זה רק נראה חלום: הצצה נדירה לחיי היום-יום האמיתיים של החרדים בארצות-הברית

“ארץ ישראל נקנת בייסורים”, הסביר לי המוכר בחנות היינות הממוקמת סמוך לעיר החרדית לייקווד, “אבל לא רבים יודעים את כל כל המימרא שמובאת בשם רשב”י בפרשת דברים: ‘שלש מתנות טובות נתן הקב”ה לישראל וכולן לא נתנן אלא ע”י ייסורים, ואלו הן תורה וארץ ישראל ועולם הבא'”.
במחיר של דירה בארץ – אפשר לקנות בית ענק בלייקווד; אז למה לגור בישראל? | הפרק הראשון
“אתה יכול לעשות כתבות על כתבות על החיים באמריקה, על החיים בארץ, על תורה וגדולה. על מה שתרצה”, הוא המשיך בדבריו, “הסיבה שבחורים מאמריקה באים לארץ זה בשביל ללמוד קצת מתוך דחק. גם אי אפשר לבוא בטענה על מי שגר כאן למה הוא לא עולה לארץ כי זה כנראה יפגע בו בשלום בית וחינוך הילדים. אבל אל תחשוב שכאן הוא יושב רגל על רגל. אם הוא רוצה לקנות תורה ועולם הבא גם הוא יצטרך לעבור ייסורים.
“בשיעור דף היומי עם כוס קפה אולי לומדים תורה אבל לא קונים אותה, זה לא קניין. בעולם הזה כל אחד סובל, אבל אתה תחליט ממה אתה סובל. אתן לך דוגמה, אדם שסובל מהשמנה, סובל מבעיות בריאותיות, סובל מרגשות אשמה על דברים לא בריאים, הוא יכול להחליט לסבול מלהתאפק עכשיו ולא לאכול, מללכת לחדר כושר. כשצריך תמיד לראות את הסוף, לא סתם כתוב על עולם הבא כי זה יהיה הסוף”.
המוכר שהיה יהודי בעל צורה, איש שמח וטוב לב וגם תלמיד חכם לא קטן, סירב שאני יזכיר אותו או את שם חנותו, אבל היה חשוב לו שאדגיש שיהודים יראי שמים שגרים בארה”ב היו מאוד רוצים לעלות לארץ ‘ארץ אשר עיני השם אלוקיך בה’. “אבל זה לא בבחירה שלהם וכנראה לא נדרש מהם”, לדבריו “כל אחד והניסיון שהוא קיבל במקום שהוא קיבל”.
>> למגזין המלא – לחצו כאן
את הייסורים הגשמיים והרוחניים שאנחנו חווים כאן בארץ כולנו מכירים, אבל מה קורה בעיר התורה לייקווד. מה ההתמודדות והאתגרים העומדים בפני מי שגר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שקול התורה בה מהדהד בעוז?
יש לי בערך 100 דודים ובני דודים בארה”ב, בהם כל המשפחה מצד אבי. את חלקם הגדול אני מכיר היטב, כשהם באים ובאות ללמוד בישיבות וסמינרים בארץ, הם מגיעים בקביעות לבית הורי. עם אחד הדודים אף חלקתי חדר בילדותי כשהוא למד במיר ובחופשים היה מגיע להישאר אצל אחיו הגדול.
כך שקפצתי לבקר אצל בן הדוד שלי שמחה, הוא בן גילי והכרנו היטב כשהוא למד כאן בארץ. עכשיו, 20 שנה אחרי, לצורך הכתבה החלטתי לדבר עמו ולעשות את השוואות בין החיים בלייקווד החרדית לחיים כאן בארץ.
שמחה גר בבית לא קטן, באחד מפרברי לייקווד, יש לו כמה וכמה ילדים, אשתו עובדת במשרה חלקית והוא בעלים של מרכז ספורט ענק. אגב, כששאלתי אותו לגבי פתיחת מרכז דומה כאן בארץ אמר שהוא היה שמח להשקיע בארץ הקודש רק שזה לא כלכלי, “אצלנו, רוב הלקוחות שלי הם גויים המגיעים בשבת וביום א’ שהוא יום חופשי, בארץ אי אפשר לפתוח עסק ליהודים בשבת”.
אתה פתוח בשבת?!
“חס וחלילה, לי אין שום עסק בשבת קודש. יש לי שותף גוי שיש ימים ששייכים לו, הוא יכול לפתוח או לסגור ולכן על פי ההלכה אין בעיה. היתר מכירה. תלמד קצת משנה ברורה”. אוקי. אני רוצה להבין את מסלול החיים של חרדי שהתחתן כאן באמריקה. ניתן לדוגמה את יענקל’ה. למד בארץ, בא לכאן. היה בפרייזר של לייקווד (צריך להיות בישיבה תקופה מסוימת לפני שמתחילים שידוכים) והנה הוא התחתן. כמה זמן בכולל?
“בדרך כלל 5 שנים. כך נהיה. וזה 5 שנים כי הוא לא יכול לצאת לחפש עבודה עם 5 ילדים על הראש”.
באיזה גיל מתחתנים?
“הממוצע זה עשרים וארבע או עשרים וחמש, אחרי שהוא סיים ישיבה גדולה כאן בארה”ב הוא טס לשנה שנתיים בארץ ואז הוא חוזר לכאן, אז הבנים מתחילים שידוכים בגיל יחסית מאוחר. מה שאגב יוצר בעיה לבנות. לכן מנסים עכשיו שיטוסו לארץ בגיל צעיר יותר.
“אם הוא יצא לעבוד בגיל 38 במה הוא יעבוד? צריך להכניס מלא כסף בשביל להחזיק משפחה. אז כבר יותר כלכלי לא לעבוד”.
יותר כלכלי לא לעבוד?
“כן. יש המון המון עזרה של המדינה למי שלא מרוויח מספיק, קצבאות ילדים, עזרה בשכר דירה, במשכנתאות, באוכל. אני חושב שזה יותר טוב מבארץ ישראל”.
אוקי, עוד נחזור לזה. אבל בנתיים נמשיך. במה רוב האנשים עובדים?
“ואוו לא חסר, בשונה מאתכם שזו מדינה של גג 10 מיליון איש, אנחנו 400 מיליון איש. יש מלא הזדמנויות ואפשרויות. הרבה יותר קל מבארץ לפתוח עסק או למצוא מקומות עבודה.
“אפשר לעשות קורס שנה וללמוד ראיית חשבון. יש שמוכרים באמזון. או יכול ללמוד ניהול מערכות בריאות בהתחלה עובד שנה חינם ואז יכול להרוויח גם 10 לחודש. יש הרבה עובדים בבניין ואחזקה של מושבי זקנים. זה עסק ממשלתי ויש הרבה כסף בתחום. המדינה משלמת את זה ועושים מזה הרבה כסף”. במשך חמש שנים בכולל. אך הוא מסתדר?
“הורים שלו נותנים 1,000 דולר, והורים שלה נותנים 1,500 דולר. זה עדיין יותר זול מהדירה או מה שאתם לכאורה נותנים בארץ – מה שלא הגיוני בכלל. הוא מקבל מהכולל עוד 1,000 דולר, היא עובדת מרוויחה 50 אלף לשנה. (בארה”ב משום מה מדברים על רווח שנתי ולא רווח חודשי) אז היא מרוויחה בין 3,000 ל-5,000 דולר”.
רגע, כמה משלמים בכולל?
“בסביבות 1,000 דולר, אבל לא כולם מקבלים ובטח לא מיד. אני אישית לא קיבלתי מהכולל בליקווד צ’ק במשך כל ה-5 שנים שלמדתי. מה שמצחיק שבאותו שבוע שיצאתי לעבוד קיבלתי מכתב שנכנסתי לתוכנית של הכולל. כך שזה היה סימן משמים שעד עכשיו למדתי לשם שמים ועכשיו אני צריך לצאת לעבוד. אתה יודע שהתקציב השנתי של הישיבה הוא שבעים מליון דולר!”.
בוא נדבר על הוצאות…
“שכירות עולה 1,500, בדרך כלל שוכרים דירה בביסמנט של מישהו. זה עדיין יותר גדול ומרווח מהדירות ששוכרים בארץ. יש רכב או 2 שעולים יחסית זול. עולה אוכל ועולים ביטוחים ושכר לימוד. אבל שוב כמו שאמרתי לך, מי שלא מרויח מספיק המדינה מאוד עוזרת. כמובן שיש גם אוכל וכל מיני חשבונות. דווקא החשמל זול כאן ממש וגם דלק הרבה פחות יקר יחסית לארץ”.
נשמע אידיאלי. אפשר להיות כאן אברך ולחיות חיי תורה בכיף. למה לחשוב בכלל על ארץ ישראל?
“תראה, ההבדל היחיד בין כאן לארץ זה לחץ חברתי. מה שתעשה יהיה טוב. אתה לא משועבד ללמוד או לעבוד, פאות, ציצית בפנים או ציצית בחוץ. ולגבי ארץ ישראל, היה לי זכות ללמוד בארץ. אני לא חושב שיש איזה מחשבה שאני יעלה לארץ. זה חיים אחרים, מנטליות אחרת. רוב הסיכויים שהילדים שלי ירדו מהדרך אם אני יעשה את המעבר הזה, כמו שאם אתה תבוא לגור כאן, זה מה שיקרה לילדים שלך”.
מצד שני יש לחץ על גשמיות. איזו פאה האישה לובשת, איזה רכב ומותגים…
“זה תלוי מי האיש. תלוי במשפחה. לא הייתי אומר את זה כהכללה. זה גם תלוי איפה אתה גר, מי הקהילה שלך. ככל שאתה יותר קרוב לישיבה כך אתה כמובן פחות עסוק בהבלי העולם הבא”.
ומה איתך?
“אני משתדל. הנה יש לי טלפון כשר, משתדל לזכור מאין באתי ולאן אני הולך. מה העיקר בחיים”. כמו בן הדוד שמחה, יש לי עשרות בני דודים נוספים. חלקם הגדול (בעיקר הצעירים) עדיין אברכים אך מסקירה שעשיתי, המבוגרים יותר עובדים בתחומים שונים: מנהל אבטחת מידע ברשת, מזכיר בישיבה, מוכר ציוד לבתי אבות, פודיאטר (מטפל בכף רגל), 2 אחים בבתי חולים, שיפוצניק, מוכר מזרונים, מוכר ריהוט לחדרי שינה, מנהל סוכנות דואר. בסך הכל מגוון תעסוקות.
לא הכל מקסים ולא הכל קל כמו שזה נראה. היה קרוב משפחה אחר (חפץ בעילום שמו) שהציג דברים מורכבים הרבה יותר.
“אני בסך הכל יצאתי לפרנס כמו כולם אבל לא הייתה לי הכשרה ובשונה מאחרים שהסתדרו, אני היה לי קשה. הייתי רוצה שאשתי לא תצטרך לעבוד, אבל מה לעשות אני עובד כמו חמור מבוקר עד לילה. על הבית שילמתי 850 אלף דולר שזה קצת מופרך כי בשכונה של גויים היא הייתה עולה לא יותר מ-400 אלף. אז רק על המשכנתא הולך לי לשנה כמה עשרות אלפי דולרים”.
כמה עולה דירה ואיפה?
“המחירים עלו בצורה לא פרופורציונלית. מה שקרה שיש כמה סוגים של אנשים שמגיעים ללייקווד, גם אברכים שמתחתנים ומגיעים לגור כאן, ההורים שלהם מגיעים בעקבותיהם כי יש להם כבר כמה ילדים שגרים כאן. בנוסף, במחיר דירה קטנה בניו יורק הם קונים כאן במיליון וחצי דולר בית ענק עם חצר ובריכה ושטח מהמם משהו לא נורמלי.
“בנוסף, יש מלא חסידים. לאנשים אין איפה לקנות בויליאמסבורג ובורו פארק, אין איפה לקנות וממש יקר אז הם קונים בלייקווד והדור הבא גם מגיעים. לא רחוק מכאן יש שכונה ענקית חדשה של בעלזא”. מה השכונות החדשות?
“צ’ס נאט, ג’קסון, תאמס רייבר, מנצר ברייק. בתוך לייקוד יש מלא שכונות חדשות. יש את צ’ס נאד. ריידג’ אבניו. ויש רוט נין. יש את בעלזא ואת האזור של סאטמר. סאן סט אווניו. אדמס, וויס גייט”.
ומה עם השכנים הגויים? איך הם מקבלים את זה?
“תראה, אמריקה, היתרון שלה שהיא לא שייכת לאף אחד. אני בעל הבית בדיוק כמו כל אחד אחר, אז הוא יכול לכעוס כמה שהוא רוצה אבל אין לו מה לעשות. בסופו של דבר אנחנו מעלים את ערך הדירה שלו. הרשויות שמנסות לשמור על הצביון הקודם נלחמות דרך מניעה של פתיחת מוסדות. בתי כנסת, למשל, אנחנו פשוט קונים בית ועושים אותו בית כנסת. אבל בתי ספר זו מלחמה, בג’קסון למשל אין בתי ספר וכולם מגיעים לכאן, מה שכמובן מוסיף לעומס מטורף על התשתיות של לייקווד הישנה. הפקקים זו בעיה רצינית כאן בעיר.
“מאז שכולם עברו מניו יורק ללייקווד יש פקקים הזויים. כי כל בתי הספר נמצאים כאן בתוך ליקווד ובאותה השעה כולם נוסעים וזו תשתית שלא מתאימה לכך. לוקח חצי שעה.
“יש שכונה בפריווי, ששם זה שכונת בוטיק המיועדת לציבור בפנסיה. בתים קטנים, עם מרכז קהילתי שדואג להכל. ולאט לאט יהודים השתלטו על המקום ורצו להפוך את המרכז קהילתי לבית כנסת, זה הגיע עד לבית המשפט שאמר שיש תקנון ואם יש רוב שרוצה שהמרכז הקהילתי יהיה בית כנסת אז ככה צריך, רק מהשיש בבית כנסת 2 דגלים גדולים של ארצות הברית. וזה כמובן בסדר אתנו. בבריכה שם גם עשו שעות נפרדות אבל יש אולי זמנים ש-3 קשישים וקשישות מגיעים, גם הם בסוף ימותו והיהודים יגיעו…”.
הייתי באירוסין ואמרו לי שיש בעיה של אולמות…
“נכון, פעם היינו צריכים לנסוע לניו יורק, היום כולם מגיעים ללייקווד. מבולטימור, ממונסי, מגיעים לכאן, הכל חדש וזה יותר זול אבל זו בעיה כי אין אולמות וכמה שבונים זה לא מספיק. יש גם אולמות עם תקנה כמה משלמים. אגב יש כאן מפעלי חסד שנותנים לחתן וכלה הכל. הכל בחינם. מכשירי חשמל, ריהוט, כלים לבית, בעיקר אם אתה אברך. ואני כעובד זה היה לי בעיה. באמת עדיף היה שהייתי אברך”. מה עם אוכל?
“יש דברים שאפשר לקנות בצרכניות הגדולות כמו וולמארט, קסקו. שתיה, או חד פעמי או אפילו אוכל כשר. בטח מי שלא מקפיד על חלב עכו”ם אפשר לקנות בצרכניות הגדולות ממש בזול, בפרט בניו ג’רזי שהמיסים ממש נמוכים. אבל כיום לא חסר חנויות של יהודים שיש בהם הכל ממש הכל. גם אוכל מוכן.
“עכשיו תראה, יש הרבה חנויות של עודפים ממש בזול ואני יגיד לך משהו – אישית, הרבה מהמשחקים שלי או אפילו מכשירי כתיבה או שמונצעס לבית אני קונה בפליי-מארקט. יש כל יום ראשון מכירות של דוכנים בהם אנשים מביאים את כל מה שיש להם בבית והם לא צריכים. יש גויים עם הרבה כסף, שהיה להם ילד או שניים והם מוכרים את כל המשחקים בכמה דולר לפריט. אני אישית קניתי שם אופניים לילדים ואין סוף מוצרים, כולל ביגוד”.
אוקי, בוא נחזור לדבר על הוצאות…
“אחרי הדיור, רוב הכסף הולך על חינוך. לכם בארץ זה מפתיע אבל לי יש כמה ילדים במוסדות ואני משלם שלושים אלף דולר כל שנה!
“עכשיו זה לא הכל על חינוך. יש להם עכשיו קייטנה, ועולה לי כל אחת 4,000 דולר! אני לא יכול שלא לשלוח כי כל הבנות הולכות. אומר לך באמת, הרבה פעמים אני חושב על זה שלגור בארץ ישראל עם כל הבעיות – עדיף. לא חייב בית גדול לא חייב 3 מכוניות. מה שנקרא פת עם שלווה בה”.
רגע רגע. ואם היית אברך, הדברים היו פשוטים יותר?
“אני לא יכול לומר לך בצורה חד משמעית, אבל בארה”ב זה עובד שאם אין לך מספיק הכנסה, המדינה עוזרת לך, גם בדברים כמו ביטוח בריאות שאני משלם כל חודש מאות דולרים. אם לא הייתי מרוויח, המדינה הייתה משלמת.
“אני לא רוצה להגיד את זה, כי אני מאוד מעריך את האברכים בארץ, אבל כשאספו לישיבות בארץ 80 מיליון דולר, היו צריכים גם לחשוב עלי שאני בקושי גומר את החודש”. >> למגזין המלא – לחצו כאן
בפרק הבא נדבר על מנהטן, על כשרות האוכל ונשוחח עם חרדים שעברו להתגורר בארה”ב והאתגרים שלהם שם…Read More