הקבלה המעשית שהצילה את “המלאך” מרצח בביקורו בעיר עזה
“המלאך” הוא מכונה אצל תלמידיו הרבים בהערצה. חכם דוד מלול כיהן כרב העיר ירוחם, ולפנים בעיר ‘חנפירה’ במרוקו. כשישב על כסא המרא דאתרא בירוחם, בימים שהעזתים חיו תחת שלטון ישראלי, ואזרחי ישראל הגיעו לערוך קניות בעיר עזה המוזלת, אירע שהגיע לעזה, ובכתבה זו נעסוק בזיכרונות מאותם ביקורים.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
כפי שחשפנו הבבא סאלי והאדמו”ר מקרעטשניף ביקרו בעיר עזה, וכעת נחשוף על ביקורו של הצדיק המלאך רבי דוד מלול מרא דאתרא של ירוחם.
מתוקף כהונתו כרב עיר, החזיק רבי דוד נהג צמוד, וזה לקחו לקניות בעיקר בערבי שבתות, ולו כדי שיזכה לקיים בגופו את מאמרם ז”ל: “רב ספרא מחריך רישא, רבא מלח שיבוטא”, (קידושין, מ”א, ע”א).
בשנות “שלום” נהגו לקחו לעיר החוף עזה, שם חכם דוד הקפיד לרכוש דגים טריים, לענג את שולחן השבת.
סיפור מבהיל אירע באחת הפעמים (שלאחריה חכם דוד הפסיק לנסוע לעזה). הרב נכנס לחנות כל שהיא, ושאל את המוכר על מוצר כמה עולה. ענה לו המוכר בזעף: “פה לא מוכרים דברים. תסתלק מפה. פה עושים דברים לא טוב ליהודים”. המוכר העזתי המשיך ואמר בנימה שונה: “אם לא היית נראה צדיק הייתי הורג אותך. אני מבקש ממך יפה אל תתקרב לפה”.
נכדו הרב דוד אלעזר בשיחה עם כותב השורות, סבור וכך גם בני משפחתו שסבו ניצל באירוע הזה בזכות ידענותו בשמות המלאכים והקבלה המעשית.
“סבא המלאך רבי דוד למד מאביו המלאך רבי יוסף קבלה מעשית והשבעת מלאכים. אביו המלאך רבי יוסף במרוקו כבר מגיל צעיר עסק בקבלה מעשית, בהשבעות מלאכים ובצירופי שמות קדושים, ועל ידי כך ביטל גזרות ומגפות במרוקו והסביבה”.
כאמור, רבי דוד התגורר בירוחם, ואביו רבי יוסף בנתיבות. לאחר שהמלאך רבי יוסף נפטר, רבי יהודה אזולאי מנהל בית ספר בנתיבות סיפר שחלם חלום בו המלאך התגלה אליו כשכולו לבוש לבן רוכב על סוס לבן גבוה, ואמר לו: “כשם שהגנתי על העיר שהייתי חי כך אני מגן על העיר לאחר מותי ולך לספר את זה לכל העיר”. רבי יהודה אזולאי סיפר את הסיפור הזה בכל בתי הכנסת בנתיבות.
הבבא סאלי זי”ע שהיה בקשרים הדוקים עם המלאך רבי יוסף זיע”א, הגיע לנתיבות רק אחרי פטירתו, כשהוא הסביר ונימק: “כל עוד המלאך רבי יוסף חי בנתיבות אני לא מגיע לשם”. מפאת כבודו כמובן.
המלאך רבי דוד מלול חיבר למעלה מעשרים ספרים בכל מקצועות התורה, והתסלק לעולמו בי”ב בשבט תשע”ב. בצעירותו למד ב’מראכש’ אצל חכם דוד סויסה וחכם יעקב דהאן, ולאחר מכן למד תורה ב’מכנאס’ אצל חכם רפאל ברוך טולידאנו. לאחר נישואיו עם בתו של חכם מאיר קדוש התגורר ב’דמנאת’, וכבר בגיל צעיר מונה לכהן כרב ב’חניפרה’. רבי דוד עלה לארץ ישראל בשנת תשט”ו, התגורר במעברת ‘הר טוב’, ושימש כרב לעולים החדשים.
בשנת תשי”ח הגיע לירוחם וראה מדבר ושממה תורנית, רבי דוד אזר חושים, והחל לבנות את חיי הדת במושבה. נטמן בחלקה המרכזית באהל רבני המשפחה בנתיבות סמוך לאביו המלאך רבי יוסף מלול.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
אביו רבי יוסף עלה לארץ ישראל עוד לפני הקמת המדינה, בחודש אדר תש”ח, והתיישב בנתיבות שם שקד על תלמודו ולא נענה להפצרות הרבות לקחת משרת דיינות. זכה ובניו המשיכו בדרכו בניו היו הרב דוד מלול, רבה של ירוחם והרב מנשה מלול, רבה של אור עקיבא. לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]
Post Comment