גדעון סער לוחמני: “להוציא את איראן מ״אזור הנוחות״ שלה”

גדעון סער לוחמני: “להוציא את איראן מ״אזור הנוחות״ שלה”

ב-8 באוקטובר כתבתי: ״אתמול היה היום הראשון של מלחמת איראן בישראל״. נדמה לי שהיום זה נהיר לכל. כתבתי אז גם שמתקפת הפתע של חמאס היתה רק המהלך הראשון במערכה שמטרתה השמדת ישראל.
‏כל מי שמזהיר היום מסכנת מלחמה אזורית מתעלם מהעובדה שכבר מתקיימת מלחמה כזאת!
‏בכל החזיתות – היוזמה ההתקפית היתה של אויבינו (חמאס, חיזבאללה, החותים). וישראל – הגיבה.
‏לכן, השאלה אינה אם תהיה מלחמה אזורית אלא – באיזה אופן היא תמשיך להתנהל?
‏די ברור שאויבינו מעוניינים במלחמת התשה ארוכה נגדנו בכמה חזיתות. בהקזת דם קבועה של ישראל – צבאית, מדינית, כלכלית וחברתית לאורך זמן. בסופה הם מאמינים שיוכלו להנחית על ישראל את המהלומה המכרעת.
‏אויבינו, רובם ככולם, יכולים להכיל מלחמת התשה כזאת.
‏מי שעומדת בראש הציר – איראן – לא נשרטה בכלל עדיין מהמלחמה! מה הנזק שספגה איראן עד כה מהמלחמה הכבדה שהיא מנהלת, בעיקר באמצעות שלוחיה, נגד ישראל? שואף לאפס.
‏המסקנה הבלתי נמנעת היא שישראל חייבת לשנות את המשוואה הבסיסית של המלחמה.
‏איראן, שקוראת בגלוי (ופועלת) להשמדת ישראל ושמובילה ומממנת ציר של מדינות טרור שנלחם בישראל מזה 10 חודשים, חייבת לשלם מחירים כבדים כדי להניא אותה מהמשך המסלול האסטרטגי בו בחרה.
‏כעת איראן מודיעה בפומבי שהיא עומדת לתקוף את ישראל באופן ישיר וגם בשותפות עם שלוחיה. זאת, בתגובה לסיכול מנהיג חמאס, שישראל לא לקחה עליו אחריות.
‏ישראל חייבת לשאול את עצמה כעת:
‏1. האם היא חייבת להמתין לביצוע המתקפה עליה? (יתרונות מול חסרונות).
‏גם אם יוחלט שלא להקדים ולתקוף – מומלץ לפחות לתקוף במקביל לביצוע ההתקפה עלינו. לא נראה שיש טעם להמתין לבחינת תוצאותיה ולהזמין לחץ בינלאומי עלינו לצמצום התקפתנו שלנו.
‏2. איזו תקיפה תכאיב לאיראנים?
‏אין כל טעם בתקיפה ״בוטיקית״ המעבירה ״מסר״. זמן האיתותים חלף.
‏ללא ספק פגיעה בכלכלה האיראנית (יעדים משמעותיים לכלכלה האירנית) המבוססת על הנפט שלה – היא פגיעה כואבת. וצריך לזכור: הכלכלה האיראנית מכלכלת ומממנת את כל השלוחות הטרוריסטיות – מתימן, דרך עזה, המיליציות השיעיות בסוריה ובעירק ועד לבנון.
‏לא ארצה לפרט מהם היעדים האסטרטגיים שתקיפתם תהיה משמעותית. זו צריכה להיות תקיפה שגורעת מהם יכולות ונכסים משמעותיים ומבהירה את נחיתותה האסטרטגית בהקשרים מסוימים.
‏במלים אחרות: צריך להוציא את איראן מ״אזור הנוחות״ שלה. אין סיבה לעשות זאת רק לאחר סבבים נוספים שיגיעו במלחמה זו. יש סיבות טובות להטיל ספק בתפיסה שהזמן עובר לטובתנו.
‏הדבר הגרוע ביותר הוא לאותת מראש שישראל ״תכיל״ את מתקפת האויב, אם זו לא תחרוג מפרמטרים מסוימים.
‏במשך שנים האויב (חיזבאללה, למשל) קבע משוואות שלמעשה הכפיפו את ישראל לפעול בתוך תוואי שלא תאם את האינטרסים שלה.
‏המשפט ״ישראל ערוכה לכל תרחיש״ משמעותו בדרך כלל היא: האויב ינסה לעצב את המציאות ואנו נגיב לפעולתו. הגיעה העת לקבל החלטות אסטרטגיות לעיצוב פני המערכה.
‏בסיכולים (שעליהם ישראל לקחה אחריות) הוכיחה ישראל עוז החלטה ופעולה.
‏עוז החלטה נדרש גם במעבר מהחלטות טקטיות להחלטות אסטרטגיות.
‏ונצח ישראל לא ישקר!