האם יש חזקה למיקום הסוכה בחצר המשותפת?
שאלה
בעל דירה בבניין משותף נהג במשך שנים לבנות את סוכתו במיקום נוח ומוצל בחצר המשותפת.
בשלב מסוים ונוכח המשפחה שגדלה, ביקש בעל דירה נוסף בבניין לבנות גם הוא סוכה בחצר המשותפת ולצורך זאת נדרש היה להזיז במעט את מיקום הסוכה הראשונה שנבנתה במשך שנים באזור מסוים בחצר.
בעל הסוכה הראשונה התנגד לשינוי במיקום סוכתו, בטענה כי המיקום החדש חשוף יותר לשמש ואין בו את הנוחות שהוא היה רגיל בה במשך שנים ועל כן הוא נסמך על חזקה של יותר מג’ שנים לבניית הסוכה במיקום הקבוע ואין לכפות עליו לשנות את מיקום הסוכה.
מנגד טען בעל הדירה המבקש גם הוא לבנות סוכה בחצר, כי לא ניתן לקנות חזקה בלעדית לעשיית שימוש בחצר המשותפת שכן החצר שייכת לכל בעלי הדירות וממילא שכל בעל דירה רשאי לעשות בחצר שימוש ובפרט שבעלי הדירות לא מחלו או נתנו למי מהשכנים זכות בלעדית לבניית הסוכה בחצר.
הדין עם מי?
תשובה
נפסק להלכה בשולחן ערוך (חו”מ סימן קנג סעיף יז) כי הנחה או חיבור של קורות עץ לכותל חברו לצורך בניית סוכת צל [בניין ארעי לצל שלא נבנה לצורך קיום מצוות סוכה] איננה מקנה באופן מידי חזקת שימוש בכותל חברו [או בקרקע], אלא נדרשת תקופת זמן של עשיית שימוש לכל הפחות במשך שלושים ימים, שלאחריה בעל קורות העץ יכול לטעון כי הוא קנה חזקת שימוש בכותל.
הנימוק לכך הוא כי בניית סוכה לצל נעשית בדרך כלל באופן ארעי ולתקופת זמן קצרה וממילא בעל הכותל [או בעל הקרקע] לא מצא לנכון למחות על שימוש ארעי לתקופה קצרה.
כמו כן, עשיית שימוש בכותל חברו לצורך הנחת קורות לבניית סוכת מצווה ללא קבלת רשות [ומבלי להידרש לסוגיית גזילת קרקע וכשרות הסוכה] איננה מקנה זכות חזקה לעשיית שימוש בכותל חברו לבניית סוכה שכן שימוש ארעי במשך שבעת ימי חג הסוכות איננו יוצר חזקה ואיננו מקנה זכות לעשות שימוש בכותל חברו, אך אם הסוכה נותרה בנויה גם לאחר ימי חג הסוכות אזי ניתן לטעון כי בעל הסוכה קנה זכות שימוש נוכח שתיקת בעל הכותל.
וז”ל השולחן ערוך: “היתה הקורה סוכת עראי, כל ל’ יום לא החזיק בה סתם, שהרי ראובן אומר: לא מחלתי והנחתיך אלא מפני שהוא עראי. לאחר ל’ יום, החזיק, שאין זה עראי. ואם סוכת החג היא, כל שבעת ימי החג לא החזיק, לאחר שבעה, החזיק. ואם חיבר ראש הקורה בכותל בטיט, מיד החזיק, והוא שיביא ראיה שראובן סייע עמו, או ראה ולא מיחה.”
מדברי השולחן ערוך עולה כי באופן עקרוני עשיית שימוש ארעי במקרקעי חברו [או בכותל חברו] כגון באופן של בניית סוכת מצווה לשבעת ימי החג, איננה מקנה חזקה לעשיית שימוש במקרקעי חברו [או בכותל חברו] וזאת משום שעשיית שימוש ארעי איננה מחייבת מחאה מצד בעל הקרקע ואין לראות בשתיקתו הזמנית של בעל הקרקע ראיה כי הוא וויתר או היקנה לחברו זכות כלשהי בקרקע [או בכותל].
לאור דברי השולחן ערוך כתב הפתחי חושן (חלק ו פרק טו הערה מז) כי בעלי דירות בבניין משותף, רשאים למנוע מבעל דירה לבנות את סוכתו במיקום שהוא היה רגיל בו בחצר שכן בעל הדירה לא קנה זכות וחזקה מכוח השימוש הארעי בבניית הסוכה וזאת אף אם השימוש נעשה מידי שנה בחג הסוכות.
לעומת זאת אם בעל דירה עשה שימוש של קבע ברכוש המשותף כגון במקרה שבעל הדירה התקין קורות וחיברם לקיר הבניין וכדו’ אזי ניתן לטעון כי בעל הקורות קנה חזקת שימוש בחצר המשותפת לצורך בניית סוכה [אך לא בהכרח לשימושים אחרים].
וז”ל פתחי החושן: “וע”כ נראה דה”ה מי שהחזיק להוציא זיזים לשם סוכה ע”ג חצר חבירו או ע”ג חצר השותפין, יכולים בני החצר לעכב עליו לכשירצו, אא”כ עשה בנין קבוע או זיזים קבועים ולא מיחו בידו מלהוציאם מיד לאחר החג, הרי החזיק באותם זיזים לשם סוכה עכ”פ, ושוב אינם יכולים למחות בידו. אבל תשמיש קבוע נראה שאינו יכול לעשות על אותם זיזים…”
לסיכום
בניית סוכה מידי שנה במיקום מסוים בחצר המשותפת איננה מקנה לכשעצמה זכות שימוש מוחלטת בחצר וממילא שאם בעלי דירות נוספים מבקשים גם הם לבנות סוכה בחצר, הרי שעומדת להם הזכות לעשות שימוש בחצר שהם שותפים בה.
ככל שבונה הסוכה הראשון עשה שימוש של קבע ברכוש המשותף כגון במקרה שבונה הסוכה התקין קורות לקיר הבניין וכדו’ אזי ניתן לטעון כי יש בכך כדי לקנות זכות שימוש לבניית הסוכה במיקום הקורות [אך אין בהכרח בהתקנת הקורות כדי לקנות זכות שימוש נוספת שאיננה בניית סוכה כגון זכות לבניית מרפסת, תוספת חדר וכדומה ויל”ע].
הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם כל הוראת הלכה למעשה אשר עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות הפרטניות של כל מקרה לגופו.
Post Comment