אנשי הצללים | אלו השליחים החשאיים לעסקאות לשחרור חטופים

מבוקר השבעה באוקטובר נמצאת מדינת ישראל ברכבת הרים רגשית. 251 אזרחים וחיילים נחטפו לעזה ע”י ארגוני הטרור שפלשו לשטח הארץ, ומאז אזרחי ישראל נעים ונדים כספינה בלב ים. כאשר בכל יום ובכל שעה מתחלפות התחושות מתקווה לייאוש ומציפייה דרוכה לאכזבה גדולה.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
פרסומים בעיתונות על “חלון זמנים”, “יציאת משלחות”, “התקדמות”, “שעות קריטיות”, ועוד כהנה – מקפיצות את סף הרגשות במדינה, ובפרט אצל משפחות השבויים והנעדרים החיים ונושמים את הקושי שעה שעה. רק ביום ראשון האחרון, ולאחר הפסקה של זמן מה במשא ומתן, ראש הממשלה בנימין נתניהו קיים דיון בנושא החטופים יחד עם צוות המשא ומתן ובכירי מערכת הביטחון. בסיום הדיון, שבלשכתו של ראש הממשלה הגדירו כ”מעמיק”, הנחה נתניהו על הוצאת משלחת מו”מ בסוף השבוע לדוחא בקטאר, משלחת שבנתיים התעכבה מעט.
עד היום, נערכה עסקת אחת בין ישראל לארגון הטרור חמאס. בין ה-24 ל-30 לנובמבר התבצעה עסקת חטופים לאורך כשבוע, בסך הכל במסגרת העסקה שוחררו מידי חמאס 80 ישראליים. בנוסף, שוחררו 5 ישראליים (ארבע ישראליות בימים שקדמו לעסקה וישראלי בעל אזרחות רוסית) ו-24 עובדים זרים, שלא במסגרת העסקה. כיום, לאחר העסקאות ומבצעי החילוץ השונים, נמצאים בשבי החמאס בעזה – 116 חטופים.
סוגיית השבויים והנעדרים הינה סוגיה מורכבת ורגישה המלווה את החברה הישראלית עשורים רבים ומהווה מוקד לדיון ציבורי ער, ביתר שאת בעת הנוכחית שבה אזרחי ישראל מוחזקים כבני ערובה בידי ארגון הטרור חמאס ושאר הארגונים ברצועה. השבת החטופים שהובלו לעומק רצועת עזה במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר, מוגדרת כאחד משלושת יעדי המלחמה המרכזיים, כפי שהבהיר רוה”מ נתניהו בהצהרה שמסר לתקשורת: “מתחילת המלחמה אני קבעתי שלושה יעדים – חיסול החמאס, החזרת כל חטופינו ולהבטיח שעזה לעולם לא תחזור להיות איום על ישראל”. במהלך השנים פעלה המדינה בדרכים שונות לאיתור נעדריה ושבוייה בהם גם שבויי צה”ל. צוות איתור הנעדרים הראשון הוקם במהלך מלחמת יום הכיפורים לאיתור צוותי אוויר נעדרים שמטוסם הופל. כיום פועל ענף אית”ן (איתור נעדרים) במערך הנפגעים בתוך אגף כוח האדם בצה”ל.
במהלך מלחמת לבנון הראשונה נשבו חיילים ואזרחים ועלה הצורך לפעול למנות גוף שירכז את הפעילות לשחרורם. ממשלת ישראל מינתה במהלך השנים פוליטיקאים ועורכי דין, חלקם יוצאי ארגונים ביטחוניים לעמוד בראש צוות שיפעל ליצירת בריתות וקשרים בינלאומיים בכדי להוביל משא ומתן לשחרור שבויי המלחמה.
תפקיד מתאם השבויים והנעדרים כולל בין השאר איסוף מידע, ניהול קשרים במישור הבין-לאומי לצורך השגת הסדרים להשבת השבויים והנעדרים וקיום קשר קבוע עם משפחותיהם, המצויות בתקופה קשה ביותר של משבר מתמשך.
השליחים
גל הירש, מתאם השבויים והנעדרים: כבר למחרת מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר הודיע ראש הממשלה על מינויו של תא”ל גל הירש לתפקיד “הממונה על הטיפול בסוגיית החטופים והנעדרים”, וזאת לפני שנבחנה האפשרות למנותו. בראשית המלחמה היה הירש פעיל באופן בולט. ב-20 באוקטובר, לאחר שהצטלם עם שתי החטופות יהודית ונטלי רענן שהשתחררו, ספג הירש ביקורת רבה. לאחר מספר תקריות בעלות פרופיל ציבורי גבוה, הירש הנמיך פרופיל וכיום כמעט ולא מתפרסמים בתקשורת דיווחים אודות אופי פעילותו של הירש.
ראשי זרועות הביטחון: ראש השב”כ רונן בר וראש המוסד דדי ברנע, בגיבוי מחלקות השבויים והנעדרים בשב”כ ובמוסד. כאשר ברוב המקרים יהיה זה ראש המוסד שיצא לשיחות, לצד עבודה משותפת עם ראש השב”כ.
האלוף במיל’ ניצן אלון: מייצג את צה”ל בשיחות, ומפקד על המאמץ המודיעיני של תחום השבויים והנעדרים, באמצעות מחלקת שבויים ונעדרים באמ”ן. על פי גורם המעורה בשיחות, העבודה בין הגופים מתבצעת ברוח טובה, כאשר חלוקת העבודה מתבצעת כך: המוסד מנהל את המשא־ומתן דרך קטאר, והשב”כ דרך מצרים. זאת בשל הקשרים הטובים שיש לכל אחד מהגופים עם המדינות הללו. הרמטכ”ל אחראי על הרמה האופרטיבית הצבאית, ומי שמופקד על הנושא המודיעיני (איתור החטופים בעזה וניסיונות החילוץ) הוא האלוף במילואים ניצן אלון.
בנוסף, בהקשר לקטארים, אחד הגופים שמסייע במיוחד הוא ה־CIA האמריקאי, שתורם מהיכולות והקשרים שלו. ראש ה-CIA ויליאם ברנס, משמש כצלע המחברת בין ישראל למדינות ערב, ומשתתף בפגישות רבות באירופה או בקטאר ובמצרים. בראש הצוות האמריקני לשיחות עומד דסטין סטיוארט סגן השליח האמריקני הנשיאותי המיוחד לעניין חטופים ונעדרים במחלקת המדינה האמריקנית.
מטעם ראש הממשלה, המשתתפים בשיחות הם רון דרמר, מקורבו והשר לעניינים אסטרטגיים, וראש המל”ל צחי הנגבי. בראשית המלחמה, מינה שר החוץ דאז אלי כהן, את אלון רוט-שניר (שגריר ישראל בניו זילנד ולשעבר בנורבגיה) על סוגיית החטופים במשרד החוץ. במסגרת תפקידו פעל רוט-שניר לצד מתאמת השבויים והנעדרים במשרד החוץ, שולי דוידוביץ’. כאשר הם פועלים כנציגי משרד החוץ בצוות שהוקם בראשות גל הירש, לתיאום העבודה המדינית והדיפלומטית עם הצוות ועם הגורמים הבינלאומיים המגיעים לארץ לשם כך.
גבולות המנדט
כמעט בכל העסקאות מול ארגוני הטרור הפלסטיניים שוחררו חיילים ישראלים בודדים תמורת עשרות, מאות ואף אלפי אסירים ביטחוניים. התנהלות זו עמדה במוקד דיון וביקורת ציבורית ובעקבותיהם הוקמה ועדת שמגר ב2008, שנועדה לגבש עקרונות ברורים לניהול מו”מ מול ארגוני הטרור.
דו”ח הוועדה, שרוב מסקנותיו נותרו חסויות, המליץ להקשיח את העמדות מול ארגוני הטרור ולא לאפשר שחרור המוני של אסירים. עם זאת, בדו”ח של מבקר המדינה בינואר 2023, קבע המבקר כי מסקנות הדו”ח כלל לא אומצו ע”י המדינה, והחלטותיו לא הוטמעו בהתנהלות הממשלה.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
המנדט של המשלחות מוגדר באופן כללי, ואינו מהודק. אך בתדרוכים בעיתונות לאורך כל תקופת המשא המתן, נשמעת התלונה מצד צוות המו”מ על כך שהמנדט שלהם מוגבל, והם דורשים להרחיבו.Read More