Loading Now

כשהדרוזים החריבו את לבנון ברוב זעמם – יהודי פולין התגייסו לעזרת ה… לבנונים

כשהדרוזים החריבו את לבנון ברוב זעמם – יהודי פולין התגייסו לעזרת ה… לבנונים

“כזאבי ערב יצאו הדרוזים ממעונותיהם, ובחמה שפוכה התנפלו על… שכניהם [בלבנון] להרוג ולאבד כל אשר למו, ישלחו באש עריהם וכפריהם, יעבירו בשלח יושביהם יבוזו…. וכבר ערו עד היסוד את העיר… וכמאה ושישים כפרים שרפו והחריבו”, (טלגרף מיום 7 ליולי שנת תר”כ – 1860).
• • •
זהו סיפור היסטורי מטורף, שכולל סוף עוד יותר מטורף, על מיעוט דרוזי שיצא למלחמה כנגד הרוב הנוצרי הלבנוני, שהובס וקיבל עזרה וסיוע מאת – לא תאמינו – העם היהודי(!)
זהו סיפור מרתק על משחק של מעצמות גדולות ברקע מיעוטים במזרח התיכון הקטן שמעסיק את מעצמות אירופה שנים רבות עוד לפני עידן פוטין וביידן.
זהו סיפור אקטואלי מִתמיד על הקשר של הדרוזים ליהודים, ושל כולם ללבנון. השחקנים התחלפו, אבל הרעיון לא התחלף… כל הפרטים להלן.
היסטוריונים מכנים אותו ‘מרד הר הלבנון’, או ‘מלחמת האזרחים בסוריה של 1860’.
בשלהי התקופה העותמנית במזרח התיכון, התרחש סכסוך אזרחי בהר הלבנון בו נלחמו ביניהם דרוזים ונוצרים. הדרוזים יצאו וידם על העליונה, והסכסוך התגלגל לחלקים אחרים בסוריה העות’מאנית, ובמיוחד לדמשק.
הסכסוך הביא להתערבות של מעצמות אירופה.
הכל החל כשאיכרים נוצרים מרונים (שכיום צאצאיהם מתנגדים לחיזבאללה), שישבו בהר הלבנון החלו לדרוש שוויון זכויות לאיכרים, ויצאו למרד ובראשם עמד טאניוס שאהין.
המרונים הצליחו בתחילה לכבוש חלקים נכבדים בלבנון, אך כאשר הגיעו לאזור הדרוזים, החלו המרונים לנחול כישלון.
אם בתחילה גורשו הדרוזים ובתיהם נשרפו, אלו האחרונים, אשר להם מסורת לחימה צבאית מפוארת, החלו לטבוח בזה אחר זה בתושבי הכפרים הנוצרים המרונים.
כאשר החל המרד להתפשט לדרום הר-הלבנון ולסוריה השכנה, התערבו חמש המעצמות (רוסיה, פרוסיה, אוסטריה, צרפת ובריטניה) בנעשה בהר הלבנון, וחתמו על הסכם לשלוח חילות לשֵׁם הרגעת הרוחות (בפועל הגיע לשם רק חיל צרפת).
עם שוך המרד בשנת 1861, נקבע הסדר שלטוני חדש בהר הלבנון שנכפה על המעצמה העות’מאנית הגוססת על ידי מעצמות אירופה.
ההסדר החדש הוציא את הדרוזים (שנצחו בפועל), כמפסידים מבחינה פוליטית.
• • •
סיר משה מוטיפיורי האנגלי ועמיתו עורך הדין אדולף כרמיה הצרפתי יצאו להגנת הנוצרים, כנראה מתוך תקוה להפחית את האיבה והאנטישמיות באותה העת באירופה [וקיבלו סטירת לחי שמונים שנים לאחר מכן בשואה].
עיתון ‘הכרמל’ בחודש אב תר”כ (1860) כתב על המאורע, וממכלול הנתונים והמקורות אנו למדים, שהצבא הדרוזי אשר מנה 12,000 חיילים בלבד, הביס 50 אלף חיילים נוצרים בהר הלבנון(!)
סביר להניח שיהודי אירופה נהגו ברחמים עם הנוצרים המרונים, בגלל הצלחתם עשרים שנים קודם לכן להציל את יהודי דמשק מעלילת דם נוצרית.
למרות ההלכה “עניי עירך קודמים”, נחלץ העולם היהודי לאסוף תרומות; ובמגבית היו מעורבים גדולי ישראל כרשכבה”ג רי”א ספקטור ועוד.
מכתב מיוחד פורסם באותה העת, עליו חתמו מונטיפיורי וכרמיה שמתחיל במשפט הבא: “אחי בני בריתי היקרים!”.
המכתב ממשיך בפרגון על מדינת צרפת הנוצרית שמכניסה יהודים לתחומה, ואשר היא מלמדת את היהודים את “תורת הנימוסים” [עלילת דרייפוס התרחשה עשרות שנים לאחר מכן].
המשך המכתב: “ועתה הנוצרים בארץ הקדם [מזרח התיכון/ישראל] נרדפים על צואריהם, בכל הר הלבנון נתונים לחרב ומאכולת אש לביזה ולמשיסה הם נשיהם עולליהם וזקניהם. נהרי נחלי דם פרצו, והעוני והרעב יניפו שבט”.
בהמשך המכתב מובאת קריאה עם המשפט הבלתי ייאמן הבא: “אחינו הנוצרים” – “אחי ועמי יושבי ארץ צרפת! הבה, נבואה נא ראשונה לעזרת אחינו הנוצרים… הנענים והמרורים האלה הגוועים ברעב”.
אדולף כרמיה הצרפתי ומשה מונטפיורי האנגלי חתמו על מכתב השנור שפורסם מעל גבי עיתון ה”טיימס”.
• • •
בימים אלה, כאשר המזרח התיכון סוער, והמעצמות האירופאיות מתערבות, כדאי להיזכר שההיסטוריה חוזרת על עצמה בשמות ופרצופים שונים.
וכעת לפינת הקרדיטים, ולמה שמסתתר בין השורות: איך נולדה כתבה זו?
ובכן: במוצאי שבת עת התעדכנתי בחדשות הקשות ממַגְ’דַל שַׁמְס, העליתי סטטוס תחת הכותרת “כולנו עם אחינו הדרוזים להם אתנו ברית דמים”. לאחר מכן העליתי תיעוד של מתקן קולר שתיה שתרמו משפחות חרדיות מקבר יתרו שהוא המקום הקדוש ביותר לעדה הדרוזית (ולנו היהודים קדוש “כמו כל קברי הצדיקים” ע”פ הגר”ח קנייבסקי). כתגובה, הוצפתי במאות תגובות מהצופים שתהו, כיצד אני מכנה את הדרוזים כ”אחינו”?! כתגובה העליתי סטטוס עם תיעוד דברי הרב הראשי הגר”ד לאו שבניחום אבלים אצל הורי חייל דרוזי התבטא ואמר “אחים אנחנו”.
כמו כן, העליתי תיעוד של האדמו”ר בבא ברוך אבוחצירא, מנחם את השייח’ מוואפק טריף המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל (שפורסם אצל העיתונאי אבי רבינא). לאחר מכן אתגרתי את הצופים, בשאלה אימתי התבטא הגאון רבי שמעון סופר בעל ה”מכתב סופר” שערך את שו”ת חת”ס על יור”ד: “אחינו הנוצרים”?! הצופים לא ידעו התשובה, אולם צופה יקר בשם ישראל ו. שלח לי הודעה עם מקור חדש בסוגיה זו של “אחינו”, וכך דבריו:
“בחיפוש קצר באוצר החכמה אחר צמד המילים “אחינו הנוצרים”, נמצא סיפור היסטורי מרתק במיוחד שפורסם בערש”ק פנחס (!!!!) תש”ס על “אחינו הנוצרים” ועל תפקידם של… הדרוזים במזרח התיכון המדמם. מדהים, מרתק ואקטואלי מתמיד. חן חן לך על החידוד האינטלקטואלי התמידי”. את הסיפור אליו התכון העוקב, אתם גולשי ‘כיכר השבת’ כבר יודעים, ונשארנו עם נקודה היסטורית מרתקת כדלהלן:
כיום הרב דוד לאו התבטא על הדרוזים “אחינו” בשל ברית דמים בין העם היהודי לעדה הדרוזית כנגד החיזבאללה. לפני פחות מ-164 שנים רבנים יהודים חתמו על מכתב שהגדיר את הנוצרים המרונים מלבנון כ”אחינו” בשל המלחמה של העדה הדרוזית כנגדם.
פלאי פלאות ההיסטוריה!
רגע: מתי הגר”ש סופר הגדיר נוצרים כ”אחינו”?!
את זה נשאיר לכתבות (ולסטטוסים) הבאים… לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: [email protected]

Read More

Post Comment