המזרחי.
עם מי האמת והצדק?! נראה שלעתיד יתגלה לבוא ויהי רצום שנזכה את אהרן הכהן קם בתחיית המתים מאחד מהאתרים הללו.